​

בדיון התברר כי דו"ח מבקר המדינה על טבע, שעסק בהיעדר הקשר בין הטבות מס ובין התחייבויות החברות הנהנות לעמידה בקריטריונים נוספים – לא יושם כלל. הדו"ח, שנכתב ב 2013, עסק כולו בטבע אף ששמה של טבע לא הוזכר (המבקר מבקר אך ורק את תפקוד המדינה). נתוני ההטבות ב2014, 2015, 2016 ו 2017 עודם "סודיים".

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ: "לא כתוב בשום מקום שמצנח זהב זו זכות של מנהלים כושלים עשירים. גם לעובדים בשכר מינימום ובשכר ממוצע, שנפלו קורבן למדיניות המנהלים בעת שהם עצמם עשו עבודתם נאמנה ונתנו את מיטב שנותיהם להצלחת המפעל  - מגיע לקבל איזה מצנחון קטן שיאפשר להם קיום בכבוד. למדינה יש כלים להפוך זאת לאפשרי"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ, אמרה שהיו ניסיונות אינטנסיביים של טבע למנוע את הדיון בכנסת על הפיטורים המתוכננים. יחימוביץ׳ ציינה שהדיון עוסק בדו״ח המבקר בעניין החוק לעידוד השקעות הון, שאמנם לא מופיעה בו המילה ״טבע״, אבל כל כולו עוסק בחברת טבע, ובהטבות המופלגות שקיבלה במשך שנים – יותר מ-20 מיליארד שקלים בין 2006 ל-2013.

יחימוביץ׳ ציינה היעדר השקיפות והאיפול שמוטל על היקפי הטבות המס של טבע החל מ-2014, כמו גם הסתרת המידע האם במסגרת התיקון האחרון לחוק עידוד השקעות הון, ב – 2016, שיוחד ל"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" זכתה טבע להטבת מס נוספת – הם חמורים ובלתי מקובלים. "הציבור אינו יודע מה שיעור הטבת המס של טבע, מה עלותה למשק, ומה התועלת הצומחת ממנה - אם בכלל יש כזו. בהיעדר נתונים אין כלל אפשרות לקבוע האם הטבות המס  מטיבות עם המשק הישראלי. המדינה דבקה ברעיון של מתן הטבות כמו אמונה קוסמית שקשה מאוד לערער אותה״.

עוד הבהירה יחימוביץ׳ שלנוכח הדממה המוחלטת של ראש הממשלה ושר האוצר באחד האירועים הקשים והחמורים המתרחשים בשעה זאת במשק, היא תשקול לעשות שימוש בכלים החוקיים העומדים לראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה כדי למנוע את הפיטורים בטבע – לרבות הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שימוש בצווי הבאה, ובקשה ממבקר המדינה לערוך בדיקה יסודית נוספת בעניין הטבות המס שניתנו לטבע. יחימוביץ׳ קראה לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב בגל הפיטורים המתוכנן במלוא העוצמה.

עו"ד צחי סעד וניר עוזרי ממשרד מבקר המדינה פירטו את עיקרי הממצאים בדו״ח. בתחילת דבריהם אמרו כי עידוד השקעות הון הוא צעד מבורך ורצוי. אולם, כשהטבות המס ניתנות בהיקפים כל כך משמעותיים, חשוב לבחון מה התפוקה והתועלת שקיבל מהן המשק. הדוח העלה שמרבית ההטבות ניתנו למספר מועט של חברות, שגם כך שילמו מס חברות נמוך. לא ברורה היעילות של החוק, ובפרט התרומה לפיתוח הפריפריה, אין איסוף נתונים שיטתי הבודק את האפקטיביות וההשפעה על המשק מההטבות, ורק 28% מהעובדים של החברות המוטבות גרים בפריפריה.

עוד עלה בדוח, כי רשות המיסים הכירה בכ- 122 מיליארד ₪ של 4 חברות (טבע, כי"ל, אינטל, צ'ק פוינט – השמות נאמרו על ידי חברי הכנסת) כרווחים כלואים, למרות שרובו של הכסף הועבר להשקעות בחברות בת שנקנו ופעלו מחוץ למדינה.

בעקבות הדוח הקים שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את  ועדת "אנדורן" שפרסמה את מסקנותיה ב 2015 , ובהם תיקפה את הבעיה של מדידת אפקטיביות החוק.

מיכאל אסולין, מנהל בכיר תחום לעידוד השקעות הון ברשות המיסים, אמר כי הוא כפוף למגבלת סודיות בהתאם לפקודת מס הכנסה, ולכן לא יכול לחשוף נתונים על הטבות המס בשנים האחרונות. אסולין אמר כי בחינת שיעור ההטבות נעשית בצורה יבשה; סכום ההכנסה החייבת מול כמה מס הייתה משלמת החברה אילו לא הייתה זכאית להנחה. זו קביעה קצת בעייתית כי איננה מאפשרת להשוות מה היה קורה אילו חוק לעידוד השקעות הון לא היה קיים, וכמה מתוך חברות אלו היו משקיעות בישראל. הוא הוסיף ואמר כי בשנת  2011 נעשתה רפורמה בחוק. הרפורמה ביטלה  את הפטור המלא והעמידה אותו על 7.5% מס באזור פיתוח א׳ ו-16% במרכז. לחברה טכנולוגית 7.5% באזור א' או 12% באזור אחר. מטרת השינוי הייתה לפשט את שיטת החישוב ולתת לחברות ודאות על שיעור הגבייה. הוא הדגיש כי זו הטבה שלא כוונה רק לטבע ויש חברות רבות שייהנו מהטבה זו החל מהראשון לינואר 17.

עידו סופר רכז תעשייה אגף התקציבים במשרד האוצר התייחס לשינוי בחקיקה שהוסיף את המסלול למפעל טכנולוגי מועדף ואמר כי המוטיבציה הייתה בגלל השינוי הבינלאומי במיסוי. נוצרה הזדמנות להשתתף בתחרות גלובלית להבאת חברות טכנולוגיות ולכך נעשה השינוי. סופר הבהיר כי הוא לא מתכוון להתייחס ל"טבע", וכי משרד האוצר לא מכיר תכנית שהוצגה על ידי טבע לפיטורי עובדים. יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי היא המומה מסירובו של נציג האוצר להתייחס לנושא הדיון, כפי שפורסם. לאור סירובו להתייחס לסוגיה הקונקרטית שחררה אותו ח"כ מהדיון.

גלית בן נאים מאגף הכלכלן הראשי אמרה כי בעקבות ועדת אנדורן הם מפרסמים ככל שניתן. הנתונים על ההטבות שניתנו לחברת טבע משנת 2014 לא פורסמו כי אין עדיין נתונים סופיים. השומה איננה סופית.

ירון הופמן דישון ממרכז אדווה אמר כי אין בישראל חוק לעידוד השקעות הון, אלא חוק לעידוד הון. מסלול ההטבות במס בחוק לעידוד השקעות הון קובע שיעור מס נמוך לחברות מסוימות ושם זה נגמר. עוד הוסיף שהוא קורא לחברי הכנסת לנסח חוק שבאמת מעודד השקעות, ולייצר מנגנונים שיגרמו לחברות להשקיע הון בפריפריה בשכר גבוה.

נעמה קאופמן פס, משנה למנכ"ל משרד  הכלכלה, אמרה כי המשרד פנה לחברת טבע, ביקש הבהרות ופגישה ועדיין לא נענה. עוד אמרה כי יש מעורבות ומגעים של שר הכלכלה עם טבע.

רפי פלג חבר ועד עובדי טבע ישראל סיפר כי התחושה היא של דכדוך ואף אחד לא יודע מה יהיה מחר. העובדים לא צריכים לשלם את מחיר הטעויות של בכירים שחלקם הלכו הביתה, עם מצנחי זהב. הוא הוסיף ואמר כי איננו יודע מה מספר המפוטרים הצפוי, אבל כל אחד הוא מאה אחוז למשפחתו.

ח"כ יוסי יונה אמר כי את עיקר הביקורת צריך להפנות למדינה שאפשרה את השערורייה. הנקודה המרכזית לביקורת היא שאין פיקוח, אין בקרה, ואין קביעת יעדים לחוק עידוד השקעות הון. צריך שיהיו השקעות ביצירת מקומות עבודה מתקדמים ובפיתוח הפריפריה.

ח"כ מיקי רוזנטל  התייחס לרווחים הכלואים ואמר שרשות המיסים הכירה בטענה של טבע שאמרה שהשקיעה 3 מיליארד ₪ בחברות אותם פתחה במזרח אסיה. "אני ביקרתי שם, לא היה שם  כלום. יש בניין גדול עם שלט קטן – אין שום דבר. פשוט גנבו מיליארדים מהמדינה.  עוד אמר כי אמנם מדיניות עידוד השקעות הון היא  דבר חשוב מאוד. אך מדובר במדינות מתמשכת של כישלון שאין לו סוף. כשנבדק בשנת  2008 מי לא עמד בתנאי המענק התברר שהיו חברות רבות שלא עמדו בתנאי המענק – אבל אף אחד לא דרש מהם את המענק בחזרה ואז עברו למסלול המיסוי. אלא שהבקרה נשארה אותו זבל.  ח"כ רוזנטל הציע לשנות את החוק לעידוד השקעות הון כך שרמת ההטבה תפחת ככל שהחברה תפטר עובדים.

ח"כ אילת נחמיאס ורבין, אמרה כי אחד הדברים הקשים עבורה הוא שעדין לא מבינים שדווקא החברות הקטנות והבינוניות שהם המנוע של המשק, לא מקבלות תמריצים. היא הוסיפה ואמרה כי טבע נתנה שוחד ברוסיה ובמקסיקו ומשלמת על כך  140 מיליארד דולר קנס. טבע חשובה לישראל – אבל גם טבע צריכה להתאפס על עצמה.

ח"כ איתן ברושי  אמר שצריך להתערב עכשיו בניהול של טבע. החברה בחודשים האחרונים, לא עמדה בשום התחייבות שנתנו לכנסת. צריך להתערב בניהול של טבע, כמו שמנהלים כונס נכסים. זו פשיטת רגל. צריך להציל את העובדים ואת המפעל. 

ח"כ אילן גילאון אמר כי במענה למכתבו קיבל תשובה מסגן שר האוצר בו הנתונים על הטבות המס עד שנת  2013  20.6 מיליארד ₪. הנתונים משנת 2014 יפורסמו, כך על פי התשובה, במסגרת דוח הכנסות המדינות הבא. עוד נאמר כי הטבות המס במסלול שבו החברה נמצאת אינה מותנית  במספר העסקת עובדים. לכן, השאלה היא לא לטבע אלא לממשלה.

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' "אנחנו נמצאים בתוך אירוע טראומטי וקשה שהוא בגדר פיגוע כלכלי וחברתי. המשבר הזה נובע מההתנהלות העסקית הכושלת של טבע לאורך השנים האחרונות, בשעה שמנהליה נטלו לעצמם שכר דמיוני. ואולם, להתנהלות של טבע מתווסף מחדל נוראי של המדינה – דו״ח המבקר מ-2013 הוא כתובת אש, כולו מתייחס לטבע, ומאז, המדינה לא תיקנה את הליקויים ולא הפיקה לקחים, בזמן שטבע המשיכה ליהנות מהטבות מס אדירות מבלי לתת תמורה."

"קשה במיוחד לראות את הדממה המוחלטת מכיוון לשכות רה״מ ושר האוצר, ואת היעדר ההתערבות המידית וההולמת מצדם לאסון משקי בהיקף כזה. אני קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב במשבר הפיטורים בטבע במלוא העוצמה.  הוועדה תובעת שקיפות מלאה בדבר הטבות שטבע קיבלה בארבע השנים האחרונות, וקוראת לרשות המיסים לגלות נוקשות בהתחשבנות המס עם החברה, ולהשתמש בכלים מיסויים על מנת להביא לכך שהפיטורים לא יהיו כדאיים לטבע. במידה שיתבצעו הפיטורים – יש להבטיח הסכמי פרישה שיאפשרו קיום בכבוד לכל המפוטרים, שהם בגדר ״מצנחי זהב״ קטנים. העלות של הענקת הסכם פרישה מכובד לכל מפוטר, שעומדת על בין מיליון ומיליון וחצי שקלים,  עדיין תהווה חלק זעום מ-20 מיליארד השקלים שטבע קיבלה בהטבת מס בשנים האחרונות.  לא כתוב בשום מקום שמצנח זהב זו זכות של מנהלים כושלים עשירים. גם לעובדים בשכר מינימום ובשכר ממוצע, שנפלו קורבן למדיניות המנהלים בעת שהם עצמם עשו עבודתם נאמנה ונתנו את מיטב שנותיהם להצלחת המפעל  - מגיע לקבל איזה מצנחון קטן שיאפשר להם קיום בכבוד עד סוף ימי חייהם".