​

  ח"כ לביא: "הפסיקה היא בגדר 'המדריך לסרסור המתחיל'. אין בחירה ואין אוטונומיה בזנות"

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), התכנסה הבוקר (ד') לדיון דחוף בעקבות הפסיקה התקדימית של ביהמ"ש השלום בתל אביב, המכשירה לכאורה פעילותן של בתי בושת המופעלים בידי נשים. במסגרת הפסיקה קבע השופט איתי הרמלין כי אין לאסור הפעלת בית בושת במידה והעיסוק בזנות מתבצע בדירה הנשכרת על ידי העוסקות בכך, וכי הן מפעילות בעצמן את המקום לצורך העיסוק.

בפתח הדיון אמרה ח"כ לביא: "מיד לאחר שראינו את החלטת  בית המשפט שמעודדת זנות במדינת ישראל, הזדעקנו והחלטנו לקיים דיון מהיר. האמירה של השופט איתי הרמלין כי הוא אינו רואה בזנות עצמה כעבדות וכי הוא מכיר באוטונומיה של אישה להחליט לעסוק בזנות, הקפיצה רבים, ובצדק. האמירה הזו סללה את הדרך להמשך קיומה של הזנות -  ממש המדריך לסרסור הישראלי".

"המחשבה שהנשים אכן מפעילות את המקומות הללו מעידה על חוסר הכרות עם המציאות בשטח, כמו גם המחשבה שיש דבר כזה בחירה ואוטונומיה בזנות. זנות היא עבדות, היא אלטרנטיבה הישרדותית. דו"ח של משרד הרווחה העיד כי למעלה מ-75% לא עושות זאת מבחירה, מבקשות לצאת וזקוקות למסגרת שיקומית".

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי): "זה מדהים שבאותו שבוע שקורה דבר כל כך גדול שמפכ"ל המשטרה נותן רוח גבית לחוק הפללת הלקוח, נותן בית המשפט כוח למיסוד זנות. לא ניתן לראות זאת בדרך אחרת - זו קריאה למיסוד הזנות בישראל".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת): "פסק הדין שהוציא השופט הרמלין שערורייתי, בזמן שאנחנו מנסים ומנסות לכוון להפללת לקוחות הזנות, השופט טורק את הדלת בפני אכיפת חוק מפעילי בתי זנות ומדריך את הסרסורים איך להתחמק מהאחריות הפלילית".

"בפסק הדין אמר השופט הרמלין שהוא נותן 90 יום היערכות לסגירת בית הבושת בכדי לא לפגוע בכבוד האדם של הנשים, על ידי דחיקתן לעיסוק בזנות ברחוב. כנראה השופט חושב שעיסוק בזנות בתוך חדרי חדרים לא פוגע בכבוד האדם של הנשים".

"אני קוראת לשרת המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון להגיב באמירה ברורה וחד משמעית על פסק דין זה".

נעמה ריבלין, מנהלת פרויקט סלעית: "הייתי עדה מומחה בתיק הזה, והשופט אמר לי 'אני שומע את האמירות שלך בכנסת, את מונעת מפמיניזם רדיקלי'. הפסיקה הינה התעלמות מהמציאות, מפעילי המקום לא נמצאים במקום, הם מתדרכים את הנשים לומר שהן עושות את זה עצמאית".

ח"כ תומא-סלימאן פנתה אל נציגות משרד המשפטים בשאלה: "מדוע השופט כותב שהמדינה אומרת כי לא תאכוף את החוק הנוגע לדבר?"

עו"ד רחל זוארץ-לוי מפרקליטות המדינה השיבה על כך: "לא התחייבנו. הצהרנו והפנינו להנחיה שמדברת על תיעדוף באכיפה. התפיסה שלנו היא שכשיש מקום שיש בו כמות גדולה של נשים, מישהו עומד מאחורי זה ויש לעצור אותו. יש פער בין הדברים שנאמרו ונכתבו לבין מה שקיבל ביטוי בסופו של יום. הבענו עמדה שאנחנו לא רוצים לחפש את האישה הספציפית שעוסקת בזנות, כי היא לא היעד מבחינתנו. יש לנו שורה של החלטות שמאמצות את תפיסות המדינה לכל אורכה, החלטות מכל הארץ לסגירת מקומות".

במהלך הדיון נשאו דברים מספר נשים שיצאו ממעגל הזנות

הדר (שם בדוי) סיפרה: " אצלי זה לא שופט אחד בשלום, אלא 3 שופטים במחוזי מולם עמדתי במקרה אונס, בגללו יצאתי ממעגל הזנות, שאמרו שיש לי אשם תורם בגלל איפה שעבדתי. נשים יוצאות ומספרות מה שעברו בבתי המשפט, במשטרה, בפרקליטות, וזה מבזה. אמרתי לשופטים שאמרתי לא, ושופט אמר שזה מקרה צבעוני".

הדר סיפרה כי בימים אלה היא לומדת לימודים אקדמאים ומפתחת קריירה: "אך עדיין קשה לי להאמין שהגוף שלי הוא שלי. גם אנחנו בנות אדם, גם לנו מגיע להאמין שאנחנו בני אדם. במשך תקופה ארוכה לא האמנתי שאני בן אדם".

ח"כ לביא הגביה לדבריה של הדר כי היא עדיין מאוימת: "עשית צעד מאוד אמיץ, יש פה הרבה מאוד אנשים שיכולים לעזור לך. במידה ומישהו יבקש לפגוע בך, תעבירי את המסר גם לחברות שלך, אתן לא לבד".

דניאל (שם בדוי) סיפרה: "אני חצי שנה מחוץ לזה. נשים מגיעות לזנות בשל מספר סיבות. אם זה התעללות מאדם מאוד קרוב שאמור לספק הגנה, כאשר מגיל צעיר אתה מבין שהדרך לקבל תשומת לב ואהבה היא דרך הגוף שלך. לשמוע שזנות היא מבחירה זה קשה, זו בחירה מאין בחירה. זה משהו שמרגילים אותך מגיל צעיר שזה מה שאת שווה".

"את מגיעה ובתחילה עומדת שם סרסורה שאת לא יודעת שעומד מאחוריה גבר, ומתדרכים אותך לומר שאם באה משטרה את עובדת בעצמך, ואוי ואבוי אם תגידי לשופט שעומד גבר מאחור. אני לא מכירה אף בחורה שהצליחה לעבוד לבד ולקבל את הכסף. משאירים אותך שם בדרכים שונות ובתחבולות. לי הלוו כסף עד שהייתי בחובות גדולים בשוק האפור, וכשאת צריכה לשלם כל יום כסף אין לך דרך לצאת משם".

דניאל סיכמה ואמרה: "אם היה לי את הכוח של השופט הייתי סוגרת כל יום מקום אחר. זה להכניס נשים לבור ולהתעלל בהן יותר ויותר" על כך השיבה לה ח"כ לביא:  "אין לי ספק שאת יכולה ללכת ללמוד ולהיות שופטת בישראל. לכי עשי זאת".

מרינה (שם בדוי) סיפרה: "לקח לי הרבה זמן להבין שאני לא עובדת מבחירה. הייתה לי אמא שלא אהבה אותי, אבל אהבה מתנות וזו הייתה הדרך היחידה לקבל ממנה קצת אהבה. לצד זה היו חובות בבית אז החליטו לשלוח אותי לעבוד זנות. שלחו אותי לדובאי, אחרי דובאי החליטו שאני צריכה לעלות לארץ, רציתי ללמד באולפן, ללכת בדרך חדשה אבל היה מאוד קשה, אז נכנסתי לעבוד במכון בתחנה מרכזית. היו 30 גברים בלילה הראשון שנכנסתי, והרגשתי שאני כמו בשר חדש שבאים לשוק לקנות. הייתי צריכה סמים כדי לא להרגיש את ההשפלות וכל הדברים שאני עוברת. רציתי רק למות, אבל הבנתי שאני לא יכולה לעשות זאת לעצמי. הייתי בדירת חירום, והגעתי להוסטל והיום אני עובדת שם".

ח"כ לביא סיכמה את הדיון: "הוועדה פונה לנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת מרים נאור, ומבקשת ממנה להבהיר בצורה ברורה את עמדתה ואת עמדת מערכת המשפט לדברי השופט הרמלין".

"הוועדה תפנה שוב למנהל בתי המשפט בנושא של הכשרות שופטים, הכשרות בנושא הזנות וסחר בנשים, ובמיוחד לשופטים שמטפלים בתיקים מהסוג הזה. וכמובן נפנה לשרת המשפטים לנקוט עמדה בנוגע לפסיקה, ולשמוע על קידום החקיקה בנוגע להפללת לקוחות".