​"למעלה מאלף נשים צעירות לוקות בכל שנה בסרטן השד, כרבע מכלל החולות, כשבירוקרטיה וחוסר מודעות הן של הנשים והן של המערכת הרפואית מונעים גלוי מוקדם והצלתן של יותר מדי נשים", אומרת ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לקראת דיון מחר, יום ב', ה27.10 בהשתתפות שרת הבריאות יעל גרמן. לדברי לביא חייבים לאפשר בדיקות ממוגרפיה הרבה לפני גיל 50 וכן יש להחזיר את הנוהל לפיו גניקולוגים נהגו לבצע בדיקת שד ידנית בכל ביקור של מטופלת אצלם, נוהל שהופסק והומר בבדיקה אצל כירורג שד, רופאים הרבה פחות זמינים שהתור לביקור אצלם הולך ומתארך.

לקראת הדיון הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך נתונים המצ"ב. להלן נתונים מתוכו:

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל בכל קבוצות האוכלוסייה, הן במספר המקרים והן כגורם תמותה. ישראל ממוקמת שביעית מבין המדינות בהן שיעורי הישרדות גבוהים, ושיעורי ההישרדות בה גבוהים מהממוצע במדינות הOECD. בשנים 2008-2012 חלה בעולם עלייה משמעותית במספר מקרי סרטן השד ובתמותה ממנו. שיעורי התחלואה עלו ביותר מ-20% ושיעורי התמותה ב-14%. בהשוואת מספר מקרי סרטן השד, ישראל ממוקמת במקום ה-16 מתוך 34 שנבדקו.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי ב2011 נפטרו מסרטן שד 1016 נשים, מהן 898 (88%) יהודיות, 78 (8%) ערביות ו-40 (4%) נוצריות שאינן ערביות ונשים ללא סיווג דת. בקרב נשים ערביות ניתן להצביע על עלייה בשיעור התמותה עד שנת 2001 ולאחר מכן מגמת ירידה. יש לציין כי מעל שליש מהנשים הערביות שנפטרו מסרטן השד היו צעירות מ-50!

מתחילת שנות ה-90 מופעלת בישראל התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות ממוגרפיה. מאז הפעלת התוכנית ועד 2013, נוטרו למעלה מ-6 מיליון בדיקות הדמיית שד ביותר ממיליון נשים. מנתונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מקרב הנשים שאובחנו כתוצאה מסריקה, כלומר הגיעו לבדיקה בעקבות זימון תקופתי ולא בגלל סימפטומים, כ-78% אובחנו בשלב הראשון של המחלה.

עבור נשים בקבוצת הסיכון שלא ביצעו ממוגרפיה, קיימת בקופת חולים כללית מערכת התראות ממוחשבת. ההתראה מופיעה בגיליון הרפואי של המטופלת כשהיא מגיעה למרפאה לקבל טיפול בכל תחום, ומטרתה להסב תשומת לב המצוות הרפואי לכך שהמטופלת טרם ביצעה  את הבדיקה. מתשובת קופת חולים מכבי עולה כי יש שיתוף פעולה עם עמותות שונות כדי להעלות מודעות לנושא ולהתאים תרבותית תכניות התערבות באוכלוסיות בהן ההיענות נמוכה.