מאת כת"צ יובל פישר
ביום שני, ה21 במרץ, התכנסו בוועדת הכספים חברי כנסת לדון בפעולותיו של בנק ישראל נגד התחזקות השקל וההשלכות על המשק הישראלי. גם אני שמעתי את השם הזה ורק אמרתי לעצמי מה לי, לכם ולשערי מט"ח?
תחילה, ההצעה לדיון בנושא "התחזקות השקל הישראלי וההשלכה על המשק הישראלי –מדיניות בנק ישראל ומשרד האוצר" הוצעה על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', תמר זנדברג ויואל חסון והגיעה לוועדת הכספים בראשות חבר הכנסת יצחק גפני. ההצעה באה לדון בשאלה" למה בנק ישראל קונה יתרות מט"ח בשווי של 100 מיליארד דולר וזה קורה ללא פיקוח ציבורי, כאשר בנק ישראל אמור להיות מוסד ממשלתי ללא מטרות רווח?
בעצם, התחזקות השקל גורמת לעלייה ברכישת יתרות מט"ח של בנק ישראל ולמעשה גורמת להאטה בהתחזקות השקל. אך התחזקות השקל גורמת גם לפגיעה ביצוא הישראלי ולעלייה ביבוא מחו"ל.
ההתחזקות של השקל הישראלי לפי נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג: מוסברת בכך כי "חלק מההתחזקות נובעת ממצבו הטוב של המשק הישראלי ומהביצועים הטובים יחסית של המשק לעומת המשקים האחרים, ולכן אין לנו שום כוונה לפעול כנגדן...".
ההסבר של פלוג על קניית היתרות שגורם לפגיעה בהתחזקות השקל היא הגנה על היצוא: "ברגע שאתה סוגר מפעל בגלל ייסוף-יתר אתה לא פותח אותו כאשר שער החליפין חוזר למצבו הטבעי. בנוסף, האינפלציה נמצאת בירידה משמעותית ומתחת ליעד, ולכן חלק מהסיבות שאנחנו רוכשים מט"ח - זה גם כדי לסייע לאינפלציה לחזור לתוך היעד".
נגידת הבנק המרכזי גם טענה כי היתרות בעצם נשמרות ואם תקרה קריסה לשער השקל או אף למשק הישראלי כולו, הבנק ימכור את היתרות כדי לבלום נפילה במשק הישראלי או למנוע אסון כלכלי למדינת ישראל.
בדיון גם הראו, כי השקל התחזק אל מול שאר שערי העולם וביניהם הדולר האמריקאי, האירו והפאונד הבריטי, וכנראה גם ימשיך להתחזק. עוד נתון מעניין שהובא בפני חברי הוועדה: מתחילת השנה נקנו על ידי תושבי חוץ שקלים בשווי של 4.5 מיליארד דולר אמריקאי.
למעשה ולפי הנאמר כאן, ועדת הכספים היא אחת הועדות המשפיעות ביותר על חיי הציבור הישראלי ועל המשק הישראלי בפרט. הבנתי במהלך הדיון כי על כל אחד להבין את מהלכי הממשלה במשק הישראלי ולדרוש שקיפות של מוסדות ממשלתיים הפועלים בנושא כמו שחברי הכנסת דרשו.
