אחרי דחיות והסכמת האוצר לשפות רשויות מקומיות: ועדת הכספים אישרה את אמות המידה לתקצוב
המועצות הדתיות ב- 2017

יחד עם זאת, הודיע יו"ר ועדת הכספים גפני, כי הריטואל של אופן תקצוב שירותי הדת לא יחזור על עצמו בשנה הבאה. "שירותי הדת מתוקצבים בחסר ומופלים לרעה ביחס לשאר השירותים לאזרח בשיטת תקצובם"
  
אחרי שבדיון לפני מספר ימים, סירב יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לאשר את אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות בשל הפגיעה האפשרית במספר רשויות מקומיות ששיעור התקצוב הנדרש מהן עבור המועצות הדתיות שלהן ב- 2017 גדל לעומת 2016 והן מצויות במצורה כלכלית, בגירעונות או בתכניות הבראה, אישרה היום (ה') הוועדה את אמות המידה. זאת לאחר שהאוצר התרצה והסכים לשפות את הרשויות שנפגעו בתקצוב נוסף, מעבר לכלל התקציב שהמדינה מקצה לחלוקה לכלל המועצות הדתיות. גפני הביע תרעומת קשה על האופן שבו המדינה מתקצבת את שירותי הדת לאזרח, "גם בחסר גדול וגם באופן שונה ומפלה בהשוואה לשאר השירותים לאזרח, כגון חינוך, רווחה, בריאות, תחבורה ועוד. לא יתכן ששירותי הדת יתוקצבו בחסר ובאופן שמקשה על הרשויות המקומיות, זאת בעידן שהביקוש לשירותי הדת הולך וגובר וכשברשויות שבעבר לא ניתנו כלל שירותי דת, היום מבקשים להקים בתי כנסת, מקוואות וכד'". גפני קרא לאנשי אגף התקציבים באוצר "להיפגש כבר עכשיו עם מנכ"ל המשרד לשירותי דת, על-מנת להיערך לתקצוב המועצות הדתיות ב- 2018. אופן התקצוב חייב להשתנות. אם שוב יוגשו לוועדה אמות מידה כמו אלו ל- 2017, אני אקרע אותן ולא אביאן לאישור. במקביל אני מכין הצעת חוק שתקבע שאופן התקצוב יהיה אחיד בכל הארץ: 70% המדינה ו- 30% הרשות המקומית. אם אינכם מעוניינים בכך, תנצלו את הזמן שיש עד אז ותביאו אמות מידה וקריטריונים משופרים ומסגרת תקציבית כוללת שתהלום את הצרכים העדכניים בנוגע לשירותי הדת".
עפ"י חוק שירותי הדת היהודיים, תקצוב המועצות הדתיות נעשה באמצעות מט'צינג ביחס של 60% מימון ע"י הרשות המקומית ו- 40% מתקציב המדינה. אלא שמזה כמה שנים נעשתה רפורמה בשיטת תקצוב המועצות הדתיות ואלו מתוקצבות בשיטת 'האלכסון', קרי באופן דיפרנציאלי, כך שרשות חזקה משתתפת בתקצוב המועצה הדתית שלה בשיעור גבוה יותר ורשות חלשה בפחות. שיעורי התקצוב המשתנים נקבעים עפ"י מספר קריטריונים שגובשו ותוקנו במהלך השנים האחרונות בהתערבות ועדת הכספים, ובין השאר עפ"י גודל הרשות המקומית, היקף האוכלוסייה, המדד הסוציו-אקונומי וכד'. שיעורי ההשתתפות בתקצוב נעים בין 25% הרשות ל- 75% המדינה במקרים של רשויות חלשות והפוך בדיוק ברשויות חזרות, אך גם בשיעורים אחרים כגון 35: 65, 50: 50, 60: 40.
אגב טענותיו של יו"ר הוועדה גפני, אמר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) גם הוא, שיטת התקצוב וכל אופן ההתייחסות לנושא שירותי הדת הוא בעייתי. אייכלר ציין כדוגמה את המקרה של המועצה המקומית גבעת זאב ואמר: "יש יישובים שהפריסה הגיאוגרפית שלהם מאוד גדולה כמו גבעת זאב והר שמואל שכולם נכללים במועצה אזורית גבעת זאב, וכשמגיעים לתקצוב יש בעיות קשות. למשל, מקווה שהתושבים בנו ובסה"כ היה מדובר בהשתתפות בהחזקת המקווה, המועצה הדתית של גבעת זאב לא יכולה לסייע במימון הדבר. יש ביורוקרטיה משפטית והמון בעיות ביורוקרטיות אחרות. חייבת להיות רביזיה מקיפה באופן תקצוב שירותי הדת".
בתחילת הישיבה היום ציינה רכזת בינוי ושיכון באגף התקציבים באוצר, מעיין נשר, ש"הקריטריונים לקביעת אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות הם טובים. דנו בהם ודשנו בהם בשנה שעברה והשנה, ומדובר באותם קריטריונים, כדי לגרום כמה שפחות זעזועים במערכת הזו ולייצור יציבות במערכת. למנוע זעזועים בין היישובים. הסכמנו לבקשת הוועדה לסייע באמצעות משרדי הפנים ושירותי דת לרשויות שאחוז ההשתתפות שלהם קפץ מכל מיני סיבות, כגון שינוי במדד הסוציו-אקונומי שלהן וכד', הסכמנו לסייע. הקצנו בסביבות 1.2 מיליון שקלים לטובת העניין, לטובת הרשויות: בית שאן יהוד עתלית וקדימה צורן".
מנהלת המחלקה המשפטית במרכז השלטון המקומי, מירה סולומון: "יש 83 רשויות שהיום נדרשות להוסיף סכומים בנוסף לאלו שנדרשו לשלם ב- 2016. יש מצבים בהם נקבעו להן אותם שיעורי השתתפות אך סכום הבסיס השתנה. עבור רשויות מסוימות מדובר בתוספת של 300 אלף ₪ או מיליון רבע שקלים, למרות ששיעור ההשתתפות לא השתנה אך הסכום כן. כלומר הסכום גדל משמעותית ומהווה נטל משמעותי על תקציב הרשות".
כלכלנית במרכז השלטון המקומי, הילה זהבי: "לדוגמה, עיריית פתח צריכה להוסיף מעל מיליון שקלים בגלל שינוי בסכום הבסיסי הנדרש. אז אמנם אותם 75% של שיעור ההשתתפות אך משמעותם בפועל היא יותר עלות לעירייה בהשוואה ל- 2016".
חשבת עיריית באר-שבע, צביה סעדון: "הקריטריונים אינם שוויוניים ונותנים עדיפות ליישובים רשויות קטנות ונתנו עדיפות גם בשיפוי ולמשל עיריית ב"ש אינה נכנסת לשיפוי שניתן כאן. אמות המידה כפי שהם כעת דורשים תוספת תקציבית של כשני מיליון ₪ מהעירייה".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, שהיה בצוות שדן באמות המידה לתקצוב המועצות, ואף שהוא בעד להגדיל את סך כל המסגרת לתקצובן, הביע מורת רוח מטענות נציגות מרכז השלטון המקומי ונציגת עיריית באר-שבע ואמר: "בפתח-תקווה, שם יש ציבור דתי-לאומי גדול וציבור חרדי גדול והרבה מסורתיים, תקציב העירייה עומד על 1.611 מיליארד ₪ וההשתתפות שלה בתקצוב המועצה הדתית עומד על שיעור של 75% וסך של 9.6 מיליון ₪, זה פחות מחצי אחוז מתקציבה השנתי. זה השתתפות העירייה בשירותי הדת. בבאר-שבע התקציב השנתי עומד על 1.456 מיליארד ₪ וההשתתפות שלה היא 75% וסך של 7 מיליון ₪. 0.53% מהתקציב למימון שירותי הדת. לקחנו את כל הרשויות שהן 75% ובאף אחת מהן השיעורים נעים בין 0.5% ואף אחת לא מגרדת את האחוז מתוך תקציבן". פלוס עוד: "אני אשמח שהאוצר יוסיף כסף למועצות הדתיות אך היינו רוצים שהכסף יילך לשירותי הדת ולא לרשויות. יש לשדרג את שירותי הדת ולתת מענה למה שאומר הרב אייכלר".

 מעיין נשר: "לא יתכן שבאות הרשויות המקומיות לאחר שאנחנו כאוצר שמנו כסף לשירותי הדת. עבור למעלה מ- 85% מהרשויות, מדובר בתקציב שהוא פחות מאחוז אחד מתקציבן ולכן לא מדובר על משהו מאוד גדול. ולמרות זאת נתנו סיוע תקציבי".
סמנכ"ל כנסת ורווחה במרכז השלטון המקומי, פיני קבלו: "באותה דרך שהאוצר מדבר על הרשויות, ניתן לומר גם שתוספת של כמה מיליונים בודדים ע"י האוצר זה פרומיל שבפרומיל מתקציב המדינה".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, אמר שהוא "אמנם מברך את האוצר על התוספת לאלה שנפגעו באחוזים והן רשויות חלשות בתכניות הבראה. ברע שאנחנו נמצאים זה הרע במיעוטו. יחד עם זאת, אני מזדהה לחלוטין אם נציגות השלטון המקומי. עם כל הכבוד לאוצר, לא יתכן שישניאו את שירותי הדת על הרשויות המקומיות, ושיהיה דין שונה לחינוך, לרווחה לתחבורה וכד', ששם מקסימום השתתפות של 25%. הקמת כיכר אולי 10%.בשירותי הדת חלק מהרשויות 75% וחלק 60%. למה? בואו ניקח את תקציב שירותי הדת בתקציב המדינה ונראה כמה הוא באחוזים מסך כל התקציב, הוא גם לא מגיע לאחוז. משניאים את שירותי הדת על הרשויות, אז הם מקצצים את תקציב המועצות והן נדחקות הצידה והעיריות לוקחות אנשים שיטפלו בנושאים מטעמן".
גפני אמר לאנשי האוצר: "ב- 2018 אל תבואו עם זה. יבואו כאלה אמות מידה, אני אקרע אותן ואזרוק לפח. זה לא בא בחשבון. קובעים אמות מידה אז לא יתכן שנושא שירותי הדת יהיה שונה מחינוך, רווחה וכד'. לא יהיה את זה בשנה הבאה. אני אקדם חוק: 70% המדינה ו- 30% הרשות המקומית. אני קורא לאוצר לשבת עם משרד שירותי דת, לשבת ולשנות הקריטריונים וכן להביא להגדלה משמעותית של סך כל תקציב שירותי הדת. הביקוש לשירותי דת הולך וגובר כל הזמן. הובטח לי בעבר ע"י האוצר שיהיה שינוי וששיטת תקצוב שירותי הדת תשתווה לשיטת התקצוב של כלל השירותים לאזרח ואני דורש שכך יהיה".
בסיכום הורה ח"כ גפני ללשכה המשפטית של ועדת הכספים "להכין הצעת חוק בעניין ונתחיל בדיאלוג לקראת שנה הבאה כשיתחילו הדיונים על 2018, למרות שתקציב דו-שנתי ניתן להגדיל את תקציב של שירותי הדת. בכל מקרה, המצב הנוכחי לא יימשך".