קידום יוצאי אתיופיה: התוכניות אושרו לפני שנה, המשרדים עדיין מתארגנים

יו"ר ועדת העלייה והקליטה אברהם נגוסה: אנחנו מצפים כבר לתוצאות ולא לפירוט התארגנויות. מצער לראות שמלבד נציבות שירות המדינה, אף משרד לא החל בביצוע. סקר: 68% מיוצאי אתיופיה חושבים כי יש אלימות משטרתית המופנית כלפיהם  

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (רביעי) לפקח על ביצוע החלטות הממשלה שהתקבלו לפני כשנה על ידי ועדת השרים בראשות רה"מ להתבצע בשנים 2016-2019.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) החל באופטימיות "פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הוקמה ועדה בראשות ראש הממשלה בנושא שילוב יוצאי אתיופיה. בדקנו בשטח את המצב ברשויות המקומיות ושמענו שהתקציבים ליישום התוכנית עדיין לא הועברו אליהם. לא נוותר ולא נעשה הנחה, ולא נאפשר למסמס את התוכנית כפי שקרה לתכניות קודמות. מה שהוצג לנו על ידי משרדי הממשלה זה שהם מצויים בשלב של התארגנות מתקדמת. מלבד נציבות שירות המדינה, אנו רואים שאף אחד מהמשרדים לא החל בביצוע התוכנית". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הוסיף כי "באופן טבעי בכל תכנית נרחבת במסגרתה נסגרים תכניות אחרות ייפגעו אנשים, לכן יש לבדוק שאנשים לא ייפגעו".

דוד אלעזר, עובד מרכז קליטה ועובד בעיריית רחובות סיפר על עבודה עם משטרת ישראל בשכונות ועם המשרד לביטחון פנים בשטח, אך לדבריו, אין שום עדות ברשויות המקומיות לביצוע של התוכניות. מספין אלמיו, מעיריית ירושלים, אמר כי לפעילות משרד החינוך אין שום עדות בשטח, עיריית ירושלים לא מכירה שום דבר על התוכנית. אודי פראוור, סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה הבטיח כי בעוד כשבועיים ייערך דיון עם כל נציגי הרשויות המקומיות לבדיקת הביצוע בשטח, ומדוע התקציבים לא התקבלו. אנו יוצאים במכרז לגוף שיבדוק את התממשות התוכניות ב 20 רשויות מקומיות, ובכל רשות נשכור שירותים שיבדקו את מידת מעבר התקציבים".

לדברי רן שני, מפקד מיט"ב ובקרוב ראש אגף התיכנון בצה"ל בוטלו כלל התוכניות המבדלות, חוץ מקורס אמי"ר שיבוטל במהלך השנה הבאה עקב קורס חדש שלא מבוסס על מוצא החיילים. בוטלה הגדרתם של יוצאי אתיופיה כ'אוכלוסייה ייחודית'., וניכרת ירידה של 6% בחיילים-נושרים, ירידה של 6% בנפקדויות, עלייה של 8.5% באיתור לעתודה ועלייה של 7.3% בשיעור גיוס הנשים. עירית בירן, משרד החינוך, פירטה תוכניות בהיקף 192 מיליון ש"ח בהכשרת 600-300 מורים, תגבור בגרות קיץ ל-463 תלמידים. 247 תלמידים לתוכניות המצוינות וכ-80 תלמידים למכינות קדם-צבאיות.

מולוגיטה נגה, ממשרד ההיגוי סיפר כי עבד שם כבר 14 שנים וכעת הוא מאבד את מקום עבודתו לאור סגירת המרכז: "במכרז פגעו גם במקבלי השירות וגם בצוות העובדים", ואילו דוד מהרט מנהל המרכז לשעבר הוסיף כי  "המרכז הוקם ב1994 על ידי משרד החינוך כזרוע מייעצת של המשרד, המכרז של משרד החינוך הפך אותנו לעבדים מודרניים ולעובדים שקופים. היחס של משרד החינוך הוא אכזריות". בתגובה לטענות אמרה מאיה שריר, נציגת המשרד, כי הוצע מימון לקבלת תעודות הוראה, אולם לא פירטו לגבי תעסוקה. יו"ר הועדה ציין כי "אסור לגרום למשפחות שגויסו לעבודה על ידי משרד הביטחון להיזרק לרחוב. אנחנו נקיים דיון משותף עם נציגי מרכז ההיגוי ועם משרד החינוך".

רינה סזאנה, מנציבות שירות המדינה, סיפרה כי נקלטו 13 סטודנטים מתוך 30 ו-31 אקדמאים מתוך 60, ואילו הדר וינטר גולן, נציגת משרד הכלכלה, פירטה תכניות בהיקף 55 מיליון ₪ ואמרה כי "החלטנו שאיכות התעסוקה חשובה משיעור התעסוקה. פערי השכר בין יוצאי אתיופיה ליתר האוכלוסייה עומדים על 40% אחוז, ואנו מפתחים תכניות לעידוד יזמות וחיזוק עסקים קטנים ובינוניים, והוקמו 4 יחידות הכוון-תעסוקתי. מתוך יעד של 160 שוברים מקצועיים מומשו 107 כאלה". 

ירקית אלקיים ממשרד הרווחה אמרה על התוכנית בסך 80 מיליון ₪  "שנת 2015 היא שנת הייזום, 2016 מיפוי וב-2017 נתחיל ביישום. תוצאות נראה ב-2020. הועדה ליישום התוכנית התכנסה 3 פעמים, ואף הקמנו ועדות היגוי ישוביות שהן תוכנית למשפחות ולאזרחים ותיקים". 

יאיר דורנפלד, מהמשרד לביטחון פנים, דיווח על ירידה של 15% בפתיחת תיקים ליוצאי אתיופיה וירידה של 5% בפתיחת תיקי נוער. לדבריו "יש בקרה מאוד עמוקה של המשטרה לגבי פתיחת תיקי משטרה והיקפיהם. טפסי הגשת תלונה הונגשו לשפה האמהרית, והצבנו יעד להגדיל את מספר המתנדבים בני הקהילה. כיום כל שוטר עובר הכשרה רב-תרבותית" בנוסף הזכיר את מינויו של סגן-ניצב ראשון אברהם מבורך בנתניה ותיאר אותו כ"שוטר מצוין", אך גם הציג סקר המראה כי רק 15% מהקהילה מרוצה מתפקוד המשטרה וכי 68% מאמינים כי נעשה שימוש מופרז בכוח.