שולמית אלוני, שנפטרה בגיל 85, היתה שרת החינוך, שרת התקשורת ושרת המדע. היא נבחרה לראשונה לכנסת השישית והייתה חברת כנסת בשבע כנסות. היא הייתה ממייסדי התנועה לזכויות האזרח, קיבלה את פרס ישראל על מפעל חיים ולחמה בפלמ"ח. הלוויתה תתקיים  ביום ראשון ב-16:00 בבית העלמין בכפר שמריהו.  


אלוני כיהנה כשרה בשלוש ממשלות: בכנסת השמינית הייתה שרה בלי תיק ובכנסת ה-13 היתה שרת החינוך והתרבות , שרה בלי תיק, שרת התקשורת, שרת המדע והטכנולוגיה ושרת המדע והאומנויות. היא נבחרה לראשונה לכנסת השישית והייתה חברה בשבע כנסות 6, 8, 9, 10, 11, 12, 13 אלוני הייתה חברת כנסת מטעם המערך ולארח מכן הקימה את ר"ץ ואת מרצ וכיהנה מטעמן. היא פרשה מהכנסת ב-1996.  


שולמית אלוני נולדה ב-1928 בתל-אביב וגרה בכפר שמריהו. היא הייתה משפטנית, מורה, עיתונאית ופובליציסטית. לאחר שחרורה מהצבא עבדה עם ילדי עולים חדשים.


בשנים 1961–1965 הפיקה והגישה תוכניות רדיו בנושאי חקיקה ונוהלי משפט. אחד השידורים האלה הניע את ממשלתו של לוי אשכול להקים בשנת 1965 את נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. במשך 22 שנה כתבה טורים שבועיים ב”ידיעות אחרונות” וב”לאשה”.  בשנת 1966 הקימה את המועצה לצרכנות ועמדה בראשה עד שנת 1970. 
בשנת 1973 היתה ממייסדי התנועה לזכויות האזרח בישראל.

אלוני נתנה ייעוץ משפטי חינם לציבור, ובעיקר לנשים המופלות מטעמי דת.  היא עסקה בעריכת חוזי נישואים לזוגות שאין ביכולתם או ברצונם להתחתן במעמד רב אורתודוקסי – הדרך הרשמית היחידה לכניסת יהודים בברית הנישואים במדינת ישראל. היא סייעה בהקמת מעונות לנשים מוכות ותחנות סיוע לקורבנות אונס והיתה ממייסדי המרכז הבין-לאומי לשלום במזרח התיכון, ומאז היתה חברת הנהלה בו ופעילה לקידום השלום בין ישראלים ובין פלסטינים. מאז שנת 1997 הרצתה באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבין-תחומי בהרצליה בנושאי זכויות האדם. הרצתה בציבור בענייני דת ומדינה, זכויות האדם, מעמד האשה ויסודות הדמוקרטיה בישראל.

לחצו לפרטים נוספים בעמוד האישי