​

רוה"מ: נתניהו: "ההלקאה העצמית שהדמוקרטיה בסכנה היא פשוט שגוייה"

יו"ר האופוזיציה הרצוג: "אסור שיהיו בכנסת תפוחים רקובים"

יו"ר הכנסת אדלשטיין: "הישגי הדמוקרטיה אדירים אבל הם שבריריים ואסור שנקל בהם ראש"

מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון 69 שנים לכינון הכנסת, במעמד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומבקר המדינה יוסף שפירא.

כל הדוברים בדיון – יו"ר הכנסת, ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה הקדישו את פתיחת דבריהם לזכרו של המשורר חיים גורי שהלך לעולמו הבוקר, ומסרו תנחומים למשפחתו. יו"ר הכנסת אף הודיע כי החליט לקרוא לחלקת הנטיעות בגן הארכיאולוגי בכנסת, על שמו.

תקרית חריגה נרשמה כאשר יו"ר הכנסת אדלשטיין הזמין את ראש הממשלה לדוכן הנואמים, ח"כ אורן חזק צעק לעברו ""אולי תנצל את ההזדמנות להתנצל בפני ראש הממשלה" והורחק מהמליאה ע"י יו"ר הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר בדיון על חוזקה של הדמוקרטיה הישראלית אל מול מדינות אחרות באזור ואמר:  "בשנים של קריסת מדינות במרחב, קנאות גדולה, סכסוכים עקובים מדם והסוף לא נראה באופק. מדכאי החירות והקדמה ובראשם המשטר באיראן מפיצים את הטרור שלהם לכל עבר. איראן מחמשת את שלוחותיה במזרח התיכון בנשק קטלני וההיסטוריה לימדה אותנו שישנן דמוקרטיות ששוקעות בתרדמה לנוכח הסכנה. הן אינן מתעוררות עד שפעמון האזעקה מצלצל בחוזקה כפי שאמר צ'רצ'יל. ישראל איננה לוקה בליקוי זה אנחנו מגנים על עצמנו  בתקיפות ובעוצמה ומי שמבקש להכחיד אותנו שם עצמו בסכנת כליה. אנחנו עומדים איתן אל מול התוקפנות של המשטר האירני, אין לנו סכסוך עם העם האיראני. ראינו לא מזמן את אלפי האיראנים האמיצים שייצאו לרחובות. אני מאמין בכל ליבי שיום יבוא ואזרחי איראן ייצאו לחופש ואולי אף יקימו דמוקרטיה משגשגת. כשזה יקרה, רוב הסכנות עלינו ועל האזור ייעלמו. העם הכורדי שוחר החירות נאבק בכוחות דורסניים ברגעים אלה. רבים במדינות ערב ואיראן מביטים בהערכה על הדמוקרטיה הישראלית".

כמו כן התייחס נתניהו בדבריו לאמירות הנשמעות לאחרונה על כך שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה ואמר: "ישראל היא אחת מקומץ המדינות שהקימו משטר דמוקרטי אחרי מלחמת העולם השנייה. אין משטר דמוקרטי בלי מתחים ומורכבויות זה לא פגם בדמוקרטיה אלא חלק מהותי מהדמוקרטיה. בייסודו של דבר העם הוא זה שקובע בקלפי ולא בשום מקום אחר. הדמוקרטיה נתונה לשינוי תמידי היא לא קפואה והיא איננה נחלתה של קבוצה בודדת שרק היא קובעת הכל. נדרש איזון בין הרשויות והוא דינמי ומשתנה וכרוך בוויכוח במחלוקת ובתסכולים. החיים משתנים, העם משתנה והדמוקרטיה משתנת יחד איתם.

לכנסת נועד תפקיד מרכזי בחיים הדמוקרטיים כי היא זו שמבטאת בחוקיה ובדיוניה את רצון העם. אני עד לעבודה החשובה שמתבצעת בוועדות ובמליאה הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה. אני יודע שהצורם והחורק תופס את תשומת הלב אבל מתבצעת כאן עבודה גדולה. אני רוצה להביע הערכה לכל חברי הבית, זו היא מכונת הפרלמנט שהיא אחד משלושת הנדבכים של הדמוקרטיה.  עלינו להמשיך להקפיד בלהט הוויכוח על גבולות הדיון גם בשעה שהוויכוח חד ונוקב. מחלוקות חד משמעית כן, גידופים אישיים אולי זולים וגסים חד משמעית לא. ואנחנו יודעים כולנו או רובינו איפה עובר הקו המפריד.

הדמוקרטיה התוססת והחופשית שלנו איננה בסכנה, היא עוברת תהליך של אבולוציה אבל יסודותיה איתנים. היא מתפקדת היטב כפי שמדינת ישראל מתפקדת היטב ויש עוד מקום להשתפר. אין אף דמוקרטיה אחרת שעומדת למבחן יום יומי כפי שאנחנו עומדים בו כאן. לכן ההלקאה העצמית שהדמוקרטיה בסכנה היא פשוט שגוייה."

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג התמקד בנאומו בסנקציה להחלטת הקואליציה שבאה לידי ביטוי בוועדת שרים לחקיקה שאיננה מקדמת הצעות חוק של האופוזיציה כסנקציה על החלטת האופוזיציה להקדים הצבעה בזמן שחלק מחברי הקואליציה נכחו בהלווית הנרצח בחוות גלעד.

ח"כ הרצוג: "ביום הזה ודווקא ביום הזה במלאת 69 שנים לכינון הכנסת, אני חייב להביע את מחאתנו. בתקופה האחרונה עדים אנו לצעדים שפוגעים בכבודה של הכנסת, בניסיונות להצר את יכולתה של האופוזיציה בבית הזה לחוקק חוקים, במעין חרם, ברוגז בלתי מוצדק ששם ללעג את הרוח של פרלמנט שבו לאופוזיציה תפקיד מרכזי וחיוני, במיוחד בחקיקת חוקים. מזה כמה שבועות שוועדת השרים לחקיקה בראשות שרת המשפטים והשר המקשר בין הכנסת לממשלה ובתמיכת יו"ר הקואליציה, מונעת דיון ענייני בהצעות החוק שמציעה האופוזיציה. החרם הזה בראש ובראשונה מבזה את כבוד הבית הזה, הוא פועל כנגד המושכלות הראשונים הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. לא ייתכן שהממשלה, דרך ועדת השרים לחקיקה של הכנסת, לא תדון בהצעות חוק פרטיות של חברי אופוזיציה שנועדו לשרת את הציבור. הרי חובת השרים קודם לכל לשקול דברים ועניינים לטובת הציבור. זהו מהלך אנטי דמוקרטי שפוגע בציבור כולו. מהלך קטנוני, מיותר ופסול מעיקרו. לפיכך אני פונה אליך אדוני היו"ר ולכם ראשי הקואליציה ביום הזה, יום חגה של הכנסת, בדרישה כי תשימו קץ לתופעה הזו לאלתר."

בנוסף  התייחס הרצוג בדבריו לרמת השיח בכנסת ואמר: "אסור שיהיו בכנסת תפוחים רקובים ואסור שיהיו בתוכנו פירות באושים, שיקלקלו את הפרדס כולו. עיני העם נשואות אל משכן זה, אל פירותיו הטובים של העם הנמצאים כאן וחובה עלינו לשמש דוגמה בשיח מכבד, בכבוד הדדי בינינו, בניקיון דעת ויושר הדרך, בכיבוד האחר והשונה, בהגנה מוחלטת על הזכות הבסיסית לדבר ולהתבטא בחופשיות, גם אם אנו חלוקים על כל מילה ומילה שיוצאת מפיו של האחר. עם ישראל מביט על נבחריו ורוצה ממנו דוגמא. אך גם מביט על נבחריו ושופט אותם. חובה על כולנו להגן על הבית הזה, על עקרונות הדמוקרטיה, ולהתחייב להם כל יום מחדש – לזכויות המיעוט ולכיבוד הרוב, לשוויון בין כלל האזרחים, לחירויות הפרט ולעקרון הפרדת הרשויות, לעצמאות מערכת המשפט, ובמיוחד בית-המשפט העליון, לחירות הביטוי, המחשבה, ההפגנה, ההתאגדות, ולעקרונות הצדק החברתי והמוסר היהודי. זו דרכנו, ואין לנו דרך אחרת."

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הדיון: יש לנו מה להתגאות בנטיעות הפרלמנטריות שלנו. לא רק אני חושב ככה: רק בשבוע שעבר עמד כאן סגן-נשיא ארצות הברית ואמר בהתפעלות: "אני ניצב בפני דמוקרטיה תוססת" – היו כאן כאלה שגיחכו, כמו תמיד, אבל הוא צדק במאה אחוז. בבית הזה מטופחים יום יום שתילי-חוקים ופרחי-תקנות, שעוזרים לקשט את מדינת ישראל.  השורשים שלהם יונקים מההיסטוריה הארוכה של העם היהודי, שתמיד היתה היסטוריה של חקיקה ופרשנות. מי שנמצא כאן יודע שהאנרגיות הזורמות במשכן לא מסגירות את הגיל האמיתי שלו. הן דומות יותר לאלו של ילד בן שבע מאשר לאלו של איש בן שבעים, לטוב ולרע:  מתרגזים כאן מהר – אבל גם מתפייסים מהר; יודעים טוב מאד לצעוק – אבל באותה מידה גם לצחוק.  מי שנמצא כאן יודע שרוב הימים במשכן הם ימי חולין, פשוטו כמשמעו: המפעלים הגדולים ביותר של החברה הישראלית מתורגמים כאן לפרטים הקטנים ביותר.  חומת ההגנה על הדמוקרטיה שלנו נבנית כאן מסעיף קטן ועוד סעיף קטן, שנידונים בועדות ומוכרעים במליאה גם בשעות הלילה המאוחרות – לפעמים אפילו בבוקר שלמחרת.

היום, כשהכנסת חותמת עוד שנה של פעילות וכבר צופה אל השנה הבאה, אני רוצה להזכיר לכולנו דבר חשוב:  שום דבר בימי חולין האלו הוא לא טבעי ולא מובן מאליו.  את הפרדת הרשויות שנוהגת כאן – עם כל הבעיות שיש בה – לא קטפנו מהעצים ככה סתם. היא הישג של ממש, ארוך-שנים ורב-משתתפים.  גם חופש הביטוי והמחשבה ששוררים כאן לא נוצרו יש מאין. הם תוצאה של מאמץ מכוון, קשה וסיזיפי. אם יש מישהו שכל זה נראה לו פשוט וקל, כדאי שיסתכל סביבו:  הוא לא יראה הרבה מדינות שיכולות להתגאות בשבעים שנות קיום דמוקרטיות למופת.  הוא לא יראה הרבה מדינות שבמציאות כל כך מורכבת הצליחו לשמור על איתנות שלטון החוק ועל עצמאותם של המוסדות החופשיים.  גבירותיי ורבותיי, אלו הישגים אדירים, אבל הם שבריריים. אסור שנקל בהם ראש. לנו ניתנה האחריות לשמור עליהם, לשפץ אותם, להעביר אותם בבוא הזמן בשלימות אל הדור הבא."