אושר סופית: עיגון מסלול הגביה המקוצר שבחוק ההוצל"פ, מהוראת שעה להוראת קבע

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 51) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016, אליה הוצמדה הצעה פרטית של ח"כ מירב מיכאלי ודוד ביטן.

מוצע לעגן את מסלול הגביה המקוצר שבחוק ההוצל"פ (הפועל היום מכוח הוראת שעה) כמסלול קבע ולבטל את הוראות הדיווח שנקבעו בהוראת השעה. בנוסף, מוצע לקבוע כי התנגדות לבקשת ביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב שנדחו בלא רשות להתגונן לא תגרור מעבר למסלול הרגיל. כמו כן מוצע לבטל את התנאי שההליכים הננקטים במסלול המקוצר (דהיינו הליכי העיקול) יסתמכו רק על מידע שמסר הזוכה או שהתקבל מכוח צו רשם ההוצל"פ, וכן מוצע להבהיר כי זוכה רשאי לבקש נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה לחייב.

בדברי ההסבר נכתב: "שבע השנים בהם מסלול הגבייה המקוצר המופעל על ידי הרשות הוכיח את יעילותו בגביית חובות בסכומים נמוכים על פני מנגנון הגבייה הרגיל. המסלול המקוצר מספק במידת מה את הצורך במאמצי גבייה יעילים מצד הרשות וצמצום החיובים הנוספים בגין הוצאות הזוכה המושתים על החייב. לפיכך, מוצע לעגן את המסלול המקוצר בחוק כמסלול קבע ולא כהוראת שעה."

31 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: הורדת הגיל למתן רישיונות לכלי ירייה, על מנת לאפשר לחיילות משוחררות לעבוד כמאבטחות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון - הגבלת גיל למתן רישיונות לכלי ירייה), התשע"ו-2016 של חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת.

 כיום לא ניתן רישיון או תעודת הרשאה לכלי ירייה למי שטרם מלאו לו 21 שנים, אולם השר לביטחון פנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות בהן יינתן רישיון לכלי ירייה או תעודת הרשאה למי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים. מוצע כי סיומו של שירות צבאי מלא יחשב נסיבה להענקת רישיון לכלי ירייה או תעודת הרשאה כאמור. 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חיילות רבות, אשר לאחר שחרורן מבקשות לעבוד כמאבטחות, אינן יכולות להיקלט בעבודות אבטחה כיוון שהן אינן עומדות ברף הגיל הקבוע בחוק לנשיאת כלי ירייה. חלק מאותן חיילות שירתו בתפקידים קרביים והחזיקו נשק בעודן משרתות בצה"ל, אולם כאשר השתחררו לא יכלו לקבל רישיון לנשיאת נשק בשל הרף הקבוע בחוק.

במדינת ישראל, שבה יש צורך במאבטחים רבים ושבה עבודת האבטחה נחשבת כעבודה מבוקשת עבור צעירים וצעירות רבים, מהווה הגבלת גיל זו פגיעה קשה בחופש העיסוק של החיילות המשוחררות.

עם קיצור השירות הצבאי לחיילים, שנכנס לתוקף ביולי 2015, תיפגע הגבלת הגיל לנשיאת כלי ירייה גם בחיילים גברים שישתחררו בגיל צעיר יותר מהגיל הקבוע בחוק להחזקת כלי ירייה. הצעת חוק זו מטרתה למנוע גם פגיעה עתידית זו."

יחד עם הצעה זו אושרה הצעה נוספת המבקשת לקבוע פירוט של נושאים שאותם יהיה על פקיד רישוי כלי היריה לכלול בהוראות הקבע שלו לעניין מטווחי קליעה. בהוראות הקבע יהיה פקיד הרישוי רשאי לקבוע הוראות שונות לבעלי רישיונות ולמי שאינם בעלי רישיונות, וכן הוראות שונות לתיירי חוץ. כן מוצע לקבוע כי הוראות הקבע יוצגו בכניסה למטווח במקום הנראה לעין ויתפרסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

28 תמכו ללא מתנגדים.

אושר סופית: הפסקת פעילות עד חמישה ימים, באתר בנייה שאירעה בו תאונת עבודה שהביאה למות אדם

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 10) (צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת אלי אלאלוף, איל בן-ראובן וקבוצת חברי כנסת.

מוצע להסמיך מפקח עבודה שנודע לו על תאונת עבודה באתר בנייה שהביאה למותו של אדם או לפציעתו הקשה, להורות בצו על סגירת האתר לשני ימי עבודה, עם אפשרות להארכה בשלושה ימים נוספים. למחזיק במקום העבודה תינתן האפשרות להשמיע טענותיו לביטול הצו בהזדמנות הראשונה שלאחר מתן הצו או לאחר הארכתו. יוכיח המחזיק כי עמד בכל הוראות הבטיחות הנדרשות – יבוטל הצו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אי-קיום צו הפסקת עבודה יהווה עבירה מסוג אחריות קפידה, ויגרור עונש של שנתיים מאסר או קנס בסכום של 75,300 שקלים חדשים, או שני העונשים יחד, וכן קנס בגובה 1,400 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה. הוראות החוק יחולו, בשינויים המחויבים גם לגבי אתר בנייה שאינו מוסדר שארעה בו תאונה שגרמה למותו של אדם.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות, למעלה ממחצית מכלל ההרוגים מתאונות עבודה, הם עובדים בענף הבנייה, ואלפים עובדים נוספים בענף הבניה נפצעים מדי שנה. הפיקוח באתרי הבניה בישראל, עליו אמון מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, מעסיק מעט מדי מפקחים על למעלה מ-13,000 אתרי בניה ברחבי הארץ, והוא אינו אפקטיבי במידה מספקת. אין בו כדי לייצר הרתעה שתימנע הפרות של כללי בטיחות בעבודה או של העסקת עובדים ללא הכשרות מתאימות. התוצאות מתבטאות לצערנו באובדן חיי אדם, וחובה עלינו להבטיח פיקוח ראוי ויעיל על אתרי הבניה ואכיפה שתיצור הרתעה ממשית."

29 תמכו ללא מתנגדים.

אושר בקריאה ראשונה: עיגון מעמדו של מכון וינגייט

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ו-2016.

מוצע לעגן את מעמדו של מכון וינגייט כמכון הלאומי למצוינות בספורט ולקבעו כתאגיד סטטוטורי. מוצע לקבוע הוראות בדבר הקמתו, מטרותיו, תפקידיו, מוסדותיו, עובדיו ובעלי תפקידים בו. בנוסף, מוצע כי התקציב השנתי של המכון ימומן מתקציב המדינה וכן מהכנסות נוספות שיהיו למכון מפעילותו לפי החוק ומתרומות.

בדברי ההסבר נכתב: "המכון הוקם כאמור לפי החלטת המוסדות הלאומיים, ובהתאם לכך, מילא לאורך השנים, כמו גם היום, תפקידים ציבוריים מובהקים, ובמשך שנים רבות פעל כזרועה הארוכה של המדינה. לאור זאת, מוצע לעגן את מעמדו הציבורי של המכון בחוק, ולהבטיח את התקציב הנדרש למכון לצורך ביצוע תפקידיו הציבוריים.

26 תמכו ללא מתנגדים