|
HtmlMainSection נאום ראשון של יושב-ראש הכנסת דן תיכון, 24.6.1996 |
רבותי חברי הכנסת,
בהתרגשות רבה אני מתיישב על כס יושב-ראש הכנסת הארבע-עשרה. דרך ארוכה עשיתי מאז הילדות בקריית-חיים ועד לרגע זה, ובהביטי על היושבים-ראש שקדמו לי ושמהם למדתי רבות - אני היושב-ראש הראשון שנולד בישראל.
זה המקום להזכיר את פועלם ואת מורשתם של קודמי היושבים-ראש שפרינצק, לוז, ניר, ברקת, ישעיהו וסבידור, זיכרונם לברכה, וייבדלו לחיים ארוכים - יצחק שמיר, יצחק ברמן, שלמה הלל, דב שילנסקי ושבח וייס. מכל מלמדי השכלתי, ואני מקווה להיות ראוי למורשתם.
חברי הכנסת, מרגע זה אני רואה עצמי יושב-ראש הכנסת - של כל הבית הזה, על כל סיעותיו. אני רואה בתפקידי חובה, בסיוע של כולכם, לשמור על מעמדה של הכנסת כמעוז הדמוקרטיה. מוטלת עלינו משימה חשובה, והיא חיזוקה של הכנסת אל מול הרשויות האחרות. עיני כל הציבור נשואות אל הבית הזה, שהוא בעצם מייצגם של כל הזרמים והשכבות של החברה הישראלית.
אנו עומדים בפתחה של תקופה גורלית לעם ישראל, וההחלט ות החשובות והמכריעות יידונו בכנסת. על כולנו לעשות הכול כדי לשמור על רמת הדיון, על תרבות דיבור ועל סגנון ענייני ולא אישי.
לראש הממשלה ולחבריה אני מאחל הצלחה רבה ומבטיח את מלוא שיתוף הפעולה בין הכנסת לממשלה. אני מודה לכל חברי הכנסת שבחרו בי, וגם לאלה שלא בחרו בי. אני מעריך את ההתמודדות ההוגנת שהיתה בסיעת הליכוד ומבקש להודות לחברי הכנסת אליהו בן-אלישר ושאול עמור ולאחל להם הצלחה רבה בהמשך דרכם הפרלמנטרית והציבורית.
בהזדמנות זו אני מודה גם לחבר הכנסת שבח וייס, יושב-ראש הכנסת השלוש-עשרה, על הדרך שבה ניהל את הכנסת, וכן לכל עובדי הכנסת על מסירותם הרבה.
אסיים בפסוק: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
חברי הכנסת, זה לא הזמן לדיבורים, כי עבודה רבה לפנינו. אני מבקש להתחיל בעבודה הפרלמנטרית ולצאת לדרך חדשה ומוצלחת. כאמור, תודה רבה לכולם על ההאזנה. |
|
| |
|
