​     לאחר סדרת דיונים סוערים ומו"מ אינטנסיבי, אישרה היום (א') ועדת הכספים תקרה להוצאות הישירות של קרנות הפנסייה בגין השקעות מורכבות, בעיקר בשוק ההון בחו"ל, השקעות שנעשות באמצעות יועצים ומנהלי השקעות חיצוניים. התקרה שנקבעה: 0.25% והיא נוספת על תקרת דמי הניהול הכלליים הקיימים לגבי העמיתים העומדים על 1.05%. עוד קבעה הוועדה, כי התקרה של 0.25% תחול כהוראת שעה בארבע השנים הקרובות, כאשר בעוד 3 שנים תתקיים בדיקה כיצד השפיעה קביעת התקרה על השוק והשלכות הבדיקה, ככל שיהיו והמסקנות בעקבותיהן, ייושמו רק שנה לאחר-מכן, קרי בתום ארבע השנים של הוראת השעה, על-מנת לאפשר שמירה על יציבות בשוק והתארגנות של הקרנות, בעיקר הגופים המוסדיים. התקרה נקבעה ברוב של 9 בעד ו- 5 נגד.

 

     כמו-כן, נקבע בתקנות שאושרו היום בעניין כפל דמי הניהול, כי בתום כל שנה, תדווח המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר לוועדת הכספים, על מה שקרה בפועל בעקבות קביעת התקרה, כמה מהחברות הגיעו עד לתקרה הקבועה וכמה לא, כיצד הושפעו התשואות מהעסקת מנהלים חיצוניים וכד'. התקנות אושרו לאחר מו"מ אינטנסיבי, שבו נדרשה הוועדה לפשר בין העמדות של המפקחת על הביטוח שסברה שיש להפחית את תקרת ההוצאות הישירות לבין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, שטען שיש לאפשר אותן על-מנת להניב תשואה גבוהה יותר לעמיתים בהשקעות ארוכות הטווח של הפנסיות.

 

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "מלכתחילה, היינו מעדיפים שייגבו מהעמיתים את המינימום הניתן ובוודאי שלא כפל דמי ניהול, אך נוצר מצב שבו נדרש איזון בין היכולת של הגופים לעמוד בהתחייבויות שלהם לגבי השקעות קיימות ובכך לשמור על יציבות בשוק, לבין הצורך למנוע נגיסה משמעותית בכספי החוסכים. תקרת ההוצאות הישירות למימון עבודתם של מנהלים חיצוניים בשיעור של 0.25% נותנת את האיזון המבוקש. הדבר יהיה בהוראת שעה על-מנת לחזור ולבחון את השפעתו על השוק והאם העסקת מנהלים חיצוניים בהשקעות מורכבות הובילה להגדלת התשואות לעמיתים אם לאו. בכל מקרה, תהיה נקודת יציאה בתום ארבע שנים ואז ייבחן מחדש בוועדת הכספים, האם לבטל לחלוטין את ההוצאות הישירות ולמנוע בכך כפל בדמי הניהול".

 

     המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר, דורית סלינגר: "טובת החוסך זה מה שעומד לנגד עינינו. כיום אנחנו בלי מגבלה כלל. המגבלה באה לראשונה לשים תקרה להוצאות הישירות. נדרש איזון בין הצורך להפחית עלויות לחוסך הקטן לבין הצורך לאפשר תשואות ראויות לקרנות. הביצועים של הגופים המוסדיים הניבו תשואה ממוצעת סביב 7% - 8% לשנה בשמונה השנים האחרונות. העלות הנוספת נועדה לאפשר לקרנות להשקיע במקומות שאין ידע מספיק, השקעות מורכבות בחו"ל. אין צפייה שהמוסדיים יחזיקו בכל ההתמחויות. ההשקעות המורכבות עשויות להגדיל את התשואה, תשואה עודפת לחוסך, אך מאידך, אנחנו רוצים לייצור איזון עדין, כך שלא ייגבו דמי ניהול גבוהים מדי מעמית. בלי מגבלה כיום, רוב הקרנות לא הגיעו לתקרה של 0.25% ולכן אין כל סיבה שיגיעו אליה בעתיד. אני לא מאמינה שה- 0.25% יביא את כולם להתיישר. שמעתי את השחקנים בשוק, אם נקבע 0.15% נצטרך לעשות דיספוזיציה בכספי החוסכים שזה לא דבר פשוט. אי אפשר לרדת בבת אחת לאפס, כי יש התחייבויות, כי הקרנות פועלות למשך 7-8 שנים במסלולים מסוימים. פועלים להוריד את העלויות הללו בדירוג ואכן זו הוראת שעה, אך צריך לתת לה את הביטחון והיציבות לעבוד. זה סוג נכסים לגיטימי. התמהיל הכולל של הקרנות הללו חיובי. את התשואה צריך לבדוק על-פני זמן. הן נותנות תשואה עודפת. ההצעה הנוכחית מידתית והיא אחד מהכלים שיש לנו כאגף להגדיל את התחרות ונפעל להגדלת התחרות וגם הוצאות דמי הניהול יפחתו וגם ההוצאות הישירות. אני מתנגדת להצעה הדרגתית לאפס תוך שלוש שנים. הכל צריך לעשות באופן הדרגתי ומתון".

 

     ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) דרשה ליידע את הציבור על דבר כפל דמי הניהול: "אני רוצה שהעמית יידע שברגע שחותם על קרן פנסייה, ידע שגובים ממנו בנוסף לדמי הניהול הרגילים גם דמי ניהול בגין הוצאות ישירות על השקעות נוספות עד 0.25% והאם יש לו אופציה אחרת במקומות שלא ייגבו ממנו כלל וכלל".

 

     ח"כ חיים כץ (הליכוד-ביתנו) יחד עם ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו) העמידו הצעה חלופית, לפיה תקבע תקרת הוצאות ישירות מדורגת על-פני מספר שנים עד לביטולה, באופן הבא: 0.25%, 0.18%, 0.15%, 0.10%, 0.05% ו- 0%. כץ דרש מסלינגר לדווח איזו תשואה נתנו בשמונה השנים האחרונות אלו שגבו 0.25% תוספת על דמי הניהול הרגילים מהעמיתים. "את לוקחת ממני כסף, אני רוצה לדעת על מה את מדברת??! הבנתי ש- 0.15% מכסה את הכל. אני רוצה לדעת מה נותן לי תוספת, איזו תמורה אני מקבל על הוצאה עודפת על הגדלה ל- 0.25% ומבדיקה של 8 השנים האחרונות אני רואה שזה לא נותן לי דבר. הצבא משלם כמעט 0% דמי ניהול. הגופים האלו לא באים להפסיד, הם מקבלים ומנהלים כסף, אף אחד לא עובד פה לשם שמים. אם הייתי יודע כשקבעתי דמי ניהול על 1.05% שיש גם הוצאות ישירות לא הייתי מאפשר את כפל דמי הניהול הזה. החברות יודעות שהמפגש של העמית עם הכסף זה עוד 25-30 שנה ולכן אומרות "אנחנו ניקח להם את הכסף. אין שום סיבה שניקח מהאזרחים כסף סתם בלי כל תמורה. אם היו מביאים תשואה עודפת אפילו של 1% בשנה הייתי מסכים".

 

     חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה), יצחק כהן (ש"ס), מיכל בירן (העבודה) וסתיו שפיר (העבודה), הביעו תמיכה בהצעה של ח"כ כץ.           ח"כ יצחק כהן (ש"ס): הדמי ניהול שהם גובים זה 7 מיליארד ₪ ובזה ניתן לעשות הכל וגם להשקיע בחו"ל. הציע אף הוא לקבל את ההצעה של ח"כ כץ.         ח"כ מיכל בירן (העבודה): "אדם עם שכר ממוצע משלם על דמי ניהול בערך 400 אלף ₪ שזה המון. ואנחנו מפילים עוד קנס של עוד 100- 150 אלף ₪ על החוסך הממוצע. מי שלוקח גנן ב- 1000 ₪ והגנן בא ואומר שנדרש גם מומחה לגרניום בעוד 100 ₪ זה מופרח מעיקרו. כל גם הטענה כי נדרשים עוד דמי ניהול לאפשר השקעות ייחודיות בכספי הפנסייה".

 

     ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "כשקובעים רף זה לא מעודד תחרותיות וברגע שנקבע רף גבוה מדי אנחנו נישא באחריות. אם נותנים זמן מספיק להתארגן אין כל סיבה לחשוש מפגיעה בהם. שוכחים הגורמים הכי בכירים במדינה שאמורים לשרת את החוסכים ולא את מנהלי הקרנות. מצפה מיו"ר הוועדה שייעשה את אותם שרירים כמו שהוא עושה בכל הנוגע לכספים להתנחלויות".

 

     ח"כ כץ, החליט שלא להשתתף בהצבעה, לאחר שקבל באוזניי יו"ר הוועדה סלומינסקי על-כך שלא שותף בהתייעצות שקיימו נציגי הקואליציה טרם ההצבעה.