כניסה
ז' בתשרי תש"פ
6 באוקטובר 2019
הכנסת ה-22, מושב ראשון, פגרת הקיץ
Skip Navigation Linksעמוד הבית חדשות הודעות הכנסת הצעות חוק שנדונו היום (ג') במליאת כנסת
the knesset

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


הצעות חוק שנדונו היום (ג') במליאת כנסת

25 ביולי 2017, ב' באב תשע"ז, בשעה 18:30

אושר סופית:  קלפיות לבחירות ברשויות המקומיות בבתי אבות ובתי חולים

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 48), התשע"ז-2017 (פ2612/20)

 

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 45 חברי כנסת וללא מתנגדים

 

הצעת החוק של ח"כ דוד ביטן וח"כ דודי אמסלם, קובעת שיש להציב קלפיות בבתי אבות ובבתי חולים גם בבחירות לרשויות המקומיות. על פי ההצעה שהתקבלה יוצבו קלפיות בבתי אבות כבר בבחירות המקומיות הקרובות, ובבתי החולים רק ב-2023, בשל טענת משרד הפנים שהוא זקוק לזמן התארגנות.

הקלפיות שיוצבו בבתי האבות ובבתי החולים יהיו חלק ממכסת הקלפיות הרגילה, או חלק ממכסת הקלפיות לבעלי מוגבלות.

 

אושר סופית:  21 חברים בוועדת החוץ והביטחון במקום 17 - בכנסת הנוכחית

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז-2017

 

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 29 חברי כנסת, 18  חברי כנסת התנגדו

 

ההצעה כוללת שני תיקונים שעניינים הרכב ועדות הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית: האחד, נועד לאפשר להגדיל את מספר חברי ועדת החוץ והביטחון ל-21, במקום 17 כקבוע היום בחוק הכנסת, שנים מהאופוזיציה ושנים מהקואליציה.

השני, נועד להאריך הוראת שעה העומדת לפקוע שתכליתה לאפשר ליושב ראש לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, המורכבת מחברים מוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון, להיבחר מקרב כל חברי הוועדה ולא רק מקרב חברי ועדת הכספים.

 

 

 

אושר סופית: הממשלה תחויב להציג תכנית רב שנתית ליצור חשמל מאנרגיה מתחדשת

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 14 – הוראת שעה), התשע"ז-2017 (פ/1544/20)

 

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של  40 חברי כנסת וללא מתנגדים

 

הצעת החוק אותה יזם ח"כ איתן ברושי קובעת  כי שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יגבש תכנית רב שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

כמו כן, מוצע להקים ועדה בין-משרדית, שיכהנו בה עשרה חברים  נציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ותפקידה יהיה ליתן המלצות לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

 

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל הצעת החוק פרי יוזמתו של איתן ברושי נועדה לקדם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת וללא פגיעה בסביבה. הממשלה קבעה את היקף אחוז צריכת החשמל בשנים עתידיות. הצעת החוק נועדה לחייב את שר התשתיות להציג תכנית רב שנתית ליישום החלטת הממשלה.

בנוסף קובעת ההצעה הקמת ועדה בין משרדית לנושא זה.

 

ח"כ איתן ברושי הקושי העיקרי היה לחבר בין משרדי ממשלה ממושבי באופוזיציה. בסופו של דבר הגענו לחוק. יש יעדים שמהמשלה קבעה, תכנית רב שנתית, ועדה להסרת חסמים ולדיווח לוועדת הכלכלה.

 

 

 

אושר בקריאה ראשונה : 25% מפרויקט בנייה לדיור בר השגה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119) (דיור בהישג יד), התשע"ז-2017 (פ/3029/20) –של חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי כנסת

 

הצעת החוק הועדות התכנון יתמרצו יזמים לבניית דירות להשכרה לטווח ארוך; 25% מהדירות יושכרו לזכאים בהנחה של 20% ממחיר השוק.

מטרת הצעת החוק היא קידום יצירת דיור בהישג יד בישראל. ההצעה, מבקשת להעניק סמכויות לוועדות התכנון המקומיות לתמרץ יזמים לבניית דיור בהישג יד. על פי ההצעה, הוועדות יוכלו לאשר ליזם תוספת בנייה של עד 25% מסך השטח המותר לבנייה במגרש כתמריץ למטרה זו.

דירות שיבנו כדיור בהישג יד ישמשו למשך 20 שנים להשכרה ארוכת טווח. מתוכן, 25% יושכרו  למי שימצא זכאי ויזכה בהגרלה במחיר מופחת, הנמוך  ב-20% ממחיר השוק באזור. כל דירה תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, זאת במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי בית. בתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

 

ח"כ רועי פוקלמן יוזם הצעת החוק אמר כי בחוק התכנון והבניה יש חקיקה שנועדה לאפשר בנייה לשכירות אך לא הוגדר מעולם מהו דיור בהישג יד. אם רוצים ששכירות תהיה אלטרנטיבה צריך לעודד יזמות. בעולם זה מגיע או בהטבות מס או בתוספת אחוזי בנייה אלו  התמריצים המקובלים.

צריך למצוא מנגנון להגיד מהו דיור בר השגה. מצד אחד אנחנו רוצים אחידות כדי למנוע קומבינות. מצד שני המציאות היא לא אחידה בכל הארץ ויש שונות.

לא פעם המדינה חוסמת את השלטון המקומי. אם הרשות לא תרצה היא לא תקדם. אבל אם הרשות תרצה לקדם דיור מוזל לשכירות ארוכת טווח החוק ייתן כלי לעשות את זה.

 

ח"כ תמר זנדברג זה חוק שהכוונה שלו היא חשובה והרציונל לתת סמכות לרשויות המקומיות לאשר דיור בר השגה. אבל, יש חשש כבד שהחוק הזה יכול לגרום יותר נזק. דיור בר השגה נועד לייצר סביבת מגורים ברת השגה לאוכלוסייה מגוונות והטרוגנית.  אנשים ממעמד שונה יגורו זה לצד זה בלכידות וסולידריות. זה הרציונל. עולה חשש שאנחנו נוציא כסף ציבורי מהכיס לסבסד אנשים מהמעמד הגבוה שיקבלו דיור לשכירות בעשרים אחוז הנחה.

 

ח"כ דב חנין אם נקבע הנחה קבועה לא נגיע לדיור בר השגה. מחירי השכירות הגיעו למצב שגם אם תיתן הנחה בעשרים אחוז לא תתנו פתרון ולא תייצרו פתרון בר השגה. מנגנוני השוק לא יכולים לעבוד בצורה צודקת כי במערכת הקפיטליסטית מוצרים שאנשים צריכים אותם נמצאים במחסור תמידי. המדינה חייבת להיכנס לתמונה. במנגנוני עידוד, תכנון, בנייה תקציבית כפי שידענו בעבר לבנות דירות בר השגה. בסופו של דבר דיור בר השגה צריך להיות מותאם לרמת ההכנסה. אנשים שרמת הכנסתם נמוכה מהממוצע המדינה מאפשרת להם לשכור דירה בהתאם לשיעור ההכנסה שלהם.

 

ח"כ יוסי יונה מצוקת דיור מתקיימת כאשר 35 אחוז מההכנסה הולכת למימון הדיור מצוקה קשה 50 אחוז. התהייה תהיה עד כמה תהיה הלימה בין הצעת החוק לבין הקריטריונים הללו.

 

ח"כ אליעזר מוזס מסיימי את המושב החמישי של הכנסת הזו, הכנסת העשרים ועדין לא נושענו בדיור לציבור החרדי. תנו  לצעירים מענק לרכישת דירה יד שנייה. גם ניישב שכונות מזדקנות גם ננצל מוסדות ציבור.

 

ח"כ רחל עזריה עוד מחכה לנו עבודה. שוק הדיור מבוס על תכנון למכירה. אין מנגנון שמאפשר תכנון להשכרה. מדינה המבוססת על העיקרון שאנשים קונים דירות, לכל אחד דירה משלו. אנחנו רוצים לאפשר שינוי ובנייה לשכירות. הדבר השני שהצעת החוק נופלת על המתח שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. ולכן יש פה מורכבות. יש שינוי בזמן בו אנשים עוזבים את בית ההורים ומשפרים דיור. ולכן החוק חשוב.

 

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 30 חברי כנסת וללא מתנגדים

 

הצעת החוק תחזור לוועדת הרפורמות להכנתה לקריאה שניה ושלישית

 

 

 

אושר בקריאה ראשונה :חוק הספאם יורחב ויאסור העברת מסרים נוספים

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 67) (הרחבת האיסור על שיגור דבר פרסומת), התשע"ז-2017 (פ/3371/20) – של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי כנסת

 

מוצע להרחיב את ההגדרה "דבר פרסומת" לעניין האיסור לשלוח מסר פרסומי ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, כך שיכלול גם איסור לשגר מסר המופץ לציבור הרחב הכולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו, למעט מסר כאמור מאת המדינה או מוסדותיה או מסר שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו בהצעת החוק.

עוד מוצע לקבוע, כי חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי כאשר החיוג מופסק בטרם השיחה נענית (צנתוק) – ייחשב גם הפרה של הוראות הסעיף האמור.   

ח"כ אורי מקלב אנחנו משתמשים הרבה בהגנת הצרכן, אך האמת היא שדווקא ההצעה הזו היא הגנת הצרכן. איך יכול להיות שאדם קנה מוצר בכספו מישהו אחר משתמש בו. אדם קונה מכשיר כדי שישתמש לצרכו, ויש אנשים מבחוץ שמשתלטים עליו ומשתמשים בו כדי להרוויח כסף.

החוק היום אוסר התקשרות מסחרית והתקשרות להתרמת תרומות כמו קבר רחל, קבר מלכיהו ועוד. אבל עד היום יש דבר אחד שלא הצלחנו לעצור, קבוצות שרוצות להרוויח את דמי הקישורית, מציעים למשתמשים ללחוץ ולשמוע חדשות או מידע כדי שהן ירוויחו את דמי הקישורית. אנשים מקבלים עשרות התקשרויות יום ולילה. יותר מזה הם מצנתקים באמצע הלילה כי ליצור מוטיבציה לי לחזור אליהם.

התופעה הזו נפוצה מאוד בציבור החרדי שלא חשוף לכלי התקשורת והחברות הללו מציעות לו מידע על מנת שהם ירוויחו את דמי הקישוריות.

הצעת החוק לא תפגע ביכולת החברות מסחריות שאני קשור אליהם להתקשר ולהעביר מסר רלוונטי לצרכן.

 

הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 25 חברי כנסת וללא מתנגדים

 

הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שניה ושלישית

 

 

 

אושרה בקריאה ראשונה : הצעת חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז-2017 (פ/4042/20) – של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת

להצעה הוצמדה - הצעת חוק לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז-2017 , (פ/4200/20) – של חברת הכנסת טלי פלוסקוב

 

ח"כ עודד פורר השואה היא חלק בלתי נפרד מחיי כולנו, מלחמת העולם השנייה הייתה אירוע כלל עולמי של העולם החופשי. הסיפור של הגבורה הוא לא רק של אלה שנלחמו להציל את חייהם אלא גם של מיליוני לוחמי שנלחמו להציל חיי אחרים בקרבו עקובים מדם. בצבא האדם אין בית שאין בו שכול. בתוך התקופה הזו גם האיום על ארץ ישראל היה איום קיומי.

כמעט עשרה אחוז הצבא האדום נהרגו . מהצבא הבריטי האמריקאי, האוסטרלי, מיליוני לוחמים.

מדינת ישראל לא ציינה את אותו יום שבו העולם החופשי ניצח את המפלצת הנאצית זה לא צוין. זה לא נחגג. גם כשהגיעו הוותרנים זה הפך להיות חג פרטי שלהם והכניסו את זה כסיפור של מגזר מסוים בלבד. זה לא הונחל לדורות הבאים.

אף ילד היום לא יודע מהו ה 9 במאי. יש חוסר הבנה למשמעות של יום הניצחון של העולם החופשי.

 

ח"כ טלי פלוסוקוב יו"ר ארגון הוותרנים במדינת ישראל בן 92, נמצא עכשיו המיטה וממתין שהחוק יעבור. אנחנו עושים לכבודם של האנשים שבזכותם קמה המדינה ובזכותם העולם היום נמצא בשלום. חשוב להם שנדע, שלא נשכח מה הם עברו מה עשו לטובת העולם.

 

ח"כ רחל עזריה בשנים האחרונות אנחנו מעצבים מחדש את זיכרון השואה. בשלב הראשון שואה ומזרחיות, ועכשיו הגיע הזמן לתת את המקום לשואה בברית המועצות לשעבר. לובה אליאב כתב ששם היה אסור לדבר על השואה. כל הנושא של הוותרנים, של הגבורה של יהדות ברית המועצות לשעבר לתרומה לניצחון על הנאצים לא ידוע עד היום במדינת ישראל.

 

ח"כ עבדאללה אבו מערוף לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. זה יום חשוב לכל האנושות. את החג הזה אנחנו חוגגים במפלגה הקומוניסטית כבר עשרות שנים. אכן יש צורך בציון היום הזה כיום חג. הייתי מצפה שייתנו את נפח המתאים ליום הזה במלואו.

 

ח"כ דב חנין הגיע הזמן שבכנת ישראל יעבור חוק כזה. הגיע הזמן שיום הניצחון יצוין כיום חג. הניצחון הזה הוא הניצחון החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית במערכה נגד הרוע המוחלט. הרוע שגרר מוות והשמדה של עשרות מילוני בני אדם כולל 6 מילוני יהודים. ניצחון שנבע מברית רחבה נגד הנאצים בברית היה חלק מכריע לצבא האדום. המקום הראשון שבו נעצרו הנאצים היה שערי מוסקבה. המקום בו הייתה המערכה הארוכה ביותר - לנינגרד 900 ימים. המקום בו הם הובסו לראשונה הנאצים - סטלינגרד. הניצחון נחגג לאחר שהצבא האדום הניף את הדגל ברייכסטאג .

 

ח"כ יוסי יונה כיצד אנחנו יכולים להביא שקבוצות המגיעות לישראל יחושו בבית. בעבר אמרו לאנשים תכירו את הבית ותיטמעו בתוכו. בגישה שהחוק מביא שיש ליום משמעות אוניברסלית יש פה גם אמירה חשובה שאומרת ליוצאי ברית המועצות, יש לכם זכות מלאה לעצב את הבית על פי הדברים שאתם רואים כחשובים. אנחנו נהפוך את האירוע שיקר לכם כחלק מהפסיפס של הזהות הלאומית.

 

ח"כ קסניה סבטלובה  זה הוא יום חג שפרק חשוב בהיסטוריה נכנס באופן רשמי לחגים הישראליים. לא נשכח את הלוחמים ששחרו את אירופה כולה מהצורר הנאצי.  אנחנו חייבים חוב עצום לוותרנים שעידן יכולים לספר איך הם באמצעים דלים הגיעו לברלין ושם הניפו את הדגל האדום. לא ניתן לאף אחד לשכתב את ההיסטוריה. אנחנו מדברים על הניצחון על הרוע המוחלט ואת המורשת הזו צריך להנחיל לדורות הבאים. כאשר הם צועדים ב 9 במאי אנחנו מחזירים את החוב. אנחנו נוכל להגיד שעשינו את מה שהם ציפו מאיתנו.

 

השרה סופה לנדבר הנצחה של יום הניצחון זו המשמעות של החקיקה הזו. בזיכרון הקולקטיבי נכנס לשואה  אבל חשוב שילמדו בדורות הבאים גם את ההיסטוריה בזווית אחרת . ניצחון בדגש על הגבורה של לוחמים יהודים. אני מברכת את יו"ר ארגון הוותרנים, אני יודעת כמה קשה להם אך כמה חשוב להם להמשיך ולצעוד ולהעביר את המסר לדורות הבאים.

מישהו סיפר לי השנה שהוא השיג מסמכים על גבורתו של אבא שלי שנלחם בנאצים ובקרב אחד הרג 26 נאצים.

 

הצעת החוק (פ/4042/20) אושרה בתמיכתם של 28 חברי כנסת וללא מתנגדים

הצעת החוק (פ/4200/20) אושרה בתמיכתם של 28 חברי כנסת וללא מתנגדים

 

הצעת החוק תועבר לוועדת החינוך התרבות והספורט להכנתה לקריאה שניה ושלישית

שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר
 
  הקודם   |   הבא
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת

2019, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור