הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) ערכה דיון נוסף בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתהפוך את אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות ממשלתית עצמאית ('רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון').

יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן (כולנו) אמר בפתח הדיון כי: "הקמת רשות שוק ההון היא צעד מרכזי להתפתחותו של השוק הפיננסי בישראל, אולם יש לוודא שמבנה הפיקוח המוצע על חברות ההחזקה לא יגדיל את נטל הרגולציה שלא לצורך".

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר הסביר: "בארץ יש ארבע רשויות פיקוח- המפקח על הבנקים, הרשות לני"ע, שוק ההון והממונה על ההגבלים העסקיים, כולן עושות עבודה דומה אך לא זהה. הטוב ביותר היא רשות פיקוח אחת עבור שוק ההון והבנקים, כפי שקיים בחלק ניכר מהמדינות המתוקנות".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינג'ר, סקרה את פעולות הפיקוח על תאגידי החזקה בגופים מוסדיים: "בעיקר מ-2008 אנחנו רואים גידול בנכסי המוצרים הפנסיוניים על חשבון פעילויות אחרות. הגופים הציבוריים מפוקחים ע"י הרשות לניירות ערך. הגופים הפרטיים אינם מפוקחים כלל".  לדבריה, "אנחנו מוצאים גופים מוסדיים שיש להם פעילות, מנכ"ל ודירקטוריון שכלל הפעילות נעשית מלמעלה וכך אין רגולציה. לדוגמא כהונות מקבילות של נושאי משרה, מעלה חשש לניגודי עניינים בנושאי דירקטורים, חברי הנהלה ועוד". עוד עמדה סלינג'ר על הבעייתיות בהיעדר כללי ממשל תאגידי- "בגוף המוסדי יש נושאי משרה מצומצמים שפועלים הרחק מעינו של הפיקוח ואין חובת דיווח, דוחות כספיים וכך אין אפשרות לבדוק את מינוף חברות האחזקות. זה יוצר סיכונים רבים לחברות למטה. לפי המלצות בין-לאומיות שלFSAP 2012  יש להרחיב את סמכויות הפיקוח ולכן ההסדרה מגדירה תאגיד החזקות מוסדי ובנוסף, מגדירה שיהיה נתון לפיקוחו של הממונה על שוק ההון".

אסף חמדני, פרופ' למשפטים באוניברסיטה העברית אמר כי "תאגידי החזקה לא מנהלים כספי ציבור ולכן אין להטיל עליהם פיקוח זהה למי שמחזיק כספים כאלו. ככל שיש כשלים נקודתיים יש להסדירם. בין ההמלצות הראשונות בדוח ה IMF-  לאגף אין מדיניות לגבי פיקוח קבוצתי. מהבדיקה שערכתי לא מצאתי מתכונת שבה הגופים הפיננסיים של ההחזקות הופכים למפוקחים. לממונה יש חשש לגיטימי מלחץ על גופים פיננסיים לחלק דיבידנדים. זה לא ייחודי לבעלי השליטה בתאגידים. החוק הקיים מסדיר התערבות בנושא ועצירת דיבידנדים".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) העיר: "שוק חופשי הוא קצת ג'ונגל ומאחוריו יש חוסכים שמפקידים מאות שקלים בחודש ומצפים להגיע לגיל הפנסיה כשיהיה להם את הסכום ולא יהפכו לנטל. לכן בנושא של החיסכון הפנסיוני אין פשרות, כולל תספורות והשקעות צולבות. מי שרוצה להמר בשוק ההון, יש מספיק קרנות ומקומות להשקיע".

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך אמר כי "עד היום מבנה הרגולציה בישראל אפשר גבולות גזרה ברורים בינינו לאגף שוק ההון באוצר. מן הראוי שגוף שעוסק בפיקוח יהיה מוסדר כעצמאי ולא כאגף סמך במשרד האוצר, אך המוצע כאן יוצר פלונטר רגולטורי בו שתי רשויות שיפקחו עלולות להוציא הוראות סותרות. לכן, נבקש לתקן את הגדרת תאגיד ההחזקה, כך שבנושאים החופפים בין הרשות לני"ע לרשות שוק ההון- תידרש הסכמת שני הגופים לפני נקיטת כל מהלך שיש בו להשפיע על הגוף המפוקח".

יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי השקעות קופות גמל וקרנות פנסיה, אמרה "אין לנו כל התנגדות להקמת רשות עצמאית, היא תקדם אינטרסים של שוק ההון והתעשייה. יתרה מכך, אין התנגדות עקרונית לפיקוח על תאגידי ההחזקה. עם זאת, בנוסח הנוכחי, ההחלה הגורפת של כל הוראות הפיקוח, לא מידתית. העתקה גורפת כזו מבלי לתת את הדעת היכן באמת נדרשת הרגולציה, תיצור כפל רגולטורי והתנגשות עם הוראות שנוצרות ע"י רגולטור אחר. כל מה שקשור לגילוי, שקיפות, דוחות ונושאי משרה נותן מענה של סמכויות פיקוח. לכל שאר הסעיפים הגורפים אין מקום".