​מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 68) (הטלת התחייבות להימנע מעבירה לאחר ביטול הרשעה), התשע"ב-2012. בזה נדחה ערעורן של סיעות העבודה, יהדות התורה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.

ההצעה שאושרה בכנסת ה-18 בקריאה ראשונה, קובעת, כי במקרה בו בית המשפט ביטל את הרשעת הנאשם, הוא יהיה רשאי לצוות על הנאשם לתת התחייבות להימנע מעבירה, כאמצעי ענישה, נוסף על האפשרויות הקיימות בחוק כיום.
 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "סעיף 192 א לחוק סדר הדין הפלילי, מסמיך את בית המשפט, אף לאחר הרשעת הנאשם, לבטל את ההרשעה ולתת לנאשם צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, כאמור בסעיף: "הרשיע בית משפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור" .

לאור תיקון מס' 104 לחוק העונשין וההסדר שבסעיף 72 לחוק העונשין המאפשר לבית המשפט לצוות על הנאשם לתת התחייבות להימנע מעבירה במקרה של אי–הרשעה, מוצע לתקן את סעיף 192 א לחוק ולקבוע, כי גם במקרה שבו בית המשפט ביטל את הרשעת הנאשם, הוא יהיה רשאי לצוות על הנאשם לתת התחייבות להימנע מעבירה, כאמצעי ענישה, נוסף על האפשרויות הקיימות כיום בסעיף" .

 
3 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ו- 2 התנגדו לה. ההצעה תוחזר לוועדת החוקה חוק ומשפט להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.


אושר במליאה: דין רציפות להטלת קנסות כבדים למי שימכור מזון לא בריא בבתי-ספר

מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ב-2012, שהגישה הממשלה. בזה נדחה ערעורן של סיעות העבודה, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.


מטרת הצעת החוק שאושרה בכנסת ה-18 בקריאה ראשונה, היא להבטיח כי אספקה ומכירה של מזון בתחום מוסד חינוך, תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר החינוך, בהתייעצות עם שר הבריאות, לעניין הרכב המזון וערכו התזונתי, בהתחשב בין השאר בסוג מוסד החינוך, בצרכי התלמידים ובגילם. מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים על מי שאינו עומד בכללים, בהתאם לתנאים המפורטים בהצעה. עוד מוצע לקבוע כי שר החינוך ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על ביצוע החוק וכן כי יהיה רשאי למנות מפקחים שיפקחו על ביצועו.

 
בדברי ההסבר להצעה, נכת בכי "בין גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה ולתמותה בישראל נמנים תזונה בלתי נבונה והעדר פעילות גופנית אלה גורמים להשמנה, למחלות לב וכלי . דם ולמחלות נוספות הגובות מחיר בריאותי וכלכלי כבד . כדי להתמודד עם הבעיה יש ליישם מדיניות מניעה בקרב תלמידים (ומורים) במסגרת מוסדות החינוך, אשר מהווים סוכן משמעותי וחשוב לתלמידים ולהוריהם, באמצעות שיפור אורחות חיים בדגש על תזונה נכונה. מטרתו של החוק המוצע להבטיח כי אספקה ומכירה של מזון בתחום מוסד חינוך, תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר החינוך ולפי המלצות תזונתיות מקצועיות".

 

7 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה, ח"כ אחד נמנע  ולא היו מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת החינוך התרבות והספורט, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.



 

אושר במליאה: דין רציפות לביטול הציד הספורטיבי

מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 7), התשע"א-2011, שהגישה הממשלה. בזה נדחה ערעורן של סיעות העבודה, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.

 

הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18, נועדה לבטל את ההגדרה של חיית בר כ"צייד", ולאפשר ציד של חיות בר רק לפי היתרי ציד למטרות מוגבלות המצוינות בחוק.  עוד מוצע לחזק את ההגנה על חיות הבר באמצעות שיפור האמצעים וכלי האכיפה. בנוסף, מוצע להעביר את הסמכויות לפי החוק משר החקלאות ופיתוח הכפר לשר להגנת הסביבה ולהפוך אץ רשות הטבע והגנים הלאומיים לגוף מקצועי הממונה על ביצוע החוק בפועל.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "חוק להגנת חיית הבר, חוקק בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, והושפע מנוסח הפקודה המנדטורית בעניין זה. החוק מסדיר, מחד גיסא, את ציד חיות הבר, הסחר בהן והחזקתן, ומאידך גיסא קובע מגבלות שנועדו להגן על חיות הבר. על אף תיקונים שנעשו בחוק במהלך השנים, החוק, כנוסחו היום, מייצג תפיסה שאפשר שהתאימה לזמן חקיקתו, ואולם היום אין בו האיזונים הראויים הנדרשים לשם הגנת חיות הבר בישראל ושמירה על אוכלוסיות חיות הבר בבתי הגידול שלהן. שינויים רבים התחוללו בשטחים הפתוחים, המהווים בתי גידול ומרחבי קיום לחיות הבר. מינים רבים סובלים מצמצום הולך וגובר של בתי הגידול שלהם בשל לחצי פיתוח ותשתיות, בינוי ועיור, שטחי חקלאות מודרנית, ריסוסים בחומרי הדברה, הרעלות מסיביות מכוונות והרעלות בשוגג, ובצד כל אלה – ציד בלתי מבוקר. כמו כן, נוסח החוק היום אינו משקף את העברת סמכויות הביצוע העיקריות, לרשות הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה בחוק הגנים הלאומיים.

החוק המוצע כולל שינוי יסודי בתפיסת ההגנה על חיות הבר בישראל, וביטול הציד הספורטיבי בישראל".

 
9 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ולא היו מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הפנים והגנת הסביבה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.

 


אושר במליאה: דין רציפות להצעה למכשיר פיננסי חדש "קרן סל"

 

מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 21)(תעודות סל וקרנות סל), התשע"ב-2012, שהגישה הממשלה. בזה נדחה ערעורן של סיעות העבודה, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.

 

הצעת חוק זו, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18, עניינה הוא העברת תעודות הסל לרגולציה התואמת את התפיסה הקיימת כיום במדינות המתקדמות בעולם, ולפיה תחום ההשקעות בעבור הציבור מחייב פיקוח ובקרה, בלא תלות באופן ההתאגדות של הגוף המנהל. בנוסף, מוצע להסדיר מכשיר פיננסי חדש - "קרן סל", קרן נאמנות סגורה, שייעודה השגת תוצאות דומות ככל האפשר לשיעור השינוי בנכס המעקב שלה.

 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "עד לשנים האחרונות היתה הצעתם בישראל שלמכשירים פיננסיים שמטרתם השקעה משותפת של הציבור בשוק ההון מרוכזת במסגרת מפוקחת, בין אם תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ובין אם תחת מערכת מסדירה אחרת, למשל בהוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או בהוראות המפקח על הבנקים. בשנים  האחרונות החלו תאגידים פרטיים להנפיק לציבור מכשירים פיננסיים חדשים מסוג "תעודות סל", כניירות ערך מסוג תעודות התחייבות תעודת הסל מונפקת באמצעות חברה פרטית ייעודית על פי תשקיף אשר קיבל את היתר הרשות לניירות ערך. לפי חוק ניירות ערך, תעודת הסל נסחרת בבורסה, ומעניקה למחזיק בה זכות לקבל מאת מנפיק התעודה, את תשואת נכס המעקב שאחריו היא עוקבת בהתאם לנוסחת המרה כמו כן, למחזיק בתעודה נתונה הזכות להמרת  התעודה בכל יום מסחר והמרה זו יכול שתתבצע בעין או בשווי כספי, בהתאם לתנאי התעודה. בשל העובדה כי מנפיקי תעודות הסל התאגדו כחברות פרטיות והציעו לציבור תעודות התחייבות לפי הוראות חוק ניירות ערך, הרי שלפי סעיף 2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, הקובע כי החוק לא יחול על הסדר המוסדר לפי דין אחר, החוק לא חל עליהן. מכאן שבעוד שהסדרת תחום קרנות הנאמנות מכוח החוק, היא הסדרה מפורטת, מחייבת ומפוקחת, תעודות הסל, המהוות כאמור מכשיר פיננסי תחליפי, כפופות לחובות הגילוי מכוח חוק ניירות ערך בלבד. במציאות האמורה נוצר פער (ארביטראז') רגולטורי בין מוצרי השקעה הדומים מאוד באפיונם ובמטרות ההשקעה בהם . קיומה של רגולציה מוגבלת במכשיר פיננסי אחד ומוגברת באחר מובילה להבדלי עלויות בין המוצרים ולמצב לא רצוי שבו מנפיקים ייטו להנפיק מוצרים אשר הרגולציה המושתת עליהם פחותה ואולם הסיכון הגלום בהם למשקיעים עשוי להיות גדול יותר .

 

10 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ולא היו מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכספים, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.

 

אושר במליאה: יחול דין רציפות על התיקונים להצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות

 

מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על שתי הצעות חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010, שהגישה הממשלה.  בזה נדחה ערעורן של סיעות העבודה, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.

 

הצעת החוק פוצלה בכנסת ה-18 לשני חלקים, שאושרו בקריאה ראשונה, לחלק העוסק בשכר המנהל בקרן השקעות משותפות בנאמנות ולחלק העוסק בשאר הנושאים:

 

ההצעה העוסקת בשכר המנהל, נועדה להסמיך את שר האוצר לקבוע את הסכומים או השיעורים, המרביים, של שכר הנאמן ומנהל קרן נאמנות, לפי הצעת הרשות לניירות ערך או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת

 

ההצעה העוסקת בשאר הנושאים, מבקשת להכניס מספר תיקונים בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994, שעניינם בין היתר: הידוק הפיקוח על מנהלי הקרנות באמצעות הבטחת אי התלות של הנאמן במנהל הקרן והבהרת חובות הפיקוח המוטלות על הנאמן לקרן; חיזוק את סמכויות הרשות לגבי בחינת מהימנותם של הגורמים המפוקחים בענף קרנות הנאמנות; הסדרה של הצעת יחידות של קרנות חוץ בישראל, לשם שיפור התחרות בענף הקרנות בישראל; שיפור מנגנון פירוק קרן, כך שיהיה יעיל וצודק יותר; הנחת תשתית להגברת מנגנוני בקרה, פיקוח וביקורת במנהל קרן; ושינוי מנגנון הקנס האזרחי, במקביל לשינוי שנעשה במסגרת הצעת חוק ייעול האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה).

 

 

יו"ר ועדת הכספים בכנסת ה-18, ח"כ משה גפני, הסביר במליאה את בקשת פיצול הצעת החוק: "שר האוצר הביא לוועדת הכספים בקשה להפחית את עמלות ההפצה של הבנקים. אנחנו בוועדה סברנו שאם אכן מפחיתים את עמלות ההפצה, בסופו של דבר זה צריך להגיע למשקיעים הקטנים, לאנשים הפשוטים שמשלמים דמי ניהול. שאלנו את יושב-ראש הרשות לניירות ערך איך זה מגיע לציבור. הוא אמר שיש לו הסכם עם קרנות הנאמנות שאכן מפחיתים את דמי הניהול פחות או יותר לחצי שנה באותו שווי של הפחתת עמלות ההפצה על חשבון הבנקים.

 

אמרנו: איך אנחנו נדע – הסכם, עשית – איך אנחנו נדע שאכן זה המצב ונוכל לעקוב אחרי העניין, ושזה יהיה דבר מסודר ולא איזה מין הסכם כאילו שעושים בין גופים מסחריים? הוא אמר: אין לי סמכות, אני לא יכול לעשות בעניין הזה דבר. אז הציעה היועצת המשפטית של הוועדה, היות שמונחת על שולחן הוועדה הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות – אני לא קידמתי את הצעת החוק. היו לנו הרבה חוקים של הרשות לניירות ערך, והיה שם את סעיף 15, ובסעיף 15 אכן יש סמכות לרשות לניירות ערך להפחית את דמי הניהול. ביקשנו טכנית לפצל את סעיף 15, לאשר את החוק שבעצם כבר אישרנו בוועדה, ולהביא את התקנות יחד – גם את הפחתת עמלות ההפצה, וגם את הפחתת דמי הניהול, שזה יגיע לידי הציבור.

 

ומכיוון שנקלענו לתוך פגרת הבחירות, ואז צריך אישור או של ועדת ההסכמות, או של יושב-ראש הכנסת על-פי בקשת הממשלה, וצריך ארבעה ימים לכל דבר, ומכיוון שלא הובא היום לוועדת הכנסת בקשה לפטור מחובת הנחה, אני יכול להביא רק את הפיצול, אני לא יכול להביא את החוק עצמו, ולזה אני אצטרך להמתין לישיבה הבאה, אם אכן תתקיים".

 

8 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ולא היו מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכספים, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.