​חברות בינ"ל שישקיעו במקרקעין מניבים  עם משאבי טבע  יחויבו לשלם מס רווחי הון בגין ההנאה מפירות המקרקעין,
צפי הכנסות למדינה ב- 2014; נאמדת ב- 2 מיליארד ₪, "ככל שיהיו עסקאות  ויימכרו מניות בגינן" 



     פרצה משמעותית ברשת המיסוי של ישראל לקראת סגירה. הבוקר (ג') דנה וועדת הכספים בסעיף תמים למדי בחוק ההסדרים, המבקש להרחיב את הסייג על פטור מרווחי הון לתושבי חוץ, הוברר שבפועל הוא נועד לסגירת פרצה משמעותית ברשת המיסים של המדינה, שמאפשרת לתושבי חוץ באשר הם, ליהנות מפטור מ'פירות המקרקעין'. כלומר מהרווחים מניצול משאבי טבע במקרקעין שבבעלותם, או מנכסים מניבי הון, כגון תחנות דלק, בתי מלון וכד'. הוועדה נוטה לאשר את הסעיף. הוועדה נוטה לאשר את הסעיף, אם כי יתכן ויוכנסו לתוכו שינויים. ההכרעה במסגרת ההצבעות על כל חוק ההסדרים.

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "יש לוודא שהקלות שניתנו כחוק אינן מנוצלות במקומות שלא היו מלכתחילה חלק מכוונת המחוקק. אין זה סביר שמשקיעים תושבי חוץ ייהנו מפטור גורף גם על רווחי הון עצומים הנובעים מניצול משאבי טבע מקרקעין שהם רכשו את הזכויות לגביהם כאן בישראל".

    מנהלת מחלקת חקיקה ברשות המיסים, ליאת גרבר, הסבירה את הסעיף בפרק המיסים של חוק ההסדרים ואמרה, ש"ככלל רווח הון במכירת ניירות ערך חייב במס רווחי הון 25%. תושבי חוץ פטורים מכך בעקבות אמנות בינ"ל ובגלל הרצון לעודד השקעות של תושבי חוץ בארץ. קיים לכך סייג בעניין הרווחים מזכויות מקרקעין, מכיוון שמוסכם עפ"י האמנות הבינ"ל, שזכות המיסוי במקרקעין שייכת למדינה שבה המקרקעין מצויים. הסעיף נועד לתקן את המצב כיום, שבו תושבי חוץ נהנים מפטור על רווחי הון. כאשר מדובר בחברות שעיקר נכסיהן הם במקרקעין, האמנה הבינ"ל, עליה חתומות כל מדינות ה- OECD, מגדירה שזכות המיסוי על נכסי מקרקעין היא למדינה שבה מצויים המקרקעין. למשל, משאבי טבע: נשאר פטור על כל מה שהוא לא מקרקעין".

     גרבר הסבירה שקיימת בעיה עם ההגדרה "זכויות מקרקעין" שהיא מצומצמת ויש צורך להרחיב אותה ולהחילה גם על נכסים הנלווים אל המקרקעין, קרי הנאה מפירות המקרקעין. למשל, מכירת מניות על רווחים ממשאבי טבע וכד'. לפי החוק הקיים, זה נשאר פטור. כלומר הפטור חל על כל מה שהוא לא מקרקעין. יש גם זכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד עיבוד, הזכות לעיבוד, מרבצי מינרלים, מקורות ואוצרות טבע.

     סמנכ"ל בכיר כלכלה ותכנון ברשות המיסים, ערן יעקב, הוסיף לדבריה, שהסעיף נועד "לסתם פרצה משמעותית, בין השאר, לגבי הגז, כאשר המשמעות העתידית תלך ותגדל". במענה ללחצי חברי הכנסת לקבל הערכה של תוספת הכנסות למדינה ממיסים מהמלך, אמר יעקב, כי "מדובר בכסף גדול. סבירות ל- 2 מיליארד ₪ הכנסות ב- 2014". הדברים נאמרו לאחר שח"כים הביעו את החשש, שמא שינוי החוק ייפגע במשקיעים מחו"ל ורצו לוודא שמדובר במטרה ראויה בהיבט של רווחים משמעותיים והכנסות גדולות למדינה.

     מנהל רשות המיסים, משה אשר, ביקש להפיג חששות וציין ש"הפטור לגבי נכסים קטנים ימשיך לעמוד בעינו, אך רווחי גז ונפט, רווחי הון משמעותיים בהחלט ימוסו ולא ייהנו מהפטור של תושבות חוץ. הכוונה היא לניירות ערך המגלמים בתוכם את אוצרות הטבע שהתגלו בישראל".

     יו"ר ועדת המיסוי בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב, הביע התנגדות לשינוי המוצע ודרש להוציאו מחוק ההסדרים. מנירב: "מדובר גם על סכומים קטנים מאוד. עוד אמר, למה להחיל את זה על חברה שיש לה שתי דירות מגורים, או במכירת מניות של חברה שיש לה שני בניינים".

     יו"ר ועדת מיסים בלשכת ארגוני העצמאים, רן ארצי: "אם נאשר את התיקון, נבריח השקעות חוץ וזה לב ליבה של הכלכלה. ואם כבר יאושר הסעיף, יש לקבוע שישראל לא תטיל מס עודף על המס במדינת מושבו של תושב החוץ".

    נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד זיו שרון: "החוק הזה נועד לעודד משקיעי חוץ בעוד הוא מאחז את עיניהם באמצעות התיקון הנוכחי, כי לכאורה הם פטורים, אך כשבודקים את התוכן הם לא פטורים. אם מנסים לעודד משקיעים, החוק צריך להיות תואם למטרה. זה בסדר שישראל משנה את חוקיה, אך לא יכול להיות שהיא לא מאפשרת הוראת מעבר שתיתן להם לכלכל את צעדיהם מכאן ולהבא. זה צריך לצאת מחוק ההסדרים ולעבור דיון מסודר". עוד ציין ש"אין מדובר רק ברווחי גז ונפט אלא גם בחברות שיש להן בית מלון או תחנת דלק".

     ליאת גרבר השיבה לטיעונים ואמרה: "אני לא רואה סיבה שמדינת ישראל תיתן פטור במקום שהאמנה הבינ"ל אומרת שאינה צריכה לתת פטור".