​

ועדת הכנסת בראשותו של ח"כ יואב קיש (הליכוד) קיימה הבוקר (ב') דיון בממצאי המחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתו של חבר הוועדה ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) בעניין טיפולם של משרדי הממשלה בשאילתות המופנות אליהם על ידי חברי כנסת.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש: "לכנסת שני תפקידים חשובים – חקיקה ופיקוח על הממשלה. לתפקיד הראשון יש מספיק כלים. בדיון היום נעסוק בכלי השאילתות המסייע לפיקוח על הממשלה. הבעיה המסתמנת מהמחקר של הממ"מ היא לא בשאילתות הדחופות אלא ברגילות ובישירות. המצב כפי שהוא מוצג נותן הרגשה אצל הח"כים שיש זלזול מצד השרים בשאילתות".

רוני בלנק, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים שנאספו מתחילת הכנסת ה-20 (31.3.15) ועד ל-7 ביוני 2016 מהם עולה כי בתקופה זו הוגשו 1,763 שאילתות – 429 שאילתות רגילות, 1,153 שאילתות ישירות ו-181 שאילתות דחופות. מבין השאילתות הרגילות לא נענו במועד 142 שאילתות ו-130 לא נענו עד מועד איסוף הנתונים – סך הכול 272 שאילתות המהוות 64%. מבין השאילתות הישירות לא נענו במועד505 שאילתות ו-184 לא נענו עד מועד איסוף הנתונים – סך הכול  689 שאילתות המהוות 60%. מבין השאילתות הדחופות לא נענו במועד 16 שאילתות, ושאילתה אחת לא נענתה עד למועד איסוף הנתונים – סך הכול 17 שאילתות המהוות 9%.

מזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורוביץ: "המצב אכן טעון שיפור. אבל חשוב להזכיר ש"צריך שניים לטנגו" - יש צורך גם בנוכחות של השואל וגם של השר באולם המליאה. קורה ששרים לא מגיעים וזה מביש".

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני): "אני מרגיש שמקדנציה לקדנציה יש החרפה של הבעיה. לשאילתה יש אפקט מעודד לפעולה במשרדי הממשלה. הפיקוח הוא יותר חשוב מעבודת החקיקה של הכנסת. המצב הוא שאנחנו רודפים אחרי השרים כדי לקבל תשובות. הפתרונות שאני מציע: א. שקיפות. לפרסם את נתוני המענה ואי המענה על השאילתות בסוף כל מושב באופן נגיש, ברור וקריא. ב. לאפשר לח"כ להפוך שאילתה שלא נענתה לשאילתה דחופה או להצעה דחופה לסדר. ג. לא לאפשר מענה של פקידים במקום השר".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אם חברי כנסת לא מצליחים לקבל תשובה ישירה מהשרים, מה יגידו "אזובי הקיר" – האזרחים?".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "אנחנו סובלים ממצוקה של כלים פרלמנטריים. ויש גם בעיה של כלים לא אפקטיביים. יש לעשות שינוי בנושא השאילתות. יש מיעוט שאילתות שמאושרות כדחופות והדיון בשאילתות נדחות לשעה מאוחרת בסדר היום של המליאה. יש להרחיב ולשכלל את הפלטפורמה של שעת השאלות לשרים".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חברי הכנסת מאבדים כלי עבודה שהיה פעם מאד אפקטיבי. זה מאד חבל. משיכת הזמן במתן התשובה הוא חלק מההתחמקות. כשאין מענה לשאילתה, לעיתים מציעים הצעת חוק בנושא וזה תורם לאינפלציה של חקיקה. צריך להקים מנגנון של שאילתות למנכ"לי משרדי הממשלה בוועדות הכנסת".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "הנתונים שהוצגו הם ביטוי של זלזול הממשלה בכנסת. שעת השאילתות לשרים לא משיגה את מטרתה כי השרים מתבטאים רק על מה שהם רוצים. אני מציע ששר לא יוכל להגיש הצעת חוק ממשלתית אם הוא מתעכב במתן תשובה לשאילתה מעבר ל-90 יום".

שר התיירות והשר המקשר בין הממשלה לכנסת ח"כ יריב לוין (הליכוד): "אין ספק שהמצב אינו תקין ובלתי נסבל. לב העניין הוא בסוגיה של היעדר כלי פיקוח אמתיים, וזה מה שגורם לחקיקה פרטית גוברת. הפיקוח על הממשלה לא רק שאינו מפריע אלא גם משפר את עבודתה. אסור להגביל חקיקה פרטית ללא הוספת כלי פיקוח. יש נכונות בממשלה לייצר משוואה חדשה בעניין הזה. צריך שימוע פומבי לחלק מהמינויים, מעקב של תקציב מול ביצוע, לשפר מנגנונים של התייצבות הממשלה מול הכנסת, מנגנון של בירור כדי שלא ייווצר מצב מטורף שאותו נושא נדון בשלוש ועדות במקביל. אין היענות באופוזיציה לחולל את השינויים הללו. אין שימוש בכלים שנועדו לתת מענה במקרה ששאילתה לא מקבלת תשובה. אני מציע שהכנסת תניח על שולחנו של כל שר דוח, אחת לשבועיים, המסכם את מצב השאילתות שהופנו אליו. אתם צריכים להבין שלוקח זמן לייצר תשובה. זה בירורים מול גורמים שונים וכמעט בכל המקרים שולחים את התשובה הראשונית לקבלת הבהרות נוספות. צריך לייצר מנגנון ששר יוכל לבקש ארכה. יש לשקול לא לאפשר לשר שבאופן שיטתי מצפצף על הכנסת, להעלות הצעות חוק מטעמו. גם דחיקת השאילתות לסוף סדר היום פוגע באפקטיביות של הכלי הזה".

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש סיכם את הדיון: "בממשלה הזו, שמורכבת מהרבה שרים צעירים שעד לא מזמן היו פרלמנטרים, יש הזדמנות לחולל שינוי. נרכז את כל ההצעות, ונקבל החלטה שתשית עיצומים על שר שמתעכב במתן תשובות לשאילתות. נקיים דיון המשך בעניין זה".