הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיבלה היום (ד') דיווח אודות השנה הראשונה של יישום הנוסח החדש של הנחיית פרקליט המדינה 2.5, בדיון בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), עו"ד שלמה למברגר.

ההנחיה, אשר נכנסה לתוקף ב-21.3.16, עוסקת ב"מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד", ולמעשה תחתיה מטופלות גם תלונות שווא.

יו"ר הוועדה: "יזמתי פגישה עם פרקליט המדינה וצוותו כשפורסמה ההנחיה לפני שנה, העליתי את החששות וביקשתי להבין יותר לעומק מה השינוי שחל. סיכמנו כי שנה לאחר הפרסום נשמע כאן בוועדה דיווח בכדי לראות את ההשפעה של הנחיה. בינתיים, במהלך השנה, מתנהלת ממש מתקפה תקשורתית והסברתית שבאה להגיד שיש הרבה תלונות שווא מקרב נשים על נושאי אלימות, בכדי לפגוע באמינות מתלוננים ומתלוננות. אני מבקשת לקיים כאן דיון מקצועי וענייני, ולא דיון של הכרזות, בו נוכל להעמיק ולבדוק במקום לדבר בהכללות גורפות".

עו"ד למברגר: "אנו לא מטפלים בתיקים, אלא באנשים, ופעמים רבות מגיעות אלינו דילמות אנושיות, נוסף על הדילמות המשפטיות. להעליל על מישהו בכדי לסבך אותו זה דבר ראוי לגינוי, שיש לחקור אותו ואף להעמיד בגינו לדין פלילי, אבל גם אי אפשר להגיש אוטומטית כתב אישום בלי להבין את הסיטואציה והנסיבות. אנחנו גם רוצים לעודד אנשים לבוא ולהתלונן, ולא ליצור 'אפקט מצנן', בו אנשים יחששו להתלונן אם על אי דיוק או טעות יעמידו אותם לדין. יתרה מזאת, אם מסרו גרסה, ובהמשך רוצים להתוודות, ודאי שאנו נרצה לעודד גם את זה, ולא שישמרו את הווידוי בסוד מחשש להעמדה לדין. המבחנים לפתיחה בחקירה בעבירה כזו הם לא אי דיוק, או שבית המשפט לא קיבל גרסה של צד מסוים, אלא רמת דיות הראיות של המשפט הפלילי שהיא גבוהה. חקירה של כל מי שבית המשפט לא קיבל את גרסתו לחלוטין תביא לכך שהמשטרה והפרקליטות יעסקו רק בזה. באותם מקרים בהם נזהה חשד ממשי לתלונת שווא, בהתחשב ברציונליים שונים כמו סיטואציית חיים, הם יועברו לטיפול".

עו"ד למברגר הציג את נתוני כתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות בעבירות הרלוונטיות (מצ"ב) ואמר: "חשבנו שההנחיה החדשה תוביל לעליה מתונה, והיא דווקא הובילה לירידה במספר כתבי האישום. חשוב להגיד שהנתונים זה גברים ונשים יחד, ולא רק עבירות אלימות במשפחה ומין. גם תלונת שווא על תקיפה, ולחלופין, מקרה בו שוטר מסר גרסה כנגד אדם והיא מתגלה לא נכונה ונפתחת חקירת מח"ש, נמצאים במספרים האלה. מהתרשמותי אין תופעה של תלונות שווא של נשים או של גברים, אבל ברור שכאשר צפים מקרים של תלונות שווא, יש לטפל בהם במלוא החומרה".

עו"ד מירית ענתבי, מרכז "עמית": "נקודת המוצא שלי היא טובת הילד, ותלונות השווא פוגעות בילדים המצויים בתווך בתחום של דיני המשפחה.  מניסיון של 20 שנה בתחום אני יכולה לומר שגם גברים וגם נשים הפכו את תלונות השווא לכלי בנושא, אם כי לרוב זה נשים".

עו"ד מירי ברנשטיין, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן: "נתוני ועדה ממשלתית מצאו ש-28% ממקרי האלימות בישראל הם אלימות במשפחה (אלמ"ב) ו-17% הם אלימות בין בני זוג. אני מבינה שיש תחושת בטן, ואולי גם יש בעיה מסוימת של תלונות שווא, אבל יש גם הרבה מאוד קורבנות שכלל לא בוחרות להתלונן, והחשש מלהתלונן זו בעיה לא פחות ואולי יותר חמורה. יש אלפי נשים שמפחדות להתלונן למרות שסובלות מאלימות ומצד שני מספר קטן של תלונות שווא, אז צריך לשקול את האינטרס הציבורי בדברים"

ד"ר יואב מזא"ה, הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו: "אני לא חשוב שנכון להציג את תלונות השווא אל מול האלמ"ב ועבירות המין. כל מי שפה מכיר בהיקף הנרחב והמזעזע שלהן, ואני אף תומך בהחמרת הענישה, אבל זה לא קשור לתופעת תלונות השווא. כמו שתופעת הפריצות לבתים לא קשורה לתופעה של מי שמנסה לרמות את הביטוח. הדמיון היחיד בין שתי הדוגמאות הוא שמתלונני השווא פגועים במתלונני האמת. ודאי שיש תת דיווח נרחב על אלימות ועבירות מין, וידוע שרק קצה הקרחון נמצא במשטרה, אבל זה נכון גם לתלונות שווא. הפרקליטות היום דורשת רף ראייתי גבוה יותר להעמדה לדין על תלונת שווא מאשר בעבירות מין".

עו"ד למברגר השיב מיד "הסף הראייתי להגשת כתב אישום הוא לעולם אותו סף!" ואמרה עו"ד איילת רזין בית אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ופגעי תקיפה מינית: "95% מתיקי ההטרדה המינית נגנזים, ובתיקי עבירות מין בכלל זה 85% גניזה – זה ליידע את מר מזא"ה. כל השיח הזה מסית את הדיון מהבעיה האמתית  - של תת הדיווח על אלימות כנגד נשים".

ח"כ יהודה גליק (הליכוד): "בבניין הזה לא מובן מאליו לנהל דיון כזה עם פוטנציאל נפיץ בצורה מקצועית, רגועה ומעמיקה. כל גירושין זה מעגלים רבים של מעורבים וסבל, עם הרבה רבדים ומורכבויות. ריבוי מקרים של אלימות גברים כנגד נשים יצרו כנראה נטייה טבעית להאמין מיד לאישה שמתלוננת, ויש עו"ד שמנצלים את הלקונה הזו וממליצים לנשים לנצל זאת. כולנו, גברים ונשים, צריכים להיות שותפים כנגד תלונות שווא וניצול לרעה, כי הן פוגעות בכל הצדדים".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה: "הרבה מהשיח על תלונות שווא לא מתבסס על עובדות ועל המציאות, והוא יותר מאבק פוליטי-חברתי מאשר עניין מקצועי. זו לא מגיפה ולא תופעה כפי שהיה מי שאמר, אלא עניין שקיים בעל העבירות, וסוחפים את זה למקום שיפגע קשה במאות אלפי נשים. הגיע הזמן להבין שמי שמדבר על תלונות שווא, בלי לרדת לעמק העניין, כמו שניסינו לעשות כאן היום, ועושה זאת בצורה פופוליסטית ומתלהמת, תורם, ביודעין או שלא, לפגיעה קשה במידת הנכונות לאזור אומץ ולבוא להתלונן".

​