​משרד האנרגיה והמים: לפי פקודת המכרות אין חובה להליך מכרזי, עם זאת מ-2011 הוצאו מכרזים; משרד המשפטים: הנושא נבחן ואין מניעה שעמדה זו תשתנה; ח"כ וקנין: נתנו את אוצרות הטבע של המדינה בחינם
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, דנה היום בהקצאות זכויות במשאבי פוספט במדינת ישראל, ששווים מוערך במאות מיליארדי דולרים. פרופ' ברוורמן בפתח את הדיון והבהיר כי משאבי הטבע שייכים לאזרחי ישראל ועל כך צריך לעמוד. הדיון התקיים לבקשת יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', שהסבירה כי המדינה היא זו שגילתה את משאבי הטבע הללו ומיפתה אותם, ולא יצחק תשובה או עידן עופר, שבמקרה הזה אפילו לא יצאו לחפש. "למרות שאין ספק שהזכויות שייכות למדינה, היא נתנה את הזיכיון לכרייה לחברה אחת – רותם אמפרט", אמרה ח"כ יחימוביץ'.
ח"כ יחימוביץ' הוסיפה כי המשאב בשדה בריר שייך למדינה ולא לרותם אמפרט. היא תהתה מדוע מעולם לא היה מכרז כדין ואמרה כי "הטענה שהמשאב עבר בהפרטה לחברת כימיקלים לישראל (כי"ל) לא מחזיקה מים. אם היה נעשה מכרז המדינה הייתה נותנת את דעתה גם על סוגית הרווח וגם על סוגית הבריאות. כי"ל כורה 7 מיליון טון סלעים ומשלמת למדינה תמלוגים של 73 סנט לטון סלע גולמי ששווה 185 דולר – ומתח הרווחים הוא בלתי נתפס". לדברי ח"כ יחימוביץ' כי"ל משלמת על המשאב רק 2% מהרווח התפעולי. "זו מדינת עולם שלישי שבה ברון השתלט על אוצרות הטבע של המדינה", אמרה. ח"כ מיקי רוזנטל הוסיף כי כי"ל גם בקושי משלמת מס הכנסה על הרווח.
עו"ד אפי מיכאלי, המייצג את תושבי ערד והקואליציה לבריאות הציבור בעתירה לבג"ץ בנושא שדה בריר, אמר כי ההסדר הקיים הוא פקודת המכרות משנת 1925, שמכירה בזכות הראשונים של מי שחיפש ומצא את המשאב. אולם למעשה המדינה היא זו שמצאה בשנות ה-80 את המשאב ומיפתה אותו, ובאופן מפתיע נתנה לרותם אמפרט רישיונות כרייה ללא מכרז. הוא הוסיף כי במכרז יכלה המדינה לקבל תמלוגים הרבה יותר גבוהים ממה שהיא מקבלת כיום.
מנהל מינהל רישוי אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, יוסי וירצבורגר, אמר כי המדינה העניקה רישיונות חיפוש והתרי חפירה לפי פקודת המכרות. עם זאת הוא הוסיף כי לפני שנתיים ניתן רישיון החיפוש האחרון למינרל ללא הליך תחרותי ומאז הוצאו מכרזים. באשר לשדה בריר אמר וירצבורגר כי הוא סבור שרישיון החיפוש הוא חוקי והוסיף כי למדינה יש פוספטים בכמות שתספיק לעשרות שנים ואולי אפילו ל-100 השנים הבאות. בהתייחס לתמלוגים אמר וירצבורגר כי הוא מונה כחבר בוועדת ששינסקי השנייה לבחינת הנושא. אחרי המחצבות ברשות מקרקעי ישראל, יוסי בר ניב, ציין כי הרשות משחקת תפקיד משני, היא מקבלת בקשה לחיפוש וצריכה לעשות עסקה עם היזם. לדבריו, הרשות מפרסמת הליך מכרז לבדוק אם יש מעוניינים נוספים, אד עד היום לא נמצאו כאלה. כמו כן היא אף לא קובעת מחיר. יהוא אביטל המפעיל מכרה קטן טען כי הוא משלם תמלוגים בשיעור של 25% בעוד הטייקונים משלמים רק 2%. תושבת ערד מעמותת רוצים לחיות בלי מכרות, שרית עוקד, טענה כי שדה בריר נמכר תמורת 11 אלף שקלים בלבד.
ח"כ יצחק וקנין התרעם ואמר כי במכרזי קרקע לדיור נקבע מחיר מינימום ותנאי סף, וכאן נדמה שמישהו מוכר את אוצרות הטבע של המדינה בחינם. עו"ד אורן תמיר ממשרד המשפטים אישר את דברי וירצבורגר, והוסיף כי עמדת המדינה בעבר הייתה שחוק חובת המכרזים לא חל במהות. עם זאת הוא ציין כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, קיבל את הפנייה של ח"כ יחימוביץ' בנושא, ולא נשללת האפשרות שעמדה זו לא תשתנה לאחר בחינת הדברים בתיאום עם משרד האנרגיה והמים.
ח"כ יחימוביץ' אמרה כי מהדברים "עולה תמונה של דרום פרוע, שבו גורמים משתלטים על מחצב, חוצבים ממנו הון תועפות ולא משלמים תמלוגים למדינה". היו"ר פרופ' ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי "מדובר בהפקרות באשר לתמורה שמקבלת המדינה". הוא קרא לקצר משמעותית את משך עבודת ועדת ששינסקי השנייה, שאמורה להגיש דוח ראשונה רק בעוד שנה. "יש פה חוק בריטי משנת 1925, שנלקח מהטורקים שהיו פה קודם והגיע הזמן שנחוקק חוק למען אזרחי מדינת ישראל", אמר.