​

יו"ר הוועדה, חה"כ אלי כהן: "הוספנו מגבלות אשר יבטיחו פיקוח תוך טיפול בריכוזיות במערכת הפיננסית" 

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את רוב פרק הבנקאות של הצעת חוק התכנית הכלכלית (חוק ההסדרים).

יו"ר הוועדה, חה"כ אלי כהן (כולנו) בירך בדיון את העבודה שנעשתה במשרד האוצר, לאור ההערות שהועלו בדיוני הוועדה לגבי הוספת מגבלות על החברות אשר יורשו להנפיק תעודות התחייבות (אג"ח). יו"ר הוועדה ציין כי ישנן מגבלות לגבי התקרה של סך ערך תעודות ההתחייבות שניתן להנפיק, לגבי האג"ח שיהיו ברמת דירוג השקעה כפי שמדרגות חברות הדירוג, שהאשראי לא שיינתן ע"י החברות המנפיקות לא יהיה למטרת דיור, ושפירעונו לא יובטח ע"י דירת מגורים של הלווה.

הוועדה אישרה ברוב קולות את כלל הסעיפים, למעט סעיף 8(ב), העוסק בתקרת היקף ההכנסות של תאגיד אשר רשאי לקבל את האשראי, אשר הועבר לוועדת הכנסת, לאור טענת "נושא חדש" שהעלה בעניין חה"כ עיסאוי פריג' (מר"צ).  זאת, לאחר שהסתייגויותיו בעניין סעיף זה, כמו גם בעניין אפשרות שר האוצר להעלות את תקרת סך האג"ח שניתן להנפיק, והעברת הוראת שעה לגבי החוק, עד להקמתו של רגולטור בנושא. גם חה"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) הסתייגה מהיקף ההכנסות ומאי מתן הוראת שעה, וחה"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הסתייג אך הוא מנושא היקף ההכנסות – כולן, כאמור, נדחו.

חה"כ אילטוב העלה אף הוא טענת "נושא חדש" במהלך הדיון לגבי אי קיומן של המגבלות על מי שקיבל על פי חוק רישיון לעסוק במתן אשראי, זאת לאחר דברים שהשמיעה היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר: "על פי הנוסח, ששונה השבוע, מתן רישיון פירושו שהדבר יוצא מתחום סמכותו של בנק ישראל, וזה אינו תיקון קטן, אלא שינוי סדרי עולם. בנק ישראל מתנגד לתוספת הזו, כמו גם להעדר כל הסדרה ופיקוח בהצעת החוק".

לאחר התייעצות הודיעו נציגי משרד האוצר כי הם אינם עומדים על התוספת, והיא הושמטה מנוסח החוק עליו הצביעו חברי הוועדה.

במהלך הדיון אמרה חה"כ נחמיאס-ורבין: חה"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "החוק הינו מהלך חשוב, ואני אף חתומה על הצעת החוק, אבל ההיקף של ה-400 מיליון ₪ מחמיץ את המטרה. לדעתי יש  להוריד את הסכום למאה מיליון, אבל אבין אם נלך על 200 מיליון".

חה"כ פריג': "מטרת החוק להעמיד אשראי לעסקים בינוניים, עסקים קטנים ומשקי בית. סוגיית ה-400 מיליון היא סוגיה מהותית, זה לא עסקים קטנים בכלל. אני רוצה שנקבע כי 80% מסך הערך הנקוב של האג"ח יינתן כאשראי ליחיד או תאגיד שהכנסתו עד מאה מיליון ₪".

חה"כ אילטוב: "צריך להחליט מה זה עסק קטן ובינוני ומה הגדרתו. לא יכול להיות שיום אחד נוח להגדיר עד מאה מיליון, כפיש שיש במשרד הכלכלה, וביום אחר 400 מיליון. אני חושב שעסק קטן ובינוני זה 100 מיליון ₪ וצריך להגדיר בצורה מדויקת את האחוז".

גב' יעל מבורך, אגף התקציבים במשרד האוצר: "נושא החיבור בין החוק שלפנינו והקמת הרגולטור נדון בממשלה, בוועדת שרים ובקבינט, כולל בנק ישראל שהסכים לא להמתין לחקיקה, ובלבד שהממשלה תתחייב שעוד במושב הזה החוק יעבור, ואנחנו כאמור מקווים כבר ביום ראשון להביאה לוועדת השרים. עלו פה בוועדה כמה סוגיות לגבי המצב הנוכחי, והוועדה החמירה את המגבלות, ובהצעה הנוכחית יש שני מסלולים: מסלול עד שיהיה פיקוח, ומסלול אחרי שיקום המפקח, כדי שתהיה ודאות רגולטורית".

יו"ר הוועדה: "אנחנו חושבים שצריך לקדם את החוק כדי לטפל בריכוזיות של המערכת הפיננסית, והתכנית של משרד האוצר היא לאשר את הצעת החוק לגבי הרגולטור בוועדת שרים בשבוע הקרוב".