​מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת אבהות), התשע"ג-2013, של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וקבוצת ח"כים.

 

הצעת החוק נועדה לאפשר לעובד להיעדר מעבודתו לצורך נוכחות בלידה של בת זוגו, ועד שלושה ימים לצורך ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות הקשורים להריונה, זאת על חשבון חופשת המחלה. כמו כן, מוצע לאפשר לעובד להיעדר מעבודתו עד שמונה ימים מיום הלידה של בת הזוג, כאשר שלושת הימים הראשונים יהיו על חשבון החופשה השנתית, ואם אין עומדים לעובד ימי חופשה – דינם כדין חופשה ללא תשלום. חמשת הימים הנותרים יהיו על חשבון ימי המחלה.

 

היוזמת, ח"כ זנדברג, אמרה כי הוצפה בשיחות מאבות רבים שהיו רוצים לצאת לחופשה כזו. היא הודתה לשר אורי אריאל שהחל בקידום הצעת החוק בכנסת הקודמת.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי "ישראל היא מדינה מתקדמת בכל הנוגע לזכויות נשים בהיריון ובחופשת הלידה, אך באשר לחופשת אבהות, או חופשה הורית, היא נמצאת מאחור. בהשוואה להמלצות הארגונים הבינלאומיים ומרבית מדינות ה-OECD ישראל מפגרת כיום באופן משמעותי במאמץ שהיא עושה להבטיח הורות שוויונית יותר על ידי עידוד חופשות הלידה לגברים ושילובם במהלך ההיריון.

תקנות דמי מחלה (היעדרות עקב  הריון ולידה של בת זוג) צמצמו את האפשרויות שעומדות בפני האב באשר ללקיחת ימי מחלה על מנת להתלוות לבת זוגו לבדיקות היריון, הצעה זו מציעה לתת את שיקול הדעת בידי האב באשר לאילו בדיקות להצטרף אליהן ובכך להפכו לחלק מתהליך ההיריון.

מחקרים רבים עמדו על מעורבותם של אבות בטיפול בילדים ומצאו קשר ברור בין מעורבות בגידול ובחינוך הילד ללקיחת חופשת אבהות. ישראל אינה מזכה כיום גברים בחופשת אבהות, זאת למרות שישראל היא המדינה עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי, מה שהופך כל יום חופש ליקר ערך למשפחות. בכל העולם המערבי ישנה התקדמות לעבר מודל של הורות שוויונית והצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה זמן משותף של זוג הורים בעת הולדת התינוק או התינוקת".

 

50 ח"כים תמכו בהצעה ו- 2 ח"כים התנגדו בקריאה הטרומית. ההצעה תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להכנתה לקריאה הראשונה.