​

במהלך דיון בתקציב משרד החינוך לשנת 2019, הודיע ח"כ משה גפני על ביטול ההצבעות על חוק התקציב וחוק ההסדרים בוועדה שתוכננו ליום שני, על רקע אי הסכמות עם האוצר לגבי ביטול קיצוץ בתקציב החינוך המוכר שאינו רשמי: "בעוד אנחנו מברכים על תוספות תקציביות יש ילדים שמקבלים 50 אחוז ממה שקיבלו ב-2012 והמורים שלהם לא מקבלים שכר. לא אסכים שילדי ישראל ילמדו בצורה כזו". נציגת האוצר ציינה כי מדובר בתוספת של כ-45 מיליון שקלים וכי הדבר חורג מסיכומי ההסכמים הקואליציוניים

שר החינוך נפתלי בנט הציג בסקירתו הישגים בתנאי הרווחה במערכת, בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בפריפריה: "בגלל העקביות נעמוד ביעדים המאוד גבוהים שהצבנו"

ועדת הכספים קיימה היום (ג') דיון בתקציב משרד החינוך לשנת 2019, במסגרת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, בהשתתפות שר החינוך מר נפתלי בנט.

הצעת התקציב למשרד החינוך לשנת 2019 עומדת על כ-3.64 מיליארד ₪ ברוטו - גידול נומינלי של כ-% 6.3  בהשוואה לתקציב המקורי ברוטו בשנת 2018. בין השנים 2008 עד 2018 צפוי לחול גידול בתקציבי המשרד בשיעור מצטבר נומינלי של כ-%117. בין השנים 2008-2017 גדל מספר התלמידים במערכת החינוך בשיעור מצטבר של ככ-22.5%.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "אני מברך אותך השר ואת הצוות על הפעולות שאתם עושים במשרד. בשל קוצר הזמן אנחנו מקיימים דיונים רק בנוגע למשרדים החשובים ואתם נמנים עליהם. 

שר החינוך, נפתלי בנט: "הצבנו 4 יעדים ואנחנו דבקים בהם עד לביצוע, אציג איפה דברים עומדים. יש יותר מ-5,000 סייעות בגיל הרך ברחבי הארץ, זו המהפכה הגדולה ביותר - גם התנאים לגננת וגם הידע והחניכה משפרים את הפדגוגיה. לצד כך לא הצלחנו להעביר את גיל לידה עד גיל 3 למערכת החינוך, שם זה צריך להיות, המעונות צריכים לעבור לאחריות המשרד שיודע לחנך, שיודע מה זה פיקוח איכותי ויודעים לבצע בצורה הרבה יותר מהירה. צמצמנו גודל כיתות, הביצוע קרוב למושלם - כיתות א' עד ג' כיתות קטנות עם 27 ילדים בממוצע – בפריפריה הרף העליון עומד על 32 ילדים בשכבה, 68 אחוז מהכיתות עם 29 ילדים או פחות".

באשר להישגים במקצוע המתמטיקה ציין שר החינוך כי "עד לפני 4,5 שנים עמדה המדינה בדעיכה במדעים ומתמטיקה - 8,500 מסיימי 5 יחידות אך סימנו יעד, להכפיל תוך 4 שנים פי 2 את מסיימי 5 יחידות המתמטיקה. היום שנתיים וחצי בתוכנית אנחנו עומדים מעל 16,600 אלף ניגשו ל-5 יחידות, השנה ייגשו מעל 18 אלף תלמידים. עמדנו ביעד ב-3 שנים. הזינוק הגדול ביותר הוא במדד הטיפוח – 7 עד 8, מדד מהקשים ביותר עלייה של 74 אחוז, זינוק בנתיבות, אופקים, רהט, עלייה משמעותית בעיקר בפריפריה".

"לצרכי מקצוע האנגלית גייסנו אלף מורים מקצועיים מהארץ ומחו"ל. לצד כך הנחתי לבחון קיום בחינות בגרות בחלק מהמקצועות עם חומר פתוח אבל ברמה אחרת, אנחנו בוחנים מעבר לבחינה כזו בהיסטוריה כבר בשנה הבאה. יצאנו לתוכנית צפון – חוג לכל ילד בכיתות ד' וה' בצפון והדבר מבוצע. בנוסף לראשונה אנחנו יוצאים לבתי הספר של החגים, זה מאוד קשה כי ההיענות נמוכה בגלל שהחופשה קצרה אבל הגענו להיענות גבוה ברשויות" הוסיף שר החינוך וציין גם את ההסכמים מול המורים: "חתמנו על הסכם חדש עם המורים בהסתדרות המורים. הבעיה בשכר המורים שהוא מתחיל נמוך מידי ולכן העלנו את שכר המתחילים. אנחנו לא זזים, יש לנו את היעדים ואנחנו מתמידים, בגלל העקביות הזו, אנחנו נעמוד ביעדים המאוד גבוהים שהצבנו".

במהלך הדיון ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ משנה גפני לטפל בסוגיית החינוך המוכר שאינו רשמי: "במקור קיבלו המוסדות האלה בין 55 ל-75 אחוז מהתקצוב לעומת החינוך הממלכתי וב-2012 קיצץ את זה שר החינוך הקודם בחצי, אני מבקש להחזיר את התקנות חזרה לתקופה שלפני 2012".

שר החינוך השיב על הדברים כי התקנות בנושא מוכנות אך נדרש תקצוב מצד האוצר.

דוד טקשה, מנהל החינוך המוכר שאינו רשמי, בית שמש: "אנחנו שומעים כאן על הישגים גדולים שמשרד החינוך עושה ואנחנו מסתכלים על עצמנו ושואלים האמנם. אנחנו מייצגים אולי את האוכלוסייה הסוציו אקונומית הנמוכה ביותר וקוצץ לנו התקציב ב-5 השנים האחרונות ב-50 אחוז. אין לנו כסף למשכורות למורים. ילדנו לומדים גם במסגרת משרד החינוך והם מקופחים, אנחנו לא צריכים ליפול בין משרד החינוך למשרד האוצר".

נועה היימן, משרד האוצר: "הנושא מעוגן בהסכם קואליציוני בין סיעת יהדות התורה, כלל התקציבים מעוגנים כולם בהחלטות ממשלה. כלל ראשי הסיעות חתמו בערב התקציב האחרון על כל המקורות שיופנו לטובות נושאים קואליציוניים. סוכם כי התקציב יהיה זהה למה שסוכם ב-2017 -2018. סך הסכום המוקצה לתוספת שעות למוכר שאינו רשמי הוא 84 מיליון שקלים, ואלה עברו".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "מה זה הסכם קואליציוני?! זה צריך להיות בבסיס התקציב, אם יש חילוקי דעות זה לא צריך לבוא על חשבון הילדים. יש במדינת ישראל ילדים סוג ד'? משרד המשפטים היו צריכים לפסול את התקציב הזה".

ח"כ גפני: "אני ראש מפלגה - לא חתמתי על ההסכם הזה, אני לא מסכים לו ואני לא מתכוון להסכים לעוד הרבה דברים. בעוד אנחנו מתבשרים על תוספות תקציביות רבות ומברכים עליהן יש ילדים שמקבלים 50 אחוז ממה שקיבלו ב-2012, המורים שלהם לא מקבלים שכר. לא אסכים שילדי ישראל ילמדו בצורה כזו. אני מבטל בשבוע הבא את ההצבעות על התקציב וחוק ההסדרים שהיו אמורות להיות ביום שני. יש פה מורים לשלם להם, זו פגיעה אנושה בילדים ובמערכת".

במהלך הדברים עלה כי התוספת הדרושה היא כ-45 מיליון ₪, לאור הדברים הודיעה נציגת האוצר כי תפנה לממונים עליה במשרד על מנת לתת תשובה לנושא.

במהלך הדיון הציגו חברי הכנסת שאלות לשר החינוך ואנשי משרדו.

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג: "אני מסכים עם חלק מהדברים של השר ומברך על העשייה, לצד כך בראייה ארוכת טווח, כל הילדים במערכת הם שמפתחים את החברה הבאה, שהיא חברה שבטית. איפה משרד החינוך מוצא השקות בין המעגלים האלה בגיל הרך? איך יראה הדור הבא במדינה? לצד כך יש צורך גם בחיזוק לימודי האזרחות בכל גווני החינוך, שגם ברשתות העצמאיות מלמדים אזרחות ודמוקרטיה, כדי שהערך ילמד".

ח"כ מיקי רוזנטל: "אתה עושה לא מעט אך חסר לי שיפור והעלאת רמת ההוראה, לא עושים מספיק בגזרה זו. בית ספר לא יכול להיות יותר טוב מהמורה שלו. בנוסף לעניין הטלוויזיה החינוכית, אם תעמוד מאחוריה היא תישאר".

ח"כ יוסי יונה: "בנוגע לפערים החברתיים – קיים פער בין רטוריקה לפרקטיקה, יש את כל נושא תשלומי ההורים, ברשויות מסוימות מתנים רישום לגני ילדים בתשלום תשלומים לרשות".

ח"כ ג'מאל זחאלקה: "בידי המשרד גם לקבל החלטות ולשנות את מצב הפערים בין החינוך היהודי לחינוך הערבי. יש גם פערים בין בנים לבנות בתוך המגזר הערבי וזה לא מטופל כלל. לעניין המנהלים – יש לטפל בהם כדי להגיע לתוצאות".

ח"כ יוסף ג'בארין: "יש פער אדיר בין החינוך היהודי לערבי. גם בסוף התקצוב הדיפרנציאלי יישארו פערים, צריך כמובן להגיע לחטיבה העליונה אך גם לתקן את העיוות של היסודי וחטיבת הביניים. בחטיבות יש פער של 40 אחוז בשעות הוראה, אלפי מורים ערבים לא נקלטים במערכת, צריך להתמודד עם זה. גם בסוגיית השפה יש עד היום מבחני בגרות וספרי לימוד בשפה העברית בבתי ספר ערביים. קליטת מרצים ערבים בהשכלה הגבוה עומדת על 2 עד 3 אחוזים, זה נתון מביש".

ח"כ סתיו שפיר: "בנוגע להיקף תשלומי ההורים לפי תשובה שקיבלתי מכם משרד החינוך, אתם לא יודעים לחשב את היקף תשלומי ההורים ברשויות המקומיות, איך אפשר לצמצם פערים בהעדר הנתונים האלה?".

שר החינוך השיב לכמה משאלות הח"כים: "יש רק 5,000 מנהלים, האסטרטגיה שלנו היא להתמקד בהם. החתירה שלי שכל מנהל יהיה מעולה. מנהל כזה יגיע לבית הספר עם אותם אילוצים ויזניק את בית הספר, מנהל בינוני לא. אנחנו משחררים מנהלים לא טובים. הכנסנו לראשונה מבחני כניסה גם לבתי הספר להוראה. באשר לטלוויזיה החינוכית אני בעד המשך כהונתה יחד עם זאת אני מחויב להסכם הקואליציה, אני לא יכול לבוא בדרישה כזו, אם יביאו חוק ותקציב אתמוך".

מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב הוסיף והשיב לשאלות, "באשר לפערים בחברה הערבית – יש את התקצוב הדיפרנציאלי שישנה את המצב וכן בנוגע למנהלים מיפינו את בתי הספר בהם לא מגיעים להישגים. אני מניח שבשנה הזו נצליח להביא לסיום עבודה של מנהלים בעשרות בתי ספר. הפערים מצטמצמים בין היהודים לערבים בבגרויות ואני מעריך שבשנה הזו נצמצם אותם עוד. באשר לשאלת שקיפות תקציבי החינוך ברשויות, באנו בדברים עם מנכ"ל משרד הפנים, סיכמנו שמקימים צוות שמעביר לנו את הנתונים. אין דבר חשוב משקיפות, זה עושה את העבודה מול הציבור".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "נציגי משרד האוצר ישוחחו עם הממונים באוצר, בינתיים לא יהיו הצבעות ביום שני. לא תהייה אפליה כל כך בוטה בין ילדים אני לא חתמתי ולא התכוונתי לחתום על דבר כזה. אם לא יהיה את הכסף אז אין תקציב, אני לא מביא את זה להצבעות".