​

המשנה ליועמ"ש עו"ד זילבר על הנוסח המתוקן להצ"ח: "התיקונים מסיגים את המצב לאחור תוך התעלמות מהערות היועמ"ש"; יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות ונציג האוצר קראו למצות את דיוני הממשלה; חה"כ זנדברג כינתה את החטיבה להתיישבות "גוף מושחת"

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון - ניהול והקצאת הקרקע באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התשע"ח-2017 שיזמו הח"כים בצלאל סמוטריץ', יואב קיש ודוד ביטן.

הצעת החוק נועדה לחייב את הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון להקצות לחטיבה

להתיישבות את המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית ביהודה ושומרון, ולהסמיך את החטיבה לנהל את

המקרקעין ולרשום את הזכויות בהם. ביום שישי האחרון הפיצו יוזמי הצעת החוק נוסח מעודכן של ההצעה והוועדה דנה בנוסח זה.

תיקון קודם לחוק ב-2015, התיר לממשלה לאצול מסמכויותיה בתחום ההתיישבות ובתחומים נוספים לחטיבה להתיישבות. התיקון הדגיש, שאין באצילה כדי להפוך את החטיבה להתיישבות לרשות מרשויות המדינה, אך קבע כי על הפעלת סמכויות מסוימות שיואצלו לה יחולו הוראות חוק חובת המכרזים.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) התייחס לבקשה שהועלתה על ידי נציגי משרדי הממשלה לחכות למתווה מוסכם שיובא כהצעת מחליטים לממשלה ואמר כי "לאחר שהממשלה תגבש את עמדתה בשבועיים שלושה הקרובים יש אפשרות שהחלטתה תובא לחקיקה. להחלטות ממשלה יש אופי דינאמי יותר ולכן יש יתרון ליציבות שבחקיקה. זה נושא מהותי שיוצר סדרי בראשית. לכן, נמשיך להתקדם במסלול החקיקה הנוכחי במקביל לעבודת הממשלה על הצעת מחליטים".

חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "הצ"ח נועדה למנוע פקקים קריטיים ביכולת לבנות ביהודה ושומרון. הייתי שמח שישראל תחיל את ריבונותה וחוקיה על יהודה ושומרון ולכן מבחינתי זו הוראת שעה עד שהריבונות תוחל. הצ"ח מקבעת מצב קיים 40 שנה ואנחנו לא מבקשים מנגנון חדש". הוא פנה למשנה ליועמ"ש עו"ד זילבר: "מה משמעות האמירות שלך ביחס ל-40 שנות פעילות, החלטות הממשלה וחוו"ד מנומקות. האם כולנו פושעי מלחמה? בנוסף, בהינתן שסמכויות המקרקעין נתונות בידי המפקד הצבאי שיונק כוחו מהמשפט הבין-לאומי, מאיזה סמכויות בדיוק מתפרקת הממשלה?".

חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "מתוקף איזו סמכות אתם מבקשים לחוקק על שטח שאינו ריבוני. צבא ההגנה לישראל עוסק בסמכויות כיבוש ושיטור ואנחנו מתפלפלים עם עצמנו. גורמי הממשלה רוצים לחוקק בחוק שמותר לגנוב ומבהירים שאין חשיבות לחוו"ד המשפטית. באותה מידה אתם יכולים לחוקק שעכשיו בחוץ השמש שוקעת. אותו גוף מושחת, חסר שקיפות, שכל מטרתו להוות אמצעי עוקף מדינה, לעקוף את השוויון. אתם מיועדים לגנוב אדמות בשטחים הכבושים, זו מטרת החטיבה להתיישבות וזו הסיבה לניסיון להלבנתה". 

חה"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה לדיון לא חוקי: "בעבר נקבע ניגוד עניינים על שרים או ח"כים עם נגיעה אישית וזו כבר הצ"ח שנייה שחה"כ סמוטריץ' מעורב בה. הוא רכש קרקע ברמאות וקיבל משכנתה מהחטיבה להתיישבות". לאחר מכן הוסיפה כי "ראש הממשלה לא מחיל ריבונות ולא מספח, השטח עדיין בתפיסה לוחמתית ולכן כל הרחבה של התנחלות או פינוי שטח בדואי, כשלא מאפשרים בנייה והתרחבות לתושבי אותו השטח זה בניגוד לדין הבינ"ל.

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): עד שלא תתברר הטענה לניגוד עניינים ואין עמדה מוסמכת של היועמ"ש הדיון לא חוקי. אבקש שאותם גורמים המייצגים את המדינה בביה"ד הבינ"ל יופיעו בפנינו שנדע איך המשפט הבין-לאומי מתייחס להחלה ישירה של דינים על פני שטח כזה? מה היחס של המשפט הישראלי לעניין הזה? מה יהיו ההשלכות על המשפט הנוהג בשטחים של חקיקת ביטחון? מהו טיב הסמכויות שמעבירים פה ומה ההיקף. בנוסף, מה טיב הפיקוח על החטיבה?"

היו"ר חה"כ סלומינסקי השיב לטענות של הח"כים רוזין וחנין: " כולנו גרים באותם מקומות שאת מתייחסת אליהם אז כולנו פסולים? אנחנו דנים בהרבה נושאים שקשורים בח"כים כמו העלאת מיסים או הורדתם ועוד. אם זה משהו שנוגע לכולם ולא רק לאדם פרטי אנחנו נדון בכך".

עו"ד גור בליי היועמ"ש לוועדה הציג את עמדת ועדת האתיקה שקבעה שאין פסול בכך שחה"כ סמוטריץ' עסק בהצעת החוק הקודמת שנגעה לחטיבה להתיישבות.

חה"כ בני בגין (הליכוד): "זכותם של יהודים לשבת בכל מקום בארצם. חובת הממשלה לממש את הזכות היסודית הזו. ההתיישבות היהודית בשומרון ויהודה איננה בלתי חוקית. צריך לבדוק אם הפיקוח המפורט אינו מסכל את החובה היסודית של המדינה לאפשר ההתיישבות. עם זאת עדיין יש עדיפות להחלטת הממשלה על פני החקיקה ואני מציע להאיץ את התהליך ולסיימו תוך שבועות ספורים בלבד, גם אם לא כל ההסכמות יגוהצו. זה דחוף. מימוש מאוחר יסכל את המטרה".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "החקיקה הזו מנוגדת לחוק הבינ"ל. חקיקה שבאה לאפשר במפורש גניבות, שקרים והסתרות. הכנסת והממשלה סירבו עקבית לאפשר שקיפות של החטיבה ואף אחד לא יוכל לדעת על מה ניתנים הפטורים. זה עוד חוק גזל, עוקף חוק ומינהל תקין". 

חה"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי): "דיברת על כך שיש לנהל את הקרקעות לטובת כלל האוכלוסייה והשאלה איפה הסכם אוסלו? הרי רוב הקרקעות הועברו לשליטת הרשות הפלסטינאית. גם בקרקעות C יש לקיים את השוויון הזה? איך ייתכן שהצ"ח עוברת ועדת שרים ופתאום חוזרים לאחור לוועדת המנכ"לים שכשלה והגיעה למבוי סתום. לא מעבירים פה שום סמכויות. 40 שנה החטיבה מנהלת את המקרקעין של היישוב הכפרי ביהודה ושומרון".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אתם יכולים להחיל ריבונות ולא מחילים למרות שיש לכם רוב. אנחנו מנסים למנוע מצב של אל חזור אליו אתם רוצים להגיע. הועלתה סדרה של טענות לכך שהחוק אינו ראוי. היועמ"ש אומר שאת כל המחלוקות צריכה לפתור הממשלה ואם יבוא חוק שיתאים למסגרת שתתווה זה בסדר". 

המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד דינה זילבר: "היועמ"ש מתנגד להצ"ח בשל צבר קשיים משפטיים משמעותיים. המתווה הנכון יותר הוא גיבוש הסדר שהממשלה שוקדת עליו עם כלל הגורמים. התיקונים להצ"ח "משפרים" את המצב לאחור תוך התעלמות מהערות של היועמ"ש ויכול להיות שיהיה צורך להחזיר את הצ"ח לוועדת השרים לחקיקה. מדובר בהתנערות של המדינה והפיכה של החטיבה להתיישבות לריבון באופן גורף על המקרקעין ביהודה ושומרון. זו העברת סמכות שלטונית מובהקת לגוף לא ממשלתי ועל הקושי הזה רובד נוסף של קשיים כשמדובר בשטח המנוהל ע"י המפקד הצבאי והמשטר המשפטי השונה. יש פה התנגשות בין ההסתדרות הציונית הממוקדת בפיתוח ההתיישבות היהודית לבין גוף שאמור לנהל את השטח תוך התחשבות בכלל תושבי השטח שהוא בתפיסה לוחמתית. קשה לראות כיצד החטיבה תוכל לנהל את השטח לטובת כלל האוכלוסייה כשהיא מוכוונת לקידום טובתה של האוכלוסייה היהודית בלבד. השאלה כאן מתחדדת כשמועברת סמכות שלטונית לגוף לא ממשלתי ולא שקוף. בתיקון הקודם לחוק הובהר שהחטיבה אינה רשות מרשויות המדינה, אינה גוף ממשלתי מבחינת החובות שחלים על גופים ציבוריים לשקיפות ועוד. משאירים את החטיבה ללכת עם ולהרגיש בלי. כאן יש סעיף העוקף החלטה זו ומייצר תקצוב ישיר על-ידי המדינה. המינימום הוא שיוחלו הסדרי פיקוח אפקטיביים. קושי נוסף הוא שבאופן מסורתי הכנסת נמנעת מלהכיל ישירות הסדר שהוא במהותו בעל אופן טריטוריאלי על יהודה ושומרון".

שלמה בן אליהו מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "היועמ"ש לממשלה ששמע את הטענות אמר שאפשר שהחטיבה תנהל את הקרקעות ורק השאלה באיזה מתווה. אין כאן שאלות שמאיינות את ניהול הקרקעות על ידי החטיבה. עשרות שנים המערכת הכלכלית והמשפטית סמכה על ניהול החטיבה. מי שניהל רישום הזכויות היה החטיבה. יש אמון במערך הרישום ולכן אפשר לקבע את המנגנון שייתן יציבות לשוק".

קובי אלירז יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות: "צריך לתת פרק זמן נוסף לעבודה שאנחנו מקיימים בממשלה כדי שננסה להגיע לפתרון. יש לנו מספר שבועות לסיים את המתווה ואני חושב שנצליח להגיע להסכמות ובמידה שלא- נקדם את הצעת החוק".

ארבל אלטשולר מאגף החשב הכללי במשרד האוצר: "אנחנו מברכים על קידום הסדרת ניהול המקרקעין במגזר הכפרי ביהודה ושומרון לאחר שנים רבות. הדיונים בממשלה טרם מוצו ולכן בעת הזו אין מקום לקדם חקיקה בעניין. במקרקעין המנוהלים כיום על ידי החטיבה להתיישבות לא נגבתה תמורה ולא בטוח שלחטיבה יש את הניסיון המספיק בנוגע לגביית הכספים ועל כך צריך להיות אחראי הממונה".

גאל גרינוולד ראש החטיבה להתיישבות התייחס לדברי חה"כ זנדברג: "נאמרו דברים חמורים. בושה וכלימה להגיד מושחת. החטיבה פועלת כדת וכדין. הגברת הזו חייבת להתנצל כלפי אותם 80 עובדים של החטיבה והיישובים שהוקמו בזכותנו. החטיבה מסוגלת לבצע את המשימה, היא מלווה את היישובים חברתית, תשתיתית, מסייעת כלכלית לכל תושב להקמת משק". בהתייחסו לדבריה של חגית עופרן מפרויקט מעקב ההתנחלויות ב'שלום עכשיו' לפיהם החטיבה הקצתה קרקעות שלא היו לה וכי למרות דרישת הממונה על הרכוש הממשלתי היא אינה מדווחת, השיב: "את יוצאת בהאשמה חמורה ולא נכונה. החטיבה לא יכולה להקצות קרקע כרגע לפי חוק. את מייחסת לנו דברים שלא קיימים בשטח. הממונה מחליט להקצות קרקע לטובת החטיבה שמחלקת ברי רשות למתיישבים שהביעו נכונות וזה לא יכול לקרות ללא החלטת ממשלה".