​כך דורש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת אמנון כהן. משרד המשפטים מגבש תקנות חדשות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטאות. המועצה להשכלה גבוהה שוקלת עונשים כלכליים כנגד מוסד אקדמי שלא יטפל בתלונות

 

"מוסד אקדמי שלא יטפל בתלונות על הטרדה מינית, חייב להיענש בגריעת אחוזים מתקציבו – ומרצה מטריד חייב להיפגע במשכורתו ובקידומו המקצועי", כך דרש היום (שלישי) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) בדיון בכנסת, מנציגי המועצה להשכלה גבוהה ומשרד המשפטים. הדיון התמקד  בדו"ח מבקר המדינה על טיפול המוסדות בהטרדות מיניות. לדברי כהן "חייבים לקבוע כללים למניעת ניצול - ולו בטעות. קיימים תחומים אפורים, עמומים ולא ברורים ולא ייתכן שהמועצה להשכלה גבוה (מל"ג) תתנער מאחריות - ותטילה כולה על כתפי המוסדות עצמן. היא זו שחייבת לקבוע כללים – ברורים ואחידים למוסדות". כהן אף דרש מנציגי המל"ג, פירוט מלא של הפיצויים ששולמו בשנים האחרונות לסטודנטיות-המוטרדות.

 

נציג המבקר, יובל חיו קרא לאוניברסיטאות "קודם-כל להכיר בבעיה. יש עדיין פעולות רבות לעשות במניעה ובטיפול לאחר מעשה". לדבריו, האוניברסיטאות מקפידות לא לפרסם את הצעדים הננקטים נגד המטרידים, ומשרד המבקר יעקוב אחרי טיפולם בנושא. 

 

גדי פרנק ממלא-מקום מנכל המל"ג, הודה בדיון כי "הסמכות אכן מוטלת עלינו כגוף-מפקח, ונגבש כללים יחד עם משרד המשפטים. נגביר מודעות ושקיפות בעניין, ונקדם יום עיון תקופתי בנושא". הוא אף הבטיל כי תישקל ענישה כלכלית כנגד מוסדות - לגבי תלונות שלא טופלו. נציגת משרד המשפטים, עו"ד הדס אגמון הבטיחה כי שרת המשפטים ציפי לביני, מגבשת בימים אלו תקנות חדשות למניעת הטרדות במוסדות האקדמיים. בתקנות אלו תיקבע חובת הכשרה לאחראית על ההטרדה בהיקף של 25 שעות, חובת יידוע של סטודנט ועובד חדש על התקנון בעניין, חובת קיום פעולת הדרכה לתלמידים ולמרצים, וכן חיוב המוסדות לדווח פעם בשנה, לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ולרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, על התלונות שהוגשו ודרך הטיפול בהם.

 

היועצת המשפטית של המל"ג, יעל טור כספא, הבטיחה לתרגם את התקנון למניעת הטרדה - לערבית ולאנגלית, סיפרה על פיתוח דף אינטרנט בנושא, וקראה להקים פורום משותף בעניין של המל"ג, המוסדות האקדמיים, אגודות הסטודנטים והפורום למעמד האישה. 

 

ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), לשעבר מרצה בעצמו באוניברסיטת בר אילן טען כי "כיום התחושה היא שצריכים לדחוף את המל"ג בעניין. עליהם לפרסם למוסדות נוהל ברור ואחיד, תוך קביעת לוח-זמנים מדוקדק, והם חייבים להשתמש בסמכותם ובכוחם המוסרי והציבורי. הם חייבים לתת למוסדות תחושה של 'האח הגדול' המפקח".

 

נציג התאחדות הסטודנטים, גל פילק, טען לטיפול משמעתי לקוי כנגד המרצים-המטרידים, וגם עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, הדגישה כי ההליכים המשמעתיים לא מביאים לענישה מספקת והיא קראה להגביר את הדיווח מהמל"ג לציבור הרחב. "בהמלצות המל"ג אין התייחסות למעמדה של הנפגעת בהליך, לזכותה לליווי ולייצוג, ולוודא שלא תיפגע מההליכים. המל"ג צריך לבקר באופן יזום את התנהלות המוסדות. יש להגדיר את היקף שעות המשרה והמעמד של הממונה על מניעת ההטרדה בכל מוסד, ואת היקף ההכשרה שהיא תעבור".

 

עו"ד פפי יקירביץ', היועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית טענה כי "אנו עורכים בדק בית בעניין הליכים לא-תקינים, ונותנים ליווי משפטי ונפשי מלא למתלוננות. רוב התלונות הן בין הסטודנטים לבין עצמם, ובחלק מהפקולטות ההסברה נכשלה - ואנו מפיקים מכך לקחים". לדבריה, נערכים כנסים תקופתיים למרצים ולסטודנטים, מחולקת לומדה אינטראקטיבית, ובעקבות הדו"ח תוגבר הפצתה. יקירביץ' הוסיפה כי הסכום ששילמה האוניברסיטה לסטודנטית-מתלוננת – היה החזר שכר הלימוד לשלוש שנים אך גם המרצה עצמו, חויב להופיע מול כל המחלקה בה לימד – ולהתנצל. שרון, סטודנטית באוניברסיטה העברית טענה מנגד, כי קיבלה הערה מגונה ממרצה , ולא זכתה למענה או לאוזן-קשובה. "הכללים לא ברורים, הסטודנטיות מפחדות מציונים ולכן לא מתלוננות. חייבים נציג מטעם הסטודנטים ולא רק מטעם המוסד", אמרה. גם הד"ר יעקב ברגמן, מרצה באוניברסיטה, טען ל"צביעות בהתנהלות העברית. הממצאים לא הוגשו לוועד המנהל, הנציבה ממונה בידי ההנהלה, ולכן מחויבת לה". גם הוא קרא למנות נציבה מטעם הסטודנטים. הנציבה באוניברסיטה לטיפול בתלונות הוסיפה כי בשנה האחרונה לבדה קיבלה 23 תלונות, רובם מסטודנטים, והבטיחה כי ביום ראשון הבא, כבר תציג לוועד המנהל של המוסד את ממצאי הדו"ח.