​שר השיכון: ב-2014 נשים דגש על בנייה של אלפי יחידות דיור במכרז; ח"כ וקנין: אם לא יטפלו בבעיית הדיור תפרוץ מחאה אלימה. ראש הממשלה עסוק כל הזמן באיראן, כשהבעיה היא בארץ

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיבלה היום דיווח משר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, על פעולות משרדו, תוכנית העבודה ואופן ביצוע תקציב המשרד. בפתח הישיבה התייחס היו"ר ברוורמן לפעילות השר אריאל ואמר כי הוא אמנם השר הכי אפקטיבי בממשלה, "אך חלק מהאפקטיביות היא לא לרוחי מבינה מדינית". באשר למחירי הדיור אמר ח"כ ברוורמן כי יש הרבה דיבורים, אך ללא תוצאות בשטח. הוא הוסיף כי משרד הפנים מקים מקדם וד"לים (ועדות דיור), משרד האוצר מקים ותמ"ל (ועדות תכנון), מנכ"ל משרד ראש הממשלה עומד בראש ועדה להסרת חסמים – "יש כל כך הרבה תפקידים וכל כך מעט תוצאות". באשר לדיור הציבורי אמר היו"ר כי התיקון המוצע לחוק יצמצם עוד יותר את מאגר הדירות המצומצם ממילא, וביקש לדעת איזה פתרונות מתכוון המשרד להציע לזכאים.

שר השיכון אריאל אמר כי הורדת מחירי הדירות והשכירות היא מטרה עיקרית. הוא הוסיף כי ישנה מגמה חיובית בתיאום בין המשרדים. הוא הוסיף כי בכוונת המשרד לשים דגש על בנייה במרכז הארץ, לאחר שהנחיה של ממשלות קודמות לפני 8 שנים עצרו את התכנון במרכז. לדבריו, המשרד מתכוון לשים דגש ב-2014 על בנייה של אלפי יחידות דיור במודיעין, בית שמש וראש העין.

דבריו של שר השיכון לוו בקריאות ביניים של דיירות ופעילות למען הדיור הציבורי. השר התייחס לכך ואמר כי "עמדתנו שצריך לתת לאנשים לקבוע את גורלם, ולא להיות שבויים בידי הפקידות – לתת להם כסף ושהם יחליטו מה לעשות איתו. אנשים שמקבלים סיוע של 1,000 שקל בסוף לא חיים ברחוב". הוא הזכיר כי מדובר בסיוע בשכר דירה ולא בתחליף לשכר הדירה. עוד אמר השר כי בכוונת המשרד להקים עיר ערבית מזרחית לנהריה ולסיים את המחלוקות באשר לבנייה בקיבוצים תוך כ-3 חודשים. הוא הוסיף כי כדי לאפשר ירידת מחירי הדיור בטווח הקצר מתכוון המשרד לפעול להגדרת מחיר מטרה, כאשר המדינה צריכה להיות שותפה לכך, אם בסבסוד או ביצירת תנאים להורדת מחירים.

היו"ר ברוורמן הגיב ואמר כי המדינה החליטה שהיא לא רוצה יותר דיור ציבורי. "המדינה השקיעה מיליארדים ביהודה ושומרון ולא בדיור הציבורי. גם עכשיו כשנמצא כסף באוצר הוא לא הולך לדיור ציבורי, וגם אם יהיה כסף בעתיד הוא לא ילך לדיור ציבורי. המדינה כורתת גט כריתות לדיור ציבורי ולכן החליטה לסבסד שכר דירה". הוא הוסיף כי הוא חושש שהפתרונות שתציע המדינה למי שנזקק לסיוע לא יספק, ואמר כי למאבק הזה כולם שותפים, בלי הבדל בין הקואליציה לאופוזיציה.

ח"כ איציק שמולי אמר כי ב-5 השנים האחרונות, תחת בנימין נתניהו כראש ממשלה, המחירים עפו לשמים, וראש הממשלה מאשים ממשלות קודמות. "אני לא מטיל ספק במאמצים שנעשים, אבל המחירים ממשיכים לעלות והציבור מאבד תקווה", אמר. ח"כ אורלי לוי אבקסיס הוסיפה כי היא הודיעה לראש הממשלה שנושא הדיור הציבורי יהיה על ראשו. לדבריה, 3 מיליארד שקל מכספי הדיור הציבורי נגנבו. דירות דיור ציבורי בפריפריה עומדות ריקות, עד שבסוף הן תימכרנה לספקולנטים שיעשו מזה עסק.

עידן פינק, פעילה בפורום לדיור ציבורי, אמרה כי רבים בכלל לא עומדים בקריטריונים לדיור ציבורי. לדבריה, גם הזכאים נתונים לרוב לסחיטה ואיומים של בעלי הדירות. יו"ר מטה מאבק הנכים, נעמי מורביה, אמרה כי הממשלה מעדיפה אג'נדה כלכלית ניאו ליברלית על פני אג'נדה של יהדות וערבות הדדית. לדבריה, בעולם 10% עד 15% מהדירות שנבנות מיועדות לדיור ציבורי, בעוד בישראל הנתון עומד על 0.25% בלבד. לדבריה, ב-1,000 שקל שמקבלים כסיוע לא ניתן לשכור דירה.

ח"כ יצחק וקנין העיר ואמר כי אפילו מחסן אי אפשר לשכור. הוא הוסיף כי הזהיר את ראש הממשלה חצי שנה לפני המחאה, ואמר לו שהבעיה עומדת להתפוצץ. "ציבור שלם הולך לעבודה ולא מצליח לשלם שכר דירה. ראש הממשלה, שר האוצר והפקידים לא מבינים בכלל אין האנשים האלה חיים. אם לא יטפלו בבעיית הדיור תפרוץ בסוף מחאה אלימה. ראש הממשלה עסוק כל הזמן באיראן, כשהבעיה היא בארץ ולא באיראן", אמר.

במהלך הדיון קראו פעילות הדיור הציבורי קריאות ביניים, וח"כ שפיר התייחסה לכך ואמרה כי "הן לא באו לעשות הפגנה אלא רק לדבר בתקווה שלא רק יקשיבו להן אלא גם להשיג שינוי". היא הוסיפה כי יש הרבה תכניות דיור שאין ביניהן דבר מהמשותף. "ביהודה ושומרון אין חסמים ואין בעיות, כך שהממשלה בעצם אומרת לאנשים לעבור לגור בשטחים", אמרה ח"כ שפיר. ח"כ חנין הוסיף כי "שורש הרע הוא שבמקום להבין שהדיור הציבורי הוא מנגנון חיוני במדינה מתוקנת, הממשלה בכלל לא מעוניינת בדיור ציבורי". סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי לא צריך להתנגד להצעת של משרד השיכון, אלא לוודא שהדיור הציבורי יהיה כלי לסיוע לאוכלוסייה רחבה שנזקקת לסיוע. הוא אף קרא  לדאוג שהסיוע בשכר הדירה יהיה ראלי, ולהבטיח לזכאים חיים שלמים בביטחון כדי למנוע עוני רב דורי.

נציג האוצר, אריאל יוצר, טען כי החוק, שהוקפא מאז 1998, נכנס לתוקף בתחילת השנה ומאפשר לכל זכאי לרכוש דירה. עם זאת הוא ציין כי החוק נכנס ל"הקפאה מנהלית", ואפשר יהיה להפעילו רק לאחר התיקון. היו"ר ברוורמן הגיב בזעם ואמר כי יוצר מטעה את הציבור וטוען שאפשר לרכוש את הדירות, בעוד שבפועל החוק בתוקף אך עדיין מוקפא. מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, טען כי העלות לבניית דירות לכל הזכאים תעמוד על 40 מיליארד שקל, ולכן נבחנו אלטרנטיבות. הוא הוסיף כי הפעלת החוק אמנם תקטין את מספר הדירות מ-60 אלף ל-45 אלף, אולם בכסף שיתקבל ניתן יהיה לרכוש דירות חדשות, להגדיל סיוע בשכר דירה לזכאים ולשפץ דירות קיימות.

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הממשלה הנוכחית אומרת שלא תהייה יותר בנייה מסיבית לדיור ציבורי. למעשה, אמר היו"ר, בישראל לא הייתה מעולם בנייה לדיור ציבורי ולא תהייה יותר. הוא הוסיף כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בעניין, על מנת לוודא שהפעם כספי המכר יגיעו למטרות הראויות. עוד אמר היו"ר כי הוועדה דורשת ממשרד השיכון להציע פתרונות דיור שיאפשרו יציבות לטווח ארוך. כמו כן קראה הוועדה לממשלה לדון בהגדלת מספר הזכאים לשכר דירה מוגדל.