|
HtmlMainSection נאום ראשון של יושב-ראש הכנסת יוסף שפרינצק, 14.2.1949 |
כבוד האסיפה המכוננת;
אני מודה על האמון ששמתם בי בהטילכם עלי תפקיד זה. מרגע היבחרי אני רואה את עצמי אחראי בפני כולכם, כל נבחרי האסיפה המכוננת, כל שלומי אמוני עצמאות ישראל. במיטב יכלתי ובלא כוונה ופניה עצ- מית אעשה הכל כדי לקיים את האמון ששמו בי ולעמוד במבחן האחריות שהטלתם עלי. תפילתי שכוונתי לא תיפגם. אני משתחווה לאסיפה המכוננת של עם ישראל וישראל ואני מודה על הכבוד שזיכיתם אותי. כבוד זה מחייב. הוא מחייב את הכל, ועל כולם את אלה שנבחרו לנהל את המוסד הזה, שעליו הוטל לכונן את חיי ישראל וישראל.
...
וכעת הגיעה שעת הנעילה של הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת בישראל.
נבחרי ישראל, צירי הקונגרס הראשון, בדרך ארוכה הגענו עד הלום — דרך של דורות, ארצות, גלויות ונס- יונות איומים. הלכנו עד שהגענו לתחנת נופש ראשונה ~ ועידת קטוביץ, תחנת עידוד ראשונה לרצון האומה. מקטוביץ הלכנו עד שהגענו לבאזל — באזל של הרצל. באזל היא שעוררה את כל הכוחית הנרדמים והגנוזים של האומה התעוררות רבה.
מבאזל הלכנו והולכנו את כל כוחות עמנו המת- עוררים עד תל-אביב, אשר בה, קבל-עם וקבל כל העמים, הודענו את החלטתנו להתקיים כאומה עצמאית וכמדינה יהודית. ומכאן — בקפיצת הדרך בהיסטוריה העברית, בהשראת בנינו שנפלו על אדמת ישראל, בהתעוררות הרצון העליון והכשרון המתגבר והמעשה המפליא — הגענו היום, בראש השנה לאילנות, לירושלים עיר- קדשנו, מחוז-חפצנו.
ביום זה נטעו ילדינו עצים חדשים, עצי-דעת ועצי- חיים, לאומה לימים הבאים. גם אנחנו. נבחרי ישראל נטענו היום נטיעה חדשה. בפקודת הדורות שחלפו ולמען הדורות שיבואו, נטענו היום את האילן הנאה — אילן עצמאות ישראל. שומה על האסיפה המכונת לטפח את העץ הזה ולדאוג לכך שיגדל וישא פרי ובצילו ישכון העם לבטח, ישכנו לבטח כל תושבי מרינת-ישראל.
עם נעילת הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת, נשלח את דברינו לכל פזורי האומה : שמע ישראל! עם ישראל חי וקיים והוא יקיים את תקוות הגאולה, התקווה הנושנה בת אלפיים שנה! |
|
| |
|
