​

יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "אחד החידושים הוא ראיה לא רק של צרכי החייב אלא צרכי הזוכה"

מוקדם יותר אישרה הוועדה לקריאות שנייה ושלישית את הפיכת הכלי המאפשר עריכת דיונים בין רשמים לחייבים בשיחת וידאו להסדר קבוע

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה אתמול (ג') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ז-2017. הצעת החוק הממשלתית נועדה להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב. זאת בניגוד למצב כיום, לפיו בית המשפט הוא היחיד המוסמך לפרוס חוב עבר במזונות. לפי המצב כיום, חייב במזונות המבקש לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים נדרש להוכיח פעמיים כי יש הצדקה לפרוס את חובו לתשלומים. בפעם הראשונה להוכיח לרשם ההוצאה לפועל קיומם של "טעמים מיוחדים" המצביעים על כך שאם הרשם לא יפרוס את חוב העבר לתשלומים לא יוכל החייב לקיים את עצמו. בפעם השנייה לפני בית המשפט או בית הדין הדתי שקבע את חיוב המזונות. כל זאת, אף אם החייב עומד בתשלומי המזונות השוטפים. כדי לפשט את ההליכים ולהקל על החייב, מוצע כי גם לגבי חוב עבר במזונות – לחייב שאינו המוסד לביטוח לאומי – תינתן לרשם ההוצאה לפועל סמכות לצוות על צו לתשלום בשיעורים וזאת בכפוף לכמה כללים שיתוו את שיקול דעתו. ההסדר המוצע יחול רק לגבי חוב עבר במזונות שנפסק בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או חוב מזונות שהצטברו בשל אי–פירעון במועד שנקבע בפסק הדין. לפי המוצע, צו לתשלום בשיעורים יינתן רק לחייב שהגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, וחתם על כתב ויתור על סודיות ולאחר שהרשם ערך חקירת יכולת לחייב.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "אחד החידושים הוא ראיה לא רק של צרכי החייב אלא צרכי הזוכה. אם נניח האישה אמידה יותר והחוב פחות מעיק עליה אפשר ללכת בדרך יותר קלה מאשר אם היא חיה מהחוב. אני שמח לשמוע שהרשמים משמשים כמגשרים כי הנפגעים העיקריים הם הילדים. השופט קבע את החוב ואת החלוקה. עכשיו אומרים שהרשם יוכל לחלק, אז למה לא גם את השוטף ורק עבר? למרות שיש בזה פריצה מסוימת אני סומך על משרד המשפטים שבדק וקבע שלא תהיה זליגה. בנוסף, במענה לדברים שעלו בדיונים לגבי תביעה על סכום קצוב, נאריך בשנה את תקופת ההתראה ואם יהיה צורך נתקן שוב".

עו"ד אלעזר שטרן, יועץ משפטי לוועדה: "במצב בו בימ"ש נתן דעתו וקבע את הפריסה יש קושי שהרשם ישנה את הפריסה. המשמעות היא שהרשם משנה את פסיקת בימ"ש. זה מעורר קושי כי יכולה לעלות טענה שאפשר לעשות צעד נוסף ולפעול באותה דרך כלפי החובות השוטפים. בנוסף, יש פה סיטואציה מוזרה שכן חייב רגיל שבימ"ש קבע לו פריסה נדרש לחזור לבימ"ש כדי לפרוס מחדש את החוב, ודווקא כאן מצב החייב קל יותר כי הוא יכול לפנות לרשם". הוא ציין בנוסף כי "ככל שהזוכה לא נכחה בחקירת היכולת היא תקבל את הפרוטוקול ותוכל להגיש חזרה בקשה לרשם".

תומר מוסקוביץ' מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה: "אם ישונה התשלום החודשי של החוב השוטף- זה כבר שינוי של הסכום שילד יקבל עד גיל 18 כי תקופת התשלום תתארך. זו כבר דריסה של החלטת בימ"ש". 

ענת ליברמן סגנית יועמ"שית רשות האכיפה והגבייה: "נוצר דיון כפול במצבו של החייב בשתי ערכאות וכל הפרוצדורה מקשה על הצדדים. עיקר העיסוק של הרשמים הוא בחינת יכולת החייב ולכן זה נכון גם מהותית. פורסים את חוב העבר בהתניה שימשיך לשלם את החוב השוטף הן מהטעם שהרשם לא יכול לשנות את מה שבימ"ש קבע וגם מהטעם הפשוט שאם לא ישלם את השוטף לעולם לא ישלים את חובו. המוסד לביטוח לאומי משלם במקרים מסוימים לזוכות מזונות את מה שקבע פס"ד ולכן כבר היום לגביו יש אפשרות לרשמים לפרוס. הרשם חייב להזמין את הזוכה כדי לראות אם יש לה טיעונים לגבי החייב. הבנו שמרבית החייבים מבקשים את הפריסה לאחר שהוטלו עיקולים על חשבונותיהם ולכן קבענו תנאי שיעמדו בשני תשלומים עד מועד ההגשה בהנחה שממילא יעברו 5-4 תשלומים עד אז וכך יוסרו העיקולים.

לרשם הוצל"פ אין סמכות לתת פסק חובות מקורי והוא לא משנה את החוב הכללי הוא רק מחלק את הסכום אחרת. מרבית פס"ד שיש להם חוב עבר מגיעים כבר פרוסים ויש לקחת בחשבון שחוב מזונות להבדיל מחוב של חייב רגיל הוא דינאמי. האם עד עולם הרשם לא יוכל לדון בו? הרי ייתכן שהוא כל הזמן גדל בגלל המזונות השוטפים ולכן יש לעשות עצירה וחישוב מחדש של הפריסה".

קרן פרג'ון זיטמן רשמת הוצאה לפועל: "הרבה פעמים מתגלה דווקא במעמד הדיון הפן הגישורי של הרשמים שכן האמוציות קיימות תמיד וכאן המקום של הרשם להסביר את המצב המשפטי ואת ההשלכות של החלטותיהם על הילדים ועל היחסים ביניהם. הצדדים מבינים שהמטרה המשותפת היא לאפשר לחייב ולזוכה להמשיך בדרכם ומגיעים בד"כ להסכמות. ייחוד התיקון הוא במניעת הליך משפטי נוסף בבימ"ש. ההתנגדות של הזוכה לעיתים היא כי החייב לא מקיים את הסדרי הראיה או התנגדות אמיתית של הזוכה שנאלצה לקחת הלוואות והחייב משתמט מחובו. ככל שאנחנו שולחים את הצדדים שוב ושוב לערכאות, אנחנו יוצרים יותר מחלוקת וכשרשם יכול לסיים את התהליך אצלו זה יכול להביא מזור להרבה זוגות".

אביטל בגין מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "ההבדל ביחס לחייב הרגיל, הוא מאפייני הזוכה, כאשר היחסים ביניהם מורכבים ושונים מיחסי חייב זוכה רגיל. זה מצדיק יצירת הוראות שונות".

מספר אבות העלו טענות כנגד התנהלות ההוצאה לפועל:

גיא טל-טייטלבאום יו"ר ועד האבות – זכות אבות: "נותקתי מהילדים שלי 3.5 שנים בגלל חוב מזונות. אין דבר כזה חוב עבר אלא אם הילדים הגיעו לגיל 18/ 21 כי זה חוב שכל הזמן מחייה עצמו. ביטול רישיון נהיגה ואי חידושו פוגע בפרנסה ובהסדרי ראיה עם הילדים. חוב מזונות נקרא חוב מיוחד בהוצל"פ כי יש לו זכות בלעדית לפגוע בזכויות אדם בסיסיות. הוצל"פ מרוכז בלחסל את האבא. הערכת היכולת לא באמת נעשית כי יש מינימום מזונות של 1,300 ₪ מזונות".

פרח עץ החיים: "לא נעשית הערכת יכולת כלכלית של האישה לגבי גובה המזונות הנדרשים, לא בבימ"ש ולא בהוצל"פ. חשוב לבדוק האם האב הצהיר שהוא רוצה לזון את ילדיו בעצמו, להיות נוכח בגידול ילדיו ולזון אותם בעצמו. פסיקת בימ"ש רובוטית ומנותקת מהמציאות ומהרגשות בתא המשפחתי".

גיא לפידות: אני אב עובד במשמורת משותפת 9 שנים אך חייב 150,000 ₪ להוצל"פ ולא מצליח לעמוד במזונות. גיליתי שהרשמים מאוד שרירותיים. החוק כתוב יפה אבל אין לו קשר למציאות. כל הקטע של הסדר או פריסה הם פריבילגיה של הרשם ואין יכולת לחייב לבוא ולדרוש בדיקת יכולת ואם הוא לא עומד. חמש שנים אני מבקש חקירת יכולת".

עו"ד יניב הרינג מלשכת עוה"ד: "כשבאים לפתוח תיק הוצל"פ יש לשלוח התראה וברור לכל שאם החייב לא משלם לא מוותרים על החוב אבל התיקון יביא למכשול בפני הגעה להסדרים. למה לעשות כפל של המצאות? למה להקשות על הזוכה כשבסופו של יום זה ייפול על כתפי החייב. זוכה ברגע שהוא שלח מכתב התראה לא יכול להיות שוויתר על חובו. למה צריך לעשות זאת שוב אחרי 9 חודשים? זו דרישה מיותרת".  עו"ד שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה הסביר כי "ההתראה הראשונה היא כדי למנוע הגעה להוצל"פ, תכלית נוספת היא לוודא שהחייב קיבל את ההתראה לא סתם לסמן V על משלוח". היו"ר חה"כ סלומינסקי: "כדי לתת מענה נשנה את סעיף ההתראה לתקופה של שנה".

הוועדה אישרה בנוסף לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 55) (היוועדות חזותית), התשע"ח-2017 והפכה את הכלי המאפשר עריכת דיונים בין רשמים לחייבים בשיחת וידאו להסדר קבוע. בשנת 2015 הוסדר, כהוראת שעה לשנתיים, השימוש בכלי ההיוועדות החזותית בלשכות ההוצאה לפועל. הכלי איפשר עריכת דיונים בין שני מוקדים שונים בהם מצויים הרשם והחייב, באופן של העברת תמונה וקול בזמן אמת. מוצע להפוך את ההסדר המעגן את השימוש בכלי מהוראת שעה להסדר קבוע.

היו"ר חה"כ סלומינסקי: לפי הנתונים זו הצלחה גדולה והכלי חוסך לאנשים הזקוקים המתנה ונסיעות".

רבקה אהרוני סמנכ"לית תכנון ברשות האכיפה והגבייה: "מתוך 155 היוועדויות שנערכו בצורה זו 52 חייבים מילאו שאלון. רובם (39) הגיעו בצווי הבאה ו-13 הובאו בצווי מאסר. מתוך 52, 50 ענו שהרשם הסביר להם את משמעות הדיון ושניים לא זכרו. 46 ענו שהבינו את כל הדיון, רוב החייבים ניהלו את הדיון בעברית וחייב אחד הצביע על בעיה בהבנה בגלל קשיי תרגום. 49 השיבו שראו את הרשם בבהירות ו-42 העידו ששמעו היטב. רובם ענו שהשוטר יזם את ההיוועדות בווידאו קונפרנס. זה עובד מצוין ולא נרשמו קשיים טכניים".

שתי הצעות החוק אושרו פה אחד בתמיכתם של היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד).