מאת כת"צ חוסני צואן
זו פעם ראשונה שאני צופה בוועדה בכנסת. הכול היה חדש לי, מוזר, ומעניין, תוסיפו שגם הנושא חדש בשבילי , מעמד האישה היהודית החרדית בחברה הישראלית. אם לתאר את הדיון בכמה מלים, אפשר לומר שהוא היה סוער ומתוח מכמה סיבות: אחת כי הוא מתנהל בין גברים לנשים , בין ייצוג ממשלתי לבין ייצוג חברתי, בין כוח הדת לבין זכות חברתי. לא חשבתי שגם לאישה יהודייה יש יחס מופלה ולא שוויוני! נתונים מאוד קשים הועלו בישיבה – נאמר שם, כי הרבנים ידעו שבכ80% מהמשפחות החרדיות ישנה אלימות בתוך המשפחה, והם לא נקפו אצבע כדי לפתור הבעיה הזאת , ורק ב-15% מהמקרים נשים הגישו תלונה ולרשויות הרווחה הייתה מודעות לתופעה.
בישיבה דובר על הפער בין גובה השכר בין אישה לגבר, והפער אכן עצום. הועלו הצעות שונות לגבי הכלים שאפשר לעשות שימוש בהם לשם צמצום הפערים.
השר לשירותי דת דוד אזולאי הזכיר שמינוי רבנית לטפל בבעיה הזאת עשוי לעזור, כי הוא חושב שיותר קל לאישה חרדית לדבר עם רבנית על בעיותיה במשפחה מאשר מלדבר עם עובדת סוציאלית.
בדיון הועלה נושא האחריות על המקווה בחברה החרדית, האמת שזו פעם ראשונה שאני נחשף לעולמם של החרדים וגם לנושא המקווה, ואני חושב שמנקודת מבט רחוקה נשאלת השאלה למה לתת לגבר להיות אחראי על מקומות ששייכים וקשורים לעולמם של נשים, מי מבין יותר בעניין, האם בחברה דמוקרטית מפותחת עדיין אין נשים שביכולתן לנהל את העניינים הקשורים לחייהן?
אני חושב שבעולם שכל כך מאמין בשוויון הזדמנויות ובזכויות ובקידום מעמד נשים, באמת הגיע הזמן לתת להן את המקום הראוי ואת ההזדמנויות.
לפי דעתי המאבק לקידום מעמד הנשים במדינה שלנו צריך להיות רחב היקף וצריך גם לחבר בין הנשים בכל המגזרים במדינה כך שהמאבק שלהן יהיה יותר יעיל ובעל השפעה.
בחרתי כמה תמונות שמשקפות ומתארות את קושי המאבק של הנשים החרדיות בחברה הישראלית-חרדית. כמו שאומרים, "תמונה אחת שווה אלף מילים".
