​

שר החינוך בנט בוועדת הכספים: "אין סיבה שלכל ילד בישראל לא יהיו 5 יחידות אנגלית. זה המפתח להתקבל לעבודה ראויה"

"מטרת העל; צמצום הפערים בחינוך ושכל בני ה- 18 יעמדו על קו זינוק שווה"

יו"ר ועדת הכספים גפני: "למען ילדי ישראל ועדת הכספים תסייע למערכת החינוך ככל שהדבר יידרש"

     "היעד החשוב ביותר שהצבתי לעצמי כשר חינוך הוא להבטיח שכל בני ובנות ה- 18 יעמדו על קו זינוק שווה רגע לפני היציאה לדרך", כך הצהיר היום (ב') שר החינוך, נפתלי בנט (הבית היהודי), בדיון על תקציב החינוך לשנים 2017-2018. השר הוסיף, כי "להבטחת הצלחת בוגרי מערכת החינוך בעולם התעסוקה, יש לקדם בגרות 5 יחידות לכמה שיותר תלמידים. אין סיבה שלכל תלמיד בישראל לא יהיו 5 יחידות אנגלית. זה המפתח לקבלה לעבודה ראויה. אנחנו נשנה את מבנה לימודי האנגלית והבגרות, כך שתתאים לנהוג בעולם, שילדי ישראל ידעו לדבר אנגלית!". השר בנט זכה לתשבחות רבה בקרב כל חברי ועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שיבח את בנט על-כך ש"בהיותו שר כלכלה בקדנציה הקודמת בעודי באופוזיציה, קידמת את חוק ההעדפה מקדמת בתעסוקה" וכן על-כך ש"עתה הוא מקדם שוויון הזדמנויות ותקצוב דיפרנציאלי בתחומי החינוך לחיזוק הפריפריה בכלל והפריפריה החברתית בישראל".

     תקציב משרד החינוך ל-2017: 57.13 מיליארד ₪ ול- 2018: 59.4 מיליארד ₪. ממוצע גידול תקציבי של כ- 4.5% בכל אחת משתי שנות התקציב. בשנת הלימודים תשע"ו למדו במערכת החינוך 2.19 מיליון תלמידים, עלייה של 2% לעומת תשע"ה. סך ההוצאה הלאומית על חינוך ב- 2015 עמדה על 93.4 מיליארד ₪, 8% מהתמ"ג.

     שר החינוך סקר 4 יעדים אותם הציג אשתקד בוועדת הכספים, לקראת אישור תקציב 2015-2016 ושעתה הוא ממשיך בקידומם: "השקעה רבה בגיל הרך שזה המפתח להצלחת התלמיד לכל אורך הדרך, את ההשקעה בגיל הרך נקצור לאורך כל המסלול במערכת החינוך. הוספנו 4,600 סייעות שניות בגנים, כולל במגזר החרדי (בניגוד למה שהיה בנושא הקייטנות בקיץ שבקדנציה הקודמת לא הוכנסו למגזר (א"ק)), בתקציב של 450 מיליון ₪ וקבענו גננת מייעצת, מעין מנטורית, לכל מקבץ של 10-15 גננות. אצלי לא תהיה אפלייה בין ילד לילד, וזה חל על כלל המגזרים. פעלנו גם לצמצום הכיתות. התחלנו בגנים ועכשיו גם כיתות א' ו-ב'. 'תמו ימי הסרדינים' וכיום 28 ילדים בכיתה ותוך כמה שנים נגיע לכיתה ו'. יעד שני; לימודי המתמטיקה; המטרה גם להעצים את הישגי כל תלמידי ישראל בתחום, נדרש 20% מהתלמידים יעשו 5 יחידות. יצרנו רשת ביטחון למי שניגש ל- 5 יחידות שאם נכשל יילך ל- 4 ולא ייפול ל-3. קידמנו את זה בפריפריה. יעד שלישי; צמצום הפערים בחינוך. גילינו שבאיכות התעודה בפריפריה לעומת המרכז יש פער עצום. באופקים רק 2% ניגשו ל- 5 יחידות וברמת השרון 28%. זה בלתי מתקבל. אין מטען גנטי יותר מוצלח במרכז אלא זה נטו השקעת המדינה. מתמטיקה, אנגלית ומדעים, זה הכלי לצמצום פערים יותר מכל כליי הרווחה האחרים. ולכן את מרב המשאבים אנו משקיעים בפריפריה. רוצה כלת פרס נובל משלומי ואופקים".     השר בנט התייחס גם לנושא איכות התעודות: "הפכנו את הזכאות לעגל זהב שזה אולי היה טוב בהתחלה, אך תחת מעטה הזכאות פספסנו את איכות התעודה. מלא תעודות הן עם 3 יחידות אנגלית. שמישהו יאמר לי מה אפשר לעשות עם שלוש יחידות אנגלית. אין סיבה שלכל תלמיד בישראל לא יהיו 5 יחידות אנגלית. לעומת מתמטיקה 20% מהתלמידים שזה תקין. אנחנו משנים את תכנית הלימודים ושמים יותר משקל להכרת השפה ולאו דווקא תחביר וכד' בדומה לנעשה לעולם, שילדי ישראל ידעו לדבר אנגלית. שמבלעדי זה לא ניתן להתקבל לעבודה נורמלית". יעד רביעי אותו הציג בנט: "חינוך לערכים. חיזקנו מאוד את תנועות הנוער שגדלו ב- 20% והשקענו תקציבים בתכניות לחינוך לערכים, חיזוק לימודי התרבות היהודית". השר התייחס ליישום מסקנות ועדת ביטון ואמר: "ניישם את המלצות הוועדה, הרוב לא מחייב תקציב, אלא תיקון תכניות הלימודים, ללמוד גם על רבני המזרח וגם על השכונות הראשונות שייצאו מהחומה, למשל מחנה ישראל של המוגרבים ועל פרעות ביהדות המזרח. לא צריך מיליארדים אלא לתקן את תכנית הלימודים". בנט נשאל ע"י חברי הוועדה בעניין המעונות ואמר שהוא "מצר על העברת המעונות לרווחה ולא לחינוך, לצערי לא הצלחתי".

     ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "בשנתיים מאז כניסתך לתפקיד רואים שינוי וחיזוק התכנים היהודיים בבתי הספר וזה טוב. אני תומך בתקצוב דיפרנציאלי וחושב שהמטצ'ינג צריך להיות שונה בהתאם לחוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות. תקצוב כזה הוא המפתח לצמצום פערים בחברה. זה מתחיל בתחום החינוך והרווחה, חייבים מהלך היסטורי תקצוב דיפרנציאלי בחינוך ובמיוחד במטצי'נג. חשוב בבתי הספר לצד תכני יהדות, קצת יותר הסברה על צריכת סמים, פורנו והימורים. בעיה קשה בנוער הישראלי שכמעט רובו נתקל בשלושת אלו וזה הורס את החברה הישראלית כי אח"כ כשמתבגרים הרבה יותר קשה להתמודד".        ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "בישראל 2016 אין שוויון הזדמנויות וזו הבעיה החמורה ביותר במערכת החינוך. יש להגביר את המענה של המערכת לנושא זה".         ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אלפי מורים ערבים לא נקלטים במערכת ויש טענה קשה על שיקולים לא עניינים, פרוטקציות, בכלל בהעברות ומינויים וגם של מנהלי בתי ספר. יש אבטלה בקרב מורים ערבים. כל שרי החינוך הקודמים הבטיחו לטפל אך לא טיפל בפועל. בהשכלה הגבוהה – חברי הסגל הערבים 2%, אפילו נמוך יותר מהעובדים".

    ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) קרא לשר "לייצור עבודה מועדפת בחינוך אחרי השירות הצבאי, 6 – 9 חודשים, חלקם יישארו בחינוך. ולחזק המעמד של החינוך ההתיישבותי".    ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "צר לי על דחייה בשנתיים של יום חינוך ארוך, כבר מ- 1997 דוחים כבר 6 פעמים, ויש בזה בעיה חוקתית, כשדוחים שוב ושוב ויש בזה פגיעה בצמצום השוויון, כי זה החוק שעשוי לקדם שוויוניות. פסיכומטרי – מוטה תרבות ולהכניס למערכת החינוך, אחרת כל מה שנשפר בה לא יציל התלמידים הללו. המשרד שלך לא מתייחס בכבוד לשפה הערבית, הגיע הזמן שתעודת הבגרות תהיה גם בשפה הערבית, מועמדים לאוניברסיטאות בירדן וכד' מבקשות".        ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "ברכות על העשייה בתחומים רבים בחינוך בישראל. הגיל הרך אכן קידמת. עדיין צריכים לדחוף המועצה לגיל הרך שתיקח אחריות כוללת בתחום הזה. שתגבש תכנית רב שנתית. והחינוך הטכנולוגי – על כל הרצף מבתי הספר ולאחר התיכון – נושא בעייתי שפוגע במחצית מכל מחזור גיל שלא הולך להשכלה הגבוהה ומדינת ישראל מפקירה ופוגע בפריון ובכוח אדם לעבודה. יש להרים את קרנו של החינוך הטכנולוגי בבתי הספר היוקרתיים. שהילדים שלנו ידעו שחינוך טכנולוגי אינו מילה גסה אלא פתח לתעסוקה איכותית".

     השר בנט השיב לשאלות חברי הכנסת ובין השאר, שב והודיע כי הוא "מבצע מאמצים רבים ביותר בקידום שוויון הזדמנויות לחיזוק במיוחד של הפריפריה. בנט אמר כי הוא פועל לחזק את המערכת, לרבות עובדי ההוראה בכל המגזרים ללא הבדל ואף נפגש עם נציגי כל המגזרים. לגבי בני הנוער, "אנחנו פועלים לחזק את תנועות הנוער ותעסוקת נוער אף מעבר ללימודים ככל שהדבר מתאפשר".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, הודה לבנט על הסקירה המפורטת והצטרף לתשבחות של חברי הכנסת. גפני: "אין ספק שיש התקדמות רבה במערכת בחינוך, כולל במגזר החרדי. יחד עם זאת יש עוד הרבה מה לעשות, בוודאי במגזר החרדי ובכלל בחינוך הכללי. ועדת הכספים תסייע בכל מה שהיא יכולה, בהיבט של תקציבים בעיקר ככל שהדבר יידרש".