​נשיא המדינה ומבקר המדינה יבחרו בשני סבבי בחירות. הזוכה בתפקיד בסבב השני, יבחר ברוב רגיל
 
מליאת הכנסת אישרה בקריאות השנייה והשלישית את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 9) ואת הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 47), התשע"ד-2013, של הח"כים משה גפני (יהדות התורה), יריב לוין (הליכוד-ביתנו), אורי מקלב ויעקב אשר (יהדות התורה). ההצעות נדונו בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ דוד רותם (הליכוד-ביתנו).

 חוק יסוד נשיא המדינה וחוק מבקר המדינה הנוכחיים קובעים, כי הנשיא והמבקר יבחרו לתפקידם, לאחר שזכו בתמיכת רוב חברי הכנסת. (61 ח"כים שתמכו בבחירה) היה ובשני סבבי ההצבעה הראשונים לא זכה אף מתמודד בתמיכת רוב חברי הכנסת, בהליך ההצבעה השלישי, יבחר המועמד שזכה במירב הקולות.

דרישת החוק לתמיכת רוב חברי הכנסת, נועדה להביא לכך שהזוכים בתפקיד ייהנו מתמיכה רחבה של חברי הכנסת, מתוך מחשבה שמתמודד שסיכויו נמוכים, יעביר את תמיכתו למתמודד שסיכויו גבוהים להיבחר. כך נהוג במדינות נוספות על מנת להעניק כבוד למשרה ולזוכה בתפקיד.

הצעות החוק שאושרו סופית, נועדו לתקן את סדרי ההצבעה בהליך הבחירה של נשיא המדינה ומבקר המדינה.  לפיהן, במקרה שבו בסיבוב ההצבעה הראשון לא הגיעו לידי החלטה, בהצבעה השנייה יועמדו לבחירה רק שני המועמדים שקיבלו את קולותיהם של מספר חברי הכנסת הגדול ביותר בהצבעה הראשונה. המועמד שייבחר הוא מי שקיבל את רוב קולותיהם של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה, ולא של רוב חברי הכנסת כפי שנדרש בהצבעה הראשונה.

בדיון שקיימה ועדת החוקה להכנת ההצעות, אמרו יוזמי החוק, הח"כים לוין ומקלב, כי ניסיון הבחירות האחרונות הוכיח כי שלושה סבבי בחירה, מסרבלים את ההליך ואף מבזים את המתמודדים. "בסיבוב הבחירה השני, ניתן להסתפק ברוב רגיל כנהוג בהליכי בחירה אחרים" אמר ח"כ מקלב.

9 ח"כים תמכו בחוק הנשיא ולא היו מתנגדים

9 ח"כים תמכו בחוק המבקר ולא היו מתנגדים