​ערב ההצבעות על חוק הריכוזיות בוועדת הכספים:

 

זכיינות בתשתיות חיוניות של המדינה, לא תוארך אוטומטית

 

אלא רק לאחר שיקולי ריכוזיות והגברת התחרות

 

 

רוב בוועדת הכספים להכללת פרק הקצאת המשאבים בשקילת שיקולי ריכוזיות בחוק

 

טרם הוכרע אם לכלול בחוק את הרדיו האזורי

 

 

 

  

     בתום דיון ארוך היום (ג'), סיימה ועדת הכספים את הקראת פרק הקצאת המשאבים של המדינה במסגרת מכרזים והפרטת תשתיות משמעותיות, בחוק הריכוזיות. מחר הוועדה צפויה להתחיל בהצבעות על החוק לקראת אישורו המלא בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. עיקרי הפרק: תפקיד רגולטורי כלל-ענפי חדש: ממונה על הריכוזיות והגברת התחרות, שייעץ למשרדי הממשלה בעת הליכי הפרטות והקצאת משאבי מדינה חיוניים לגורמים פרטיים, ויקבע מי מהווה גורם ריכוזי ויש למנוע ממנו מלהשתתף במכרזים מסוימים. עוד הוגדר במסגרת החוק, כי זיכיונות בתשתיות לאומיות, לרבות בתחום התקשורת, לא יוארכו אוטומטית וכך גם האפשרות לחזור ולהתנודד במכרזים וגם במקרים אלו יישקלו שיקולי ריכוזיות והגברת התחרות.

 

 

 

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הביות היהודי), הנחוש להביא את החוק לאישור, אמר בעניין הארכת רישיונות וזיכיונות, כי מדובר במהלך חשוב אך יש לאזן ולוודא שאם גורם כלשהו השקיע מיליארדים בפיתוח תשתיות, הדבר יילקח בחשבון בטרם החלטה שעקב היותו ריכוזי בענף מסוים, יימנע ממנו מלממש את היותו הזכיין עד לעת הצורך בהארכה.

 

 

 

     בדיון היום, עלה שוב הוויכוח על ליבת החוק; האם גורם יוכרז כריכוזי רק לאחר שיהיו בידיו 10 זכויות (זיכיונות) בארבעה ענפים או פחות מכך כבר יספיק על-מנת למנוע ממנו להתמודד במכרזים על תשתיות. ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) דרשה להקשיח את הקריטריון הזה, כך שיספיק שלגוף כלשהו יש 10 זיכיונות ואף פחות במספר קטן יותר של ענפים, על-מנת לפסול אותו בהקצאת משאבים והפרטות. לדבריה, המינימום הקבוע בנוסח החוק, ייצור מצב ריכוזי יותר מאשר כיום במשק, שהוא ריכוזי מאוד.

 

 

 

    ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו) התנגד להצעתה של גמליאל: "אם אנחנו בשם הריכוזיות נמנע מיותר מיד גורמים מלהיכנס, אז כולם ייפסלו ואז יצטרכו לפתוח לכולם. אנחנו נוסיף בנוסף לכל הסעיפים הקיימים, נוסיף תמרור לציבור המבקש זיכיונות, לכל גורם "אתה תהיה מוגבל בסופו של דבר ולא תוכל להיות זכיין ביותר מדי ענפים". ריבלין הציע "להוסיף מעין 'תמרור אזהרה', כך שאם גורם כבר מחזיק ב- 4 זכויות ב- 10 ענפים, יודיעו לו שישקול אם להתמודד בחלק מהמכרזים, כי יתכן שבעתיד יהיה מנוע מכך עקב היותו גורם ריכוזי".

 

 

 

     בסוף הדיון בעניין, יו"ר הוועדה סלומינסקי והח"כים עפר שלח (יש עתיד), מיקי רוזנטל (העבודה) תמכו אף הם בהשארת הנוסח כפי שהוא, כשהקריטריון הקובע הוא 10 זיכיונות ב- 4 ענפים.

 

 

 

 

    עוד במהלך הדיון עלתה תביעה של חברי ועדה, להוציא אל מחוץ לחוק הריכוזיות את הפרק העוסק בהקצאת משאבים, זאת עקב אי ההסכמות בנוגע לקריטריונים להקצאת המשאבים והשיקולים שנדרשים להדריך את הממונה על הריכוזיות ואת המאסדרים (הרגולטורים). לעת עתה, הצעת החוק נותרה כפי שהיא, שהממונה על ההגבלים העסקיים יהיה גם הממונה על הריכוזיות, דבר שהוועדה דרשה בניגוד לנוסח המקורי הממשלתי של הצעת החוק. מי שהציע להשמיט את הפרק מהחוק הינו ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי), שהציע להוציא את הפרק של הקצאת המשאבים מהחוק כולו. בכך הצטרף כלפה לח"כים אחרים שטענו שבפרק זה רב הנסתר על הנגלה וכי אין הם יודעים על מה הם עומדים להצביע בפרק זה.

 

 

 

     ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) דרש לשנות את נוסח החוק, כך שאם הממונה על הריכוזיות לא ישיב לרגולטור בענף מסוים בתוך פרק של חודשיים וחצי, אזי יהיה הרגולטור מחויב להקצות את המשאבים. טופורובסקי הסביר את דרישתו בכך ש"יש למנוע עודף ביורוקרטיה וסחבת. נציג משרד המפשטים השיבו, כי יש להשאיר את הנוסח הקיים, שהרגולטור רשאי להמשיך בהליכי ההקצאה ולא חייב, כי לעיתים יתכן שלממונה יידרש עוד זמן לצורך בירור. בתום הוויכוח בעניין הוחלט לשנות את הנוסח ל"ימשיך המאסדר (הרגולטור) לקיים את הליכי ההקצאה...".

 

     בעקבות דרישת טופורובסקי, הציע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לשנות את הנוסח, כך שבמקרה שהממונה על הריכוזיות לא יחווה את דעתו בפני רגולטור מסוים בפרק זמן של חודשיים וחצי, אותו רגולטור ימשיך בהליכי הקצאת המשאבים.

 

 

 

     ויכוח נוקב נסב על עניין הארכת זיכיונות, כאשר ח"כים מרב מיכאלי (העבודה) ומיקי רוזנטל (העבודה) דרשו להחמיר את הקריטריונים והשיקולים בעניין הריכוזיות בטרם חידוש או הארכת זיכיונות. ח"כ מיכאלי: "זו הנקודה, אחרי כל הנזקים שנעשו כבר, שבה יש מקום לחלוקה מחדש, איפה שהדבר נדרש, על-מנת לבחון בין השאר האם היעדים הושגו, האם החזירו את ההשקעה וכד'. אני חושבת שעשר שנים זה יותר מדי. עוד דרשה, שאם מישהו זכה לעשר שנים, אך בינתיים הפך ריכוזי מאוד, אין סיבה שלא יישקלו ביחס אליו שיקולי ריכוזיות".     

 

 

 

     ח"כ רוזנטל: "אין צורך להתנצל ואם יש צורך למנוע המשך המצב ששרר עד כה אז יש לעשות את זה. אין צורך לחזור על טעויות שנעשו בהפרטות הגדולות וזו נקודת הזמן שבה ניתן לתקן".

 

 

 

     ח"כ יצחק כהן (ש"ס) דווקא התנגד להקשחה ואמר ש"במקום להבריא את החולה, מבקשים להרוג אותו" בכוונו לכך שהחוק מקשה מאוד על משקיעים ואף אחד לא ירצה להשקיע".

 

 

 

     אבי ליכט הגיב לדברי חברי כנסת שטענו שיש להימנע מהקשחת התנאים כלפי מי שכבר השקיע והוא בעל זכויות ואמר: "המדינה צריכה לשמור על הגמישות שלה. אין לאדם זכות קנוייה לעד. ברגע שנכניס אמירה יותר חדה שכתוב ממש בחוק, שמאגד את התפיסה לראשונה, שלאדם יש זכות קנויה. לכן הלכנו למשהו יותר עדין.