IDB: היו כשלים, היום הפיקוח שונה

כך מודים נציגי בנק ישראל, האוצר ורשות ניירות ערך בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, קארין אלהרר: כשל הגופים-המפקחים השפיעה על כל אזרח בישראל

נכשלנו בפיקוח על IDB, אך כיום הפיקוח שונה לחלוטין, כך מודים  היום (רביעי) נציגי בנק ישראל, האוצר, רשות ניירות ערך והממונה על ההגבלים העסקיים בוועדה לביקורת המדינה.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) החל מאמצע שנות ה-90 הפכה IDB לאחת הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, ובשיאה החזיקה ב-250 חברות, והשפיעה רבות על חיי כל אזרח במדינה. הבנקים וחברות הביטוח אישרו לחברה אשראי בגובה של כ-2 מיליארד ₪, ללא כל בטוחות. התנהלות הקבוצה הייתה כושלת ומסוכנת, אך הכשל המרכזי והמשמעותי היה הכשל של שומרי הסף - המפקח על הבנקים, הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ועדות האשראי בבנקים, רשות המיסים, מנהל מקרקעי ישראל - שהיו אמורים לעצור אותה. התחושה הייתה שהם מתחמקים מתשובות ומפירוט מה יהיה שונה בעתיד, והעובדה שהוועדה הבינמשרדית שאמורה לפקח על העניין לא התכנסה". לדברי אלהרר, "תופעה מדאיגה נוספת היא שבכירים ממשלתיים שונים, שקיבלו החלטות הקשורות לקבוצה, מצאו עצמם זמן קצר אחר כך עובדים בקבוצה".

זהבה גלאון (מרצ) הדגישה כי "פעם אחת הכנסת והגופים-המפקחים כבר נכשלו בפיקוח על הקבוצה, והפכו את כספי הפנסיה של הציבור - להפקר. ועדת הכספים לפני כשנתיים כיסתה על הדנקריזם – ויש למנוע תופעות כאלו בעתיד. לאיש לה המושג למי הייתה השליטה בחברת האחזקות הענקית הזו – וזה דבר שלא ייתכן". לדברי דב חנין (השימה המשותפת) "פיקוח רך מדי מאפשר להתנהלות פיננסית לפגוע באינטרס של הציבור".

עו"ד נילי אבן חן, סמנכ"לית כלכלה בתנועה לאיכות השלטון, הוסיפה כי "נפילתו של דנקנר לא התרחשה בגלל שהגופים-המפקחים הצליחו בתפקידם אלא בגלל כשלנו-שלו, ולכן סיפורה של החברה הוא לא-פחות מ'יום כיפור של העסקים בישראל'. הוא היה במשך שנים המודל האגדי של איש עסקים בישראל, ולציבור מגיע מעגלים של שומרי-סף עליו ועל האינטרסים שלו".

לדברי אור סופר, סגן המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, "היו כשלים במתן האשראי, אך לא בשיתוף-פעולה עם מחזיקי השליטה – ובוודאי שמאז הופקו לקחים מעמיקים. במשך השנים הפסדי האשראי של בנקים בישראל היו נמוכים בצורה משמעותית באחוזים - מהפסדי אשראי של בנקים בעולם. האשראי הצרכני עולה במשך השנים – ואילו האשראי ללווים הגדולים והריכוזיות שלהם יורדת משנה לשנה". הוא הודה כי אף מפקח ביחידתו, לא התפטר או פוטר כתוצאה מהכשלים בפיקוח.

פיני שחר, סגן הממונה על שוק ההון באוצר, הדגיש כי ההלוואה שניתנה בשנת 2003 הוענקה לפי כל הכללים שנהגו אז, ולא ניתן לשפוט אותה ע"פ כללי השוק הנוהגים כיום, שהשתנו עמוקות מאז.

מוטי ימין, נציג הרשות לניירות ערך, ציין כי עובד ברשות איננו יכול לעבוד לאחר פרישתו, בגוף שפיקח עליו, אלא בחלוף שלושה חודשים. כמו-כן הוא מנוע מלפנות לעובד שעבד תחתיו ברשות, ומנוע לחלוטין מלעסוק בתחומי הפיקוח בהם עסק ברשות. הוא הודה כי בעבר נפל כשל בפיקוח על חלוקת הדיבידנדים, וכיום נקבעו כללים אחרים, אך קרא להיזהר מתגובת-יתר.

עו"ד עידית פרויים, נציגת רשות ההגבלים העסקיים, הוסיפה כי לדעתה הסכמת הממונה לצירוף חברות לחברת האחזקות, לא הייתה הגורם לעליה ביוקר המחיה – אלא התמוטטותה של אחת החברות לאחר מכן.

נציגי מבקר המדינה הבטיחו, כי הם בודקים בצורה מתמשכת ולאורך שנים את פעילות הגופים-המפקחים - כדי למנוע תופעות כאלו בעתיד.