​

ויכוחים בתוך האופוזיציה סביב העברה של 80 מיליון ₪ לחטיבה להתיישבות

     ועדת הכספים אישרה היום (ד') העברת 4.2 מיליארד ₪, מחציתם, 2.08 מיליארד ₪, העברות תקציביות במסגרת שינוי סדרי עדיפויות בתקציב 2016 ומחציתם, 2.12 מיליארד ₪, במסגרת העברת עודפי תקציב של משרדי ממשלה מ- 2015 ל- 2016. נציגי משרד האוצר והמשרדים השונים הציגו בפירוט את הבקשות התקציביות, לרבות את הסיבות להיווצרות עודפי תקציב במשרדים הרלוונטיים. העודפים, הגדולים בהיקפם, כך הסבירו, נובעים בעיקר בשל תכניות רב-שנתיות שתקצובן מתפרס על-פני מספר שנים וכן עקב שיטת ניהול תקציב המדינה שאינה מאפשרת ביצוע תשלומים על שירותים מסוימים בחודשי סוף שנה עוד באותה שנה קלנדרית. חילופי האשמות התעוררו בתוך האופוזיציה נוכח בקשת האוצר להעביר 80.5 מיליון ₪ לחטיבה להתיישבות במשרד החקלאות כחלק מתקצוב תכנית השיקום של יישובי עוטף עזה לאחר צוק איתן.

     חילופי ההאשמות סביב ההעברה התקציבית לחטיבה להתיישבות היה בין חברי הכנסת מסיעת המחנה הציוני, איתן ברושי וסתיו שפיר. ההעברה התקציבית לחטיבה אמנם אושרה פה-אחד, בתמיכת חברי האופוזיציה בדיון, חברי הכנסת חיים ילין (יש עתיד), מיקי לוי (יש עתיד), מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ואיתן ברושי (המחנה הציוני). מן הקואליציה הצביעו בעד חברי הכנסת: יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), עודד פורר (ישראל ביתנו), רחל עזריה (כולנו). חברי הכנסת חיים ילין ואיתן ברושי בירכו על ההעברה לשיקום יישובי העוטף וח"כ ברושי ביקש ציין ש"הוא מברך על ההעברה התקציבית הזו וכי חבל שהיא התעכבה עד כה. חלפו שנתיים מאז צוק איתן ועדיין לא הושלמו כל עבודות השיקום הנדרשות. יש חברת סיעה שלי שאיננה מייצגת אותנו ופועלת לעכב את ההעברה הזו. זה לא על דעתנו".

     בזמן שברושי אמר את דבריו, ח"כ שפיר טרם הגיעה לדיון אלא רק מספר דקות לאחר-מכן ולאחר שהוועדה כבר הספיקה לדון בהעברות תקציביות נוספות. כשהצטרפה שפיר לדיון, ביקשה לחזור להעברה התקציבית לחטיבה להתיישבות ולאחר שנאמר לה שהנושא כבר נדון ואושר, בין השאר ע"י שני חבריה לסיעה, השיבה שפיר, כי "יש ח"כ אחד (ברושי (א"ק)) שהוא היחיד בסיעה שלה שתומך בהעברות לחטיבה להתיישבות וכי הוא אינו מייצג את הסיעה.

     להלן רשימת ההעברות התקציביות שאושרו:

• 80.5 מיליון ₪ לחטיבה להתיישבות במשרד החקלאות לצורך השלמת מהלכים לשיקום יישובי עוטף עזה, לצורך הקמת תשתיות ולהטמנת קווי חשמל. מדובר בסכום שלא תוקצב בבסיס תקציב משרד החקלאות, אך נקבע לגביו שיעבור באמצעות החטיבה להתיישבות. ההעברה הזו, כך הסביר רפרנט חקלאות באגף תקציבים באוצר, עלי בינג, עוכבה ע"י המשנה ליעוץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בחוות דעת שפרסמה  ועתה איפשרה לשחרר את הכספים. ח"כ ילין בירך כאמור על ההעברה התקציבית ואמר ש"זילבר איפשרה לשחרר את הכספים למרות הריב בין כל הגורמים וזו הפעימה האחרונה שהחטיבה אמורה לקבל על-מנת להשלים מהלכים לשיקום יישובי עוטף עזה, לתשתיות ולאפשרות שעל בסיס אותן תשתיות ניתן לבנות עוד בתים לקליטת משפחות. זה אושר בספטמבר חודש אחרי צוק איתן והתעכב עד עכשיו. ילין הודה לגפני על העלאת ההעברה התקציבית הזו.
• 1.9 מיליארד ₪ למשרד השיכון, בין השאר לביצוע עבודות פיתוח באילת, טירת הכרמל, נהריה ובית שמש, כרמיאל, צפת, ערד, יפיע, נצרת עילית ומג'דל כרום (700 מיליון ₪). בנוסף, תקצוב רכש נוסף של דירות לדיור הציבורי (150 מיליון ₪), הקמת מוסדות ציבור ביישובי הדרוזים במסגרת תכנית חומש למגזר הדרוזי וביישובי מיעוטים אחרים (340 מיליון ש") ועוד.
• 127 מיליון ₪ עבור הרשות הבדואים לקידום פרוייקטים של בינוי ותשתיות בהתיישבות הבדואית בנגב. הרשות עוסקת בפיתוח שכונות חדשות בנגב עבור הפזורה הבדואית.
  
   
  
       להלן רשימת עודפי תקציב שאושרה העברתם מ- 2015 ל- 2016:

• 536.8 מיליון ש"ח במשרד האוצר. רפרנט ממשל ומינהל באגף תקציבים באוצר, ניר אמסל, הסביר שמדובר בעודפי תקציב של משרד האוצר על כל רשויותיו ואגפיו. בעיקר עודפים שנצברו ברשות המיסים. "רשות המיסים פרוסה על כל הארץ, במחוזות השונים, מכס, מס הכנסה וכד' ויש לה יחידה טכנולוגית. כולם גופי מטה למעט 'שעם' היחידה הטכנולוגית של רשות המיסים. עיקר ההוצאות תפעוליות וטכנולוגיות". ח"כ טרכטנברג: "מדובר על חצי מיליארד ₪ שזה המון ודווקא במשרדי מטה הטעויות התפעוליות הן קטנות בדרך-כלל ולכן אני תוהה כיצד נוצרו עודפים כה גדולים". אמסל השיב: "אכן עיקר הפעילות היא של גוף מטה אך יש גם את מינהל הרכב הממשלתי שמנהל את כל צי הרכב הממשלתי והפער שם הוא 140 מיליון ₪. בנוסף, 'שעם', היחידה הטכנולוגית של רשות המיסים, שמקדמת פרויקטים שמתפרסים על-פני זמן, למשל התמודדות עם מקרי אסון שזה פרויקט רב-שנתי וכד'".
  
  ח"כ פורר קבל על-כך ש"חרף הפירוט המרשים בבקשה התקציבית, משרד האוצר לא עמד בדרישות הנוהל של ועדת הכספים באשר להצגת היסטוריית עודפים 3 שנים אחורה אלא רק הציג את התקציב המקורי 3 שנים אחורה וזה מונע מחברי הכנסת את היכולת לאמוד את גובה העודפים בשנים האחרונות ואת היכולת לעלות על מגמה אם יש כזו". יו"ר הוועדה גפני דרש מהאוצר להעביר לידי הוועדה וח"כ פורר את הפירוט כתנאי לאישור הבקשה כבר עתה.

• 493.2 מיליון ₪ למשרד המשפטים, בין השאר בגין התקשרויות של סוף שנה ב- 2015, חלקן יתרת התחייבויות עבור תשלומי נובמבר-דצמבר על הוצאות תפעול שוטפות כגון: דמי ניהול, ארנונה, תקשורת, חשמל, ציוד משרדי, אבטחה, שכר טרחה בגין ייעוץ, שיפוצים ופרויקטים של מחשוב. בנוסף בגין תשלומים עבור מיקור חוץ של הפרקליטות ועוד.
• 310.1 מיליון ₪ למשרד הביטחון – הפירוט לגבי בקשה תקציבית זו יינתן בוועדה המשותפת (המסווגת) של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.
• 762.4 מיליון ₪ משרד העבודה הרווחה – ראש אגף התקציבים במשרד הרווחה, חנן פריצקי, הסביר ש"יש גידול בעודפים מ- 2015 נוכח אישור התקציב בסוף השנה ועיכוב המון הסכמים ופרויקטים והחלטות ממשלה גדולות למימוש עד סוף 2016 ואלו העודפים הגדולים. השנה עושים מאמצים לקצץ את העודפים, אך זה מתעכב כי ההעברות התעכבו עד עכשיו. יש בעיות מבניות שגורמות שהעודפים עוברים משנה לשנה בגלל איך שבנוי תקציב המדינה, למשל החודשיים האחרונים לא משולמים בסעיפי תחזוקה באותה שנה אלא בזו שלאחר מכן. וגם מחויבים לחתום על הסכמים אך היישום בשנה שלאחר מכן ולכן באופן מובנה יש העברת עודפים".
  
       במהלך הישיבה העלו חברי הכנסת עודד פורר ומנואל טרכטנברג, את הדרישה שמשרד האוצר יקפיד על הנוהל של ועדת הכספים לעניין העברת עודפי תקציב ע"י הצגת היסטוריית העודפים בשלוש השנים האחרונות. ח"כ פורר: "חייבת להיות לנו היכולת לזהות מגמות ואם הדבר יידרש שנוכל להגיע לשורשן ולפעול לתיקון עיוותים בשיטה". ח"כ טרכטנברג דרש מהאוצר לשנות מעט את דפי ההסבר המפורטים שהוא מגיש לוועדה בעקבות הנוהל החדש: "צריך לא יותר משניים שלושה דפי הסבר שיצורפו לבקשות התקציביות, כך שבתוך דקות ספורות אנו חברי הכנסת נוכל לקבל מושג על סמך האינפורמציה על מה שקורה. גם עודף מידע זו בעיה. המטרה היא גם לפקח וגם לעזור למשרדים".
  
       לאור דרישותיהם, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי במהלך הפגרה יקיים ישיבות מול אנשי האוצר על-מנת לחדד את הנוהל בנושא שינויים בתקציב, לרבות העברת עודפים, כך שהעבודה בנושא תגיע למצב אופטימלי, כך שחברי הכנסת יוכלו לעמוד על טיב הבקשות התקציביות, להבינן כראוי, להבין את ההקשרים והיכן הן משתלבות בתמונה התקציבית המלאה.