​

כך קוראת וועדת העלייה והקליטה. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: נצר לאחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר. משרד התרבות: יש תקציב ותקנות רבות – תגישו בקשות. משרד הקליטה: העברנו תקציבים רבים

וועדת העלייה והקליטה קראה היום (רביעי) להנחלת מורשת יהודי קווקז במערכת החינוך. לדברי יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה (הליכוד) "יהודי קווקז הם נצר לאחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר, ויש להנחיל את מורשת יהודי קווקז במערכת החינוך". עולי קווקז הגיעו בשני גלים: כ-12,000 נפש בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, וכ-60,000 נפש הגיעו במהלך שנות התשעים. עד אמצע שנות התשעים עולי קווקז לא הוגדרו כאוכלוסייה ייחודית מבחינת המדיניות בתחום קליטת העלייה. ב-1995 הוקמה ועדה בין-משרדית לנושא, שמטרתה פיתוח מדיניות ותכניות מיוחדות שיסייעו להצלחת השתלבותם בחברה.

ברוך ליוייב יו"ר הפורום למורשת קווקז, הלין על אי לימוד ההיסטוריה והמורשת של יהודי קווקז, כמו גם בוכרה במערכת החינוך הישראלית. הוא הדגים את חוסר הגאווה הנוצר, כאשר בני הקהילה מחליפים את שמות המשפחה שלהם לשמות שאינם מזוהים עם העדה. לדבריו, יש מחסור בעובדים סוציאליים דוברי רוסית והלין על הזנחה בקהילה בחדרה ואור עקיבא. "היום הקהילה הקווקזית במדרג הנמוך ביותר במדינה".

דיאנה אוריה אירים, התלוננה על אי מתן מלגות להשכלה גבוהה לסטודנטים בני העדה, אבי צבי הדרומי, במאי קולנוע שהכין סרט על עליית יהודי הקווקז, שאף ארגן כנס בנושא, הדגיש את הצורך בהוצאת ספר לימוד שיספר את ההתעוררות הציונית בקרב בני העדה ועלייתם מאז 1903. אלחנן רזיאל, יו"ר ארגון שה-דאג של יוצאי אזרבייג'ן, הציג את בעיית הפנסיה של העולים, וקשיי המכס והויזות בנסיעה לשם, בגלל היעדר שגרירות אזרבייג'ן בישראל. לישראל שגרירות בבאקו בירת אזרבייג'ן מאז 1993, אך אזרבייג'ן, למרות מספר הבטחות שנתנה במהלך השנים, בחרה שלא לפתוח עדיין שגרירות בארץ.

דפני מושיוב, מרכזת הקליטה והכשירות התרבותית במשרד הרווחה, השיבה כי היחס הוא לאדם הפרטי, ובדיקה האם יש לו חסם-לשוני, והמערכת דואגת לשלבו בחברה. היא הדגישה כי אין כל מחסור בעו"ס דוברים רוסית, ואדרבה נערכה השתלמות להכשרת עו"ס יוצאי קווקז.

אליסה אברמוב, בת הקהילה ודוקטורנטית החוקרת את ההיסטוריה של העדה, הדגישה את המחסור במחקר בנושא, כאשר המחקר האחרון נערך לפני כ-28 שנה, כאשר מאז עלו רבים מבני העדה לארץ והם מקור ראשוני לעדות, סיפורים ומורשת – וכן נפתחו ארכיונים רבים. היא קראה לעידוד סטודנטים לכתיבת עבודות סמינריוניות, תזות ודורטורטים בנושא וערכית כנסים אקדמאיים בתחום.

מאיר קיקוז, מנהל אגף האומניות במשרד התרבות, סיפר על שורת תכניות לשמירת מורשת עדתית, אך הדגיש כי בני העדה לא מגישים בקשות לתמיכה בקולנוע, מוזיאונים, תערוכות ועוד. זאת, בניגוד לקונגרס יהודי בוכרה ב-750 אלף ש"ח, וכן פעילות למורשת יהודי הודו, אתיופיה ועוד. גם אבי בנבנישתי, סגן ראש מינהל הספורט במשרד, סיפר על פעילות רבה ותקציבים בנושא המועברים לריכוז הקהילה באור עקיבא.

רויטל דותן, הממונה על תכנית הלימודים באגף תלמידים עולים במשרד החינוך, סיפרה על הוצאת ספר לימוד שיצא לאחרונה "מרקם סיפורים מהרי קווקז", ונגיש לכל באתר האגף. היא הדגישה כי אין בשנים האחרונות תלמידים-עולים מקווקז, אך יש מגשרים דוברי רוסית עובדי המשרד הזמינים לפני הצורך. ולדימיר שקלאר, סמנכ"ל ארגונים במשרד הקליטה, סיפר כי התאחדות  עולי קווקז קיבלה תקציב לאחרונה של יותר מ-100 אלף ₪, וכן מתקצב המשרד פעילות רבה של תיאטרונים של הקהילה.

בסוף שנות התשעים מונה העדה הקווקזית בישראל כ-80,000 נפש. אנשי העליות החדשות מפוזרים במקומות רבים ברחבי הארץ, עם ריכוזים גדולים בעכו, נצרת  עילית, מגדל העמק, קריית ים, אור עקיבא, חדרה, פרדס חנה, נתניה, כפר סבא, פתח תקווה, ראשון לציון, באר שבע, אופקים, נתיבות ושדרות. הוועדה דנה לפני כשנתיים בהשתלבות נוער יוצא העדה בחברה .