​

לקראת אישור החוק שיחייב חילופי מידע בין רשויות המס: ישראל – ארה"ב

ועדת הכספים מוסיפה פיקוח פרלמנטרי ביישום הסכם ה- FATCA עם ארה"ב וה- CRS עם ה- OECD

המטרה: למנוע פגיעה קשה באזרחים ישראליים. נוסח החוק יחייב אישור ועדת הכספים בכל עת ששרי האוצר והמשפטים יתקינו תקנות רלוונטיות

     "חוק ה-FATCA  הוא חוק לא פשוט ויש בו פוטנציאל לפגיעה בעולים חדשים, באזרחים ישראליים ישרים שומרי חוק שעשויים להסתבך עם עודף הביורוקרטיה והדרישות לעמידה בתנאי ההסכם עם ארה"ב", כך סיכם היום (ב') אחרה"צ, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לאחר סיום הקראת כל סעיפי החוק לתיקון פקודת מס ההכנסה, שנועד ליישם את ההסכם עליו חתמה מדינת ישראל עם ארה"ב, הסכם ה- FATCA ׁׁׁ(Foreign Account Tax Compliance). עפ"י ההסכם, עליו חתומות עוד 113 מדינות מול ארה"ב, לפיו על-מנת להמשיך את שיתוף הפעולה הכלכלי והפיננסי בין המדינות, על רשות המיסים הישראלית כמו רשויות זרות אחרות, להעביר לזו האמריקאית מידע אודות אזרחים אמריקאים בעלי חשבונות בתאגידים פיננסיים ישראליים.

     כאמור, ועדת הכספים סיימה היום את שלבי הקראת החוק ועתה, נציגי משרדי האוצר והמשפטים יחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, אמורים להשלים את התיקונים והניסוח הסופי של הצעת החוק לקראת אישורו לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה גפני, אילץ את משרדי הממשלה שהביאו את החוק להוסיף את בכל הסעיפים הרלוונטיים העוסקים בתקנות שעל שר  האוצר להתקין לאחר אישור החוק או שמסמיכים אותו לקבל החלטות או הכרעות הנוגעות ליישום החוק, את הצורך לקבל את אישור ועדת הכספים. כך למשל, בנושא הטלת עיצומים כספיים על מוסדות פיננסיים, כגון בנקים ותאגידים אחרים שיימצאו כמי שהפרו אחד או יותר מסעיפי החוק. כן לגבי מי ייכללו ומי לא בהוראות החוק וכד'.

     גפני ציין, כי "מדובר בחוק לא פשוט ובין השאר, הוא כולל שני סוגי הסכמים. האחד, הסכם ה- FATCA עם ארה"ב, אך גם את הסכם ה- CRS ׁ (Common Reporting Standard)עם ארגון ה- OECD. לאחר  שבהסכם מול ארה"ב, גפני הוביל פתרון בנושא הגמ"חים, עתה עלה הנושא מחדש בכל הנוגע להסכם מול ארגון המדינות המפותחות. על-כן גפני התנה את הבאת החוק לאישור, בהסדרת הנושא גם מול ה- OECD. "גם ההסכם הזה מחייב פתרון למוסדות ציבוריים" אמר והוסיף: "במדינה יהודית הגמ"ח הוא מוסד חברתי בעל חשיבות ראשונה במעלה".

     המשנה למנהל הכנסות המדינה והכלכלן הראשי באוצר, פרידה ישראלי, שבה והדגישה את חוסר הברירה של ישראל בחתימה על ההסכם עם ארה"ב, כמו יתר 113 המדינות שכבר חתמו ואף אישרו את ההסכם בהליכי החקיקה אצלן. גם לגבי ההסבר עם ה- OECD הסבירה ישראלי, כי "גם המדינות המפותחות מתכנסות לכיוון הזה של חילופי מידע בין רשויות מס. המטרה להילחם בהעלמות מס, בכספים שמושקעים מעבר לים, מחוץ לגבולות המדינות. מדובר במידע שניתן להשיג אותו רק באמצעות חילופי מידע. מדובר בסטנדרט שלמעלה מ- 11 מדינות כבר התחייבות עליו. חילופי מידע אוטומטי על חשבונות פיננסיים". לגבי הסכם ה- CRS והעובדה שלעת עתה במסגרתו אין הכרה במוסדות ציבוריים, אמרה, כי "הגיעו למסקנה שלעיתים גם מוסדות ציבוריים יכולים להיות פלטפורמה להלבנת הון או להעלמות מס".

     ישראלי הסבירה הוראות שונות בקיימות בחוק ובין השאר, כי "המוסדות הפיננסיים צריכים לזהות את בעלי החשבונות, במקרה של יחיד אין בעיה, בעל השליטה הוא ברור. אך בתאגידים פסיביים צריך לזהות מיהו בעל השליטה. תאגידים אקטיביים הם עסקיים לחלוטין, הם נסחרים בבורסה ולא יכולים לשמש את היחיד להשקעה פסיבית, להשגת תשואה מנכסים שעומדים לרשותו. חברה פסיבית לעומת זאת, יש לה הכנסה, דיבידנד, ריבית, רווחי הון. חובה על התאגיד הפיננסי לזהות את בעלי השליטה של חברה פסיבית שיש לה חשבון אצלו ויתרות החברה יועברו במסגרת הפטקה. הקריטריונים לבעל שליטה יילקחו מאלו המקובלים בעולם לגבי בעלי הון. ההגדרה תילקח מחוק איסור הלבנת הון".

     "החוק הזה הוא רק הסמכה לפעילות עצמה שתבוא בעקבותיו. הוא מסמיך את שר האוצר להתקין את התקנות הרלוונטיות שהן תעסוקנה בעניינים הטכניים הנובעים מיישום ההסכם עם ארה"ב ועם המדינות המפותחות" הוסיפה ישראלי וציינה, כי "רוב המדינות שנחשבו עד היום למקלטי מס, היום כבר החלו להיכנס להסכמים בגלל לחצים בינלאומיים שמפעילות מדינות רבות. ה- OECD מקדם את ההסכם הבינלאומי כיוון שהכוונה שלא רק מדינות הארגון יחליפו ביניהן מידע אלא גם מדינות רבות נוספות בעולם. יש לנו עניין ב- CRS כי גם ישראל מעוניינת לקבל מידע".

     גפני: "התקנות כולן יחויבו באישור ועדת הכספים. החוק הזה לא פשוט. בסוף תצטרכו להתמודד עם החוק הזה גם אתם, כשתעברו לתפקידים אחרים, במגזר הפרטי. היישום שלו מורכב מאוד". 

    נציג רשות המיסים, דני שפר, ציין ש"ההצטרפות של ישראל להסכם וגם הצעדים שהמדינה נקטה בעקבות ההצטרפות ולקרתה, נוסעים מתביעות שעלו כלפיה ב-'גלובל-פורום', הפורום הגלובלי לחילופי מידע שחברים בו 120 מדינות. ביקשנו לעדכן את הדירוג של ישראל כלפי מעלה, לאחר שקיבלנו מכתבים מהבנק העולמי והבנק האירופי, שאיימו להפסיק את ההשקעות בישראל. זה נעשה תחת איום של הבנקים העולמיים".

     אזרחים אמריקאים, אזרחי ישראל בהווה, המשתתפים בדיוני ועדת הכספים בנושא יישום ה- FATCA הביעו חששות רבים ביחס למצב שישרור לאחר כניסתו לתוקף בסוף ספטמבר 2016. פנינה פויפר, המתגוררת שנים רבות בישראל אמרה ש"ההסכם עשוי להפוך אותה לעבריינית מס, מכיוון שלאורך השנים לא דיווחה לרשות המיסים בארה"ב אלא רק לרשות המיסים בישראל, אף כי יש תקופת מעבר שבה ארה"ב לא תטיל קנסות על מי שייחלו לדווח עתה וגם על שנים עברו. יש חשיבות רבה ליידע על-כך את אזרחי ארה"ב המתגוררים בישראל".

    נועם שרייבר, גם הוא בעל אזרחות אמריקאית: "החוק הזה הופך את הבנקים הישראליים לסוג של הוצאה לפועל של רשות המיסים האמריקאית".        אזרחית אמריקאית נוספת, צביה גרינברג, סיפרה: עליתי לארץ בגיל 12 והילדים שלי לא זכאים לאזרחות ואני לא זכאית לפנסיה מארה"ב. אך לפני שנה פנה אליי הבנק כאן בארץ על-מנת לברר מה מספר הביטוח הלאומי שלי בארה"ב, דבר שלא הייתי מודעת כלל לקיומו. עכשיו אני צריכה לפנות לשגרירות על מנת לקבל את המספר ולדווח דיווח שנתי לרשות המיסים האמריקאית. קודם לכן לא ידעתי שאני מחויבת בכך. ממשלת ישראל מעולם לא שלחה לי שום מסמך בעניין. מי שאמר לי את זה, זה הבנק. הבנק הודיע שיצטרכו לסגור לי את החשבון. גם ביטול האזרחות האמריקאית אינו פעולה פשוטה וכרוך בתשלום של 10,000 ₪ ודיווחים לאחור".

     מנהלת אגף ליזמות עסקית במשרד הקליטה, איריס הומינר, ציינה כי ההסכם מעמיד עולים חדשים בפני בעייה שבעבר לא היתה: "בפעם הראשונה ההחלטה לעלות למדינת ישראל היא לא רק אידיאולוגית, דתית או לאומית, אלא מוש]עת גם מהאפקט הכלכלי או הפגיעה הכלכלית. כתוצאה ממה שעומד להשתנות, כל הרווחים המונפקים לעולה בחו"ל הכל ממשיך להתנהל כרגיל בחו"ל, אבל עתה הוא מגיע לישראל, עומד מול רשויות המס האמריקאיות ומסביר מה הוא הולך לעשות בישראל. עד היום העולים היו מדווחים רק על הפעילות שלהם בחו"ל, אך מכאן והלאה גם על הפעילות בארץ".

     אלברט גמליאל מלשכת יועצי המס: "עשויים להיווצר עיוותים שייקשו מאוד על עולים חדשים עקב פערי חקיקה בנושאים שונים. לדוגמה, בישראל אין מיסי ירושה. לצורך הבנק אין מס ירושה, אך אתה אומרים לעולה החדש להתנהל מול רשויות המס בחו"ל ואם לאחר שעלה קיבל מאביו שעודנו בחו"ל ירושה, האם יחוייב במס או שלא. כפי שנראה, למרות שהוא יהיה אזרח ישראלי עשויים לדרוש ממנו את תשלום המס".

     יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר, כי "הקבוצה שהכי נפגעת מההסכם זה העולים החדשים. יש למצוא דרכים לסייע לאזרחים ישראלים שהם גם אזרחים אמריקאים ואולי אף בעלי אזרחויות אחרות. כי העולים מעבר לדיווחים שלהם כאן לרשות המיסים המקומית יצטרכו להמשיך ולדווח לרשויות במדינות מהן עלו. זה עשוי לפעול בניגוד לכוונה של מדינת ישראל שעולים יעלו יחד עם עסקיהם. אולי זה לא ישתלם להם.  יתכן שנצטרך לשקול לתת לעולים מעמד מיוחד מבחינת דיני המס כאן בישראל". "בכל מקרה" אמר "טרם אישור החוק, אנחנו דורשים לראות את התקנות. כל שינוי וכל תקנה חדשה גם בעתיד, יחייבו את אישורה של ועדת הכספים. חייבים להיות פיקוח ובקרה פרלמנטריים לטובת האזרחים". גפני קרא לאנשי האוצר ורשות המיסים "לפרסם מסמכי שאלות ותשובות לטובת האזרחים על-מנת שכל הכללים החדשים יהיו ברורים בפניהם, כפי שהובא לידיעתי שהדבר נעשה באנגליה וכפי הנראה גם במדינות אחרות".