רשות האוכלוסין מתחייבת לעמוד ביעד ההחלטה ל-1,300 אישורים עד סוף השנה; מחר ינחתו בישראל 64 עולים חדשים מאתיופיה שיתווספו למעל 300 מתחילת השנה

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה היום דיון מעקב אודות יישום החלטת הממשלה 716 ו-1911 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר. יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה פתח את הישיבה ואמר "לאחר מאבק אינטנסיבי סוף סוף התחילו אחינו לנחות במדינת ישראל ולהתאחד עם משפחותיהם. זה הישג גדול למדינת ישראל כבית לכל יהודי. אני מברך אני העבודה שעושים במשרד הפנים, במשרד החוץ ובסוכנות היהודית ביישום החלטת הממשלה. עם זאת, יש לא מעט בעיות גם במתן אישורים וגם בקצב העלייה. מטרת הדיון היא לשמוע איך ניתן לשפר, לזרז ולהגדיל את מספר העולים שמגיעים".

על פי נתונים שהציג עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד, ברשות האוכלוסין, עד היום הוגשו כ-5,000 בקשות לעלייה. כ-700 מתוכן אושרו והיתר הן כאלה שממתינות לטיפול, או כאלה שיסורבו בשל אי עמידה בקריטריונים. על פי יהודה שרף, מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות בסוכנות היהודית, מתחילת השנה הגיעו לישראל 390 עולים חדשים מאתיופיה, מתוכם 64 עתידים לנחות בישראל מחר. עד סוף חודש אוגוסט יעלה המספר למעלה מ- 500 עולים.

ח"כ רויטל סוויד שביקרה באתיופיה ופגשה את הממתינים לעלות לישראל אמרה "אנשים מחכים עשרות שנים לראות את ילדיהם ואחיהם. חלקם מתים מבלי שזכו לכך. אנחנו כאן זועקים את זעקתם. אנחנו לא מחפשים אשמים, אבל רוצים שמי שצריך להגיע לכאן יגיע. לכן אנחנו מבקשים להבין, איך יכול להיות שמהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני שנתיים, מאלפי בקשות שהוגשו, רק 700 התקבלו?". בתשובה לדבריה הדגיש עמוס ארבל כי קצב יישום ההחלטה תואם את הדרישות ואמר "מסיבות שונות- לוגיסטיות, ביטחוניות ואחרות, התחלנו ביישום החלטת הממשלה רק בסוף חודש פברואר השנה. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי ליישם אותה והקצנו לעניין חמישה עובדים נוספים, מעבר לשבעה שניתנו לנו למטרה זו, שניים מהם נמצאים בגונדר. בחמישה חודשי עבודה אישרנו כ-700 בקשות ונראה שנוכל לעמוד ביעד ההחלטה- 1,300 עולים עד סוף השנה".

עשרות עולים הגיעו לקחת חלק בדיון ולדרוש שהמדינה תסייע בהבאת בני משפחותיהם שממתינים שנים רבות לעלות לישראל. חיילת שלקחה חלק בדיון אמרה "אני משרתת את המדינה כלוחמת ושתי אחיות שלי נמצאות עד היום באתיופיה. למה אני צריכה לראות את ההורים שלי סובלים?" ח"כ מאיר כהן השיב לה ואמר "כל מי שממתין באדיס צריך לבוא לכאן, לא נסתפק ב-1,300. הרבה חברי כנסת מסכימים על כך ומנהלים מלחמה מול הממשלה בנושא. אני מציע שבישיבה הבאה יגיעו כל לובשי המדים, שהממשלה תדע שיש פה חיילים בצבא שמסכנים כל יום את חייהם ומרגישים כמוך". עוד הוסיף ח"כ כהן כי "הגורמים המקצועיים שנוגעים בדבר עושים ככל שביכולתם כדי לזרז את ההליכים ועוד אנחנו מפעילים עליהם לחץ. אני מאמין שבמקום לריב עם המערכת צריך לנסות לייעל אותה". 

בהמשך הדיון תרגם יו"ר הוועדה אברהם נגוסה את דבריו של עולה חדש ששוהה במרכז הקליטה בצפת שאמר כי "מצבם של היהודים באדיס אבבה ובגונדר שממתינים לעלות קשה מאוד. אנחנו נמצאים כאן אבל משפחותינו שם ולכן הלב שלנו עדיין שם. חייבים כולנו לשלב ידיים ולעשות הכל כדי להציל אותם, צריך לאחד את המשפחות".

אחד הנוכחים בדיון ביקש לדעת מדוע ישנה הגבלה על מספר העולים מאתיופיה, בעוד שהגבלה כזו אינה קיימת ביחס לעלייה משום מדינה אחרת? בתגובה לשאלה ביקש עמוס ארבל להבהיר כי "על פי חוק השבות, כל יהודי עד שלושה דורות אחורה זכאי להגיע לישראל ויהודי אתיופיה לא מופלים לרעה- אין מספרים ואין הגבלה. החלטות הממשלה המדוברות מתייחסות להחרגות ואישורים מיוחדים שהמדינה מעניקה למי שאינם זכאים לעלות על פי חוק השבות".

בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ נגוסה "שיתוף פעולה מוצלח עם כל המערכות הביא לתוצאה שאליה הגענו עד היום. עם זאת, ההתקדמות איטית משציפינו. חשבנו שברגע שנוריד את כל החסמים האישורים יזרמו. משרד הפנים התחייב לעמוד בהחלטת הממשלה עד סוף השנה ואנחנו נמשיך לעקוב. לאחר מכך תפקידנו כחברי כנסת הוא להיאבק להביא לכאן עוד עולים, מעבר לאותם 1,300".

​