ב-4 במאי 1948, כ"ה בניסן תש"ח, בדיוק לפני 70 שנה, התכנסה הישיבה הראשונה של מועצת העם.
מועצת העם הוקמה עוד לפני תום המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י בשל הצורך בהסדרת המוסדות שינהלו את המדינה מיד עם הקמתה על בסיס מוסדות נבחרים קיימים של היישוב בתקופת המנדט, אספת הנבחרים והנהלת הסוכנות. המועצה התכנסה לארבע ישיבות בין 4 ל-14 במאי. בישיבתה האחרונה הוכרזה מדינת ישראל.
ב-14 במאי 1948 הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית, בית המחוקקים של המדינה שרק נולדה, ומיד הוגדרה כ"הרשות המחוקקת". הכנסת הראשונה החלה לפעול רק אחרי הבחירות, ב-14 בפברואר 1949 .

בישיבה הראשונה של מועצת העם שמעו חברי המועצה סקירה על המצב מפי דוד בן-גוריון, יושב-ראש מנהלת העם (שהפכה לממשלה הזמנית עם ההכרזה על המדינה).
הישיבה השנייה נפתחה ומיד ננעלה עקב המצב הביטחוני (המצור בגוש עציון ובירושלים) ובשל העדרם מהישיבה של חברים רבים, כפי שהצהיר בן-גוריון:

ולפיכך אין אנו יכולים, לדאבוננו לפתוח בעבודה, כי יש דרישה תקיפה וגם מוצדקת מהחברים שבירושלים שלא נתחיל בעבודה בלעדיהם. והדבר נוגע לא לחברים אחדים אלא לשנים-עשר חברים, כמעט שליש ממועצת-העם.
בישיבה השלישית דנו בנוסח מגילת העצמאות ובפקודה שתגדיר את סמכויות מועצת המדינה הזמנית.
1. מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת מועצת- המדינה הזמנית תוכל להעניק והיא מעניקה בזה סמכות זו לממשלה הזמנית לשם חקיקה דחופה. 2. הוראות החוק הנובעות מהספר הלבן משנת 1939 בטלות בזה ומבוטלות.
בישיבתה הרביעית והאחרונה הוכרזה הקמת מדינת ישראל והוגדרו (במנשר מועצת המדינה הזמנית) סמכויות מועצת המדינה הזמנית כרשות המחוקקת.
עם הכרזת המדינה, ב-14 במאי 1948, הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית וכיהנה כרשות המחוקקת עד תחילת כהונת הכנסת הראשונה, בפברואר 1949.
בהזדמנות זו אנחנו מציגים את כל הישיבות של מועצת העם.
|
|
|