כניסה
ז' בתשרי תש"פ
6 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
Skip Navigation Linksעמוד הבית חדשות הודעות הכנסת ועדת הפנים דנה בנושא בחינת מדיניות אי ההרחקה לאריתריאה לאור ההתפתחויות הבין לאומיות
the knesset

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


ועדת הפנים דנה בנושא בחינת מדיניות אי ההרחקה לאריתריאה לאור ההתפתחויות הבין לאומיות

25 ביולי 2018, י"ג באב תשע"ח, בשעה 14:25

 

יו"ר הוועדה, חה"כ יואב קיש(הליכוד) : "מדינת ישראל חייבת להוביל מהלך להחזרת האריתראים לארצם; יש לשקול פתיחה מחדש את מתקן חולות; אני מצפה ממשרד המשפטים להוציא הנחייה ברורה לגבי הרכב האוכלוסיות ברות ההרחקה

גורמים במשרד החוץ והמל"ל (מועצה לביטחון לאומי): "עוקבים אחרי ההתפתחויות לאור הסכם השלום בין אריתריאה ואתיופיה; יש לוודא שביטחונם האישי של האריתראים יישמר"

פעילי דרום ת"א: "יש לבטל את ההגנה הקבוצתית לטובת מסתננים מאריתריאה; נשים וילדים יכולים לחזור מידית

עוד אמר יו"ר הוועדה קיש: "באריתריאה המציאות השתנתה ואי אפשר להתעלם מזה. מדינת ישראל היא המדינה הראשונה שלא החזירה את המסתננים מאריתריאה לארצם. אנחנו צריכים להמשיך להוביל את השיירה ולבחון את משמעויות השינויים שקורים בשטח, לאור הסכם השלום בין אריתריאה ואתיופיה. יש לבחון את פתיחתו מחדש של מתקן חולות. אנחנו יכולים להוביל החלטה בעניין במקום להיות פאסיביים. המשמעות של חוק הלאום היא גם כדי שבג"ץ יוכל להתבסס על החוק הזה ולהוביל מהלך בעניין המסתננים".

גיל אבניאל, היועץ המשפטי למועצה לביטחון לאומי: "אנחנו מכירים את ההתרחשויות האחרונות בסוגיית הסכם השלום בין אריתריאה לאתיופיה. נציגי משרד החוץ אמונים על תמונת המצב הזו. יש סיכוי לשינוי עתידי באריתריאה ואולי אריתריאים יוכלו לחזור לארצם תוך הבטחת ביטחונם האישי. נציבות האו"ם לפליטים היא הגורם שיכול לתת לנו מידע".

יורם אלרון סמנכ"ל דסק אפריקה במשרד החוץ: "היו מספר אירועים שמקדמים את השלום בין אתיופיה לאריתריאה. אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות".

מ"מ ראש עיריית תל אביב ארנון גלעדי: "שיקום שכונות הוא דבר נכון, בייחוד לתושבים הוותיקים, פסקת ההתגברות היא הנושא המהותי והיחידי שיכול להביא לפתרון מידי חקיקתי".

מאי גולן, פעילה חברתית ותושבת דרום ת"א: "צריך לנצל את העובדה שיש כאן שליט שמוכן להסכים אתנו. פעילי המסתננים והשמאל רוצים להשבית את המצב ולהגיד שאריתריאה זו לא מדינה שאפשר להחזיר אליה מסתננים. אפילו שווייץ , מדינה שקולטת המוני פליטים, אומרת- אריתריאים הם לא פליטים והם יכולים לחזור למדינה שלהם".

שלמה מסלאווי, חבר מועצת עיריית ת"א: "יש תקווה לתושבי השכונות שסובלים כבר עשור. הארגונים יכולים לשלב ידיים עם העירייה בהוצאת האריתראים החוצה, כי המצב השתנה והם יכולים לחזור למולדתם. התפנה כסף אחרי שסגרו את מתקני חולות וסהרונים, 28 מיליון ש"ח לכל מיני ערים, את הכסף הזה צריך לתת להם כדי שייצאו חזרה למולדתם כמה שיותר מהר. זו הזדמנות פז לבטל את ההגנה הקבוצתית שלהם". 

עו"ד קרן מיכאלי, נציבות האו"ם לפליטים בארץ: "אנחנו מברכים על ההתפתחויות האחרונות ביחסים בין אריתריאה לאתיופיה . לפני שמסירים את ההגנה הקבוצתית צריך לבדוק האם השינוי באריתריאה מאפשר את חזרתם בשלום של הפליטים". 

יונתן יעקובוביץ, המרכז למדיניות הגירה ישראלית: "בשנת 2006 ישראל הכריזה על מדיניות אי החזרה. לפי מה שאנחנו יודעים נשים וילדים יכולים לחזור לאריתריאה כבר היום. אין שום בעיה עם זה. למה אנחנו ממשיכים לחכות?  אין לזה שום הצדקה, גם לא משפטית. לצערי עד היום בשום דיון בבג"ץ משרדי הממשלה לא הציגו שום טיעון שיש אוכלוסיות שיכולות כעת לחזור לביתם, למרות שאנו יודעים שזה המצב"

שפי פז, תושבת דרום ת"א ופעילה מרכזית: "בנווה שאנן היום יותר מסוכן לאריתראים מאשר באריתריאה. יש שם רבים שנפצעו ונרצחו ברחובות בדרום ת"א. יש לנו מלחמת אזרחים ברחובות שלנו מתחת לבתים שלנו. יש לנו זכות לביטחון. העברתם את חוק הלאום- למה מתחת לבית שלי יש את התנועה לשחרור אריתריאה?"

חה"כ ענת ברקו (ליכוד): "צריך לפתוח את מתקן חולות ולעבוד בצורה חכמה. להציע להם עזרה ולהחזיר אותם לאריתריאה. סודן היא מדינת אויב ואין שום סיבה שמסתננים מסודן יקבלו כאן הגנה. צריך להציג למשטרת ישראל את נתוני הפשיעה האמיתית, יש ביניהם גם פעילי טרור אסלאמיים".

חה"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "אני מבקש רישום מדויק על כלל המהגרים, צריך שיהיה מהלך יזום של ראש הממשלה ושל השרים הנוגעים בדבר כדי שכל אחד יחזור למדינתו".

כרמלה עוזרי, פעילה חברתית בת"א: הבעיה של המסתננים היא עמותות השמאל. הם חורטים על דגלם את החופש. אבל אנחנו בגיהינום, אין לנו את החופש לישון בשקט. הזקנים מסוגרים בתוך הבתים שלהם. הקטנים הופכים להיות נוער ואין להם מסגרות מתאימות, אין איפה לקלוט אותם. הם כבר עוברים מנווה שאנן לשכונת התקווה". 

ליאורה לייבוביץ, פעילת ציבור בפ"ת: "גם אנחנו הפכנו לחצר האחורית של גוש דן ושל מדינת ישראל . היוצרות התהפכו ופ"ת הפכה לעיר המסתננים. אי אפשר ללכת בלילה. הרשות המקומית לא נותנת לתושבים שום מענה".

עינת קורמן, הפורום המשפטי למען א"י: "אני גרה בשכונת נחלאות בירושלים. מעלי גרות 2 משפחות זרות. השכונה עצמה מלאה במסתננים ויש דקירות בלילה, המצב הולך ומחמיר. הבעיה כבר לא ייחודית רק לדרום ת"א. למדינת ישראל אין מדיניות הגירה וכדאי שתהיה לה כזו כמה שיותר מהר כי המצב מידרדר"

ד"ר רמי גודוביץ, מנהל פרויקט החזרה ללימודים באס"ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט): "גם אנחנו מלאים בתקווה שתהיה חזרה בטוחה של אריתראים לארצם. צריך להבין שכשגירשנו את הדרום סודנים, כ- 10% מהם נהרגו בסודן. אנחנו צריכים להתנהל באופן אחראי

סיגל רוזן, המוקד לפליטים: "אף מדינה לא מחזירה לאריתראה חוץ מסודן. אנחנו רוצים להיות המדינה השנייה שמחזירה לאריתריאה? נשיא סודן מואשם ברצח עם. בכל העולם הם מוכרים כפליטים.

שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר
 
  הקודם   |   הבא
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת

2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור