​

ממלא מקום יו"ר הוועדה חה"כ מקלב: "לא נוכל להתקדם כאשר העובדות במחלוקת"

בדיון הוועדה על המתווה החדש למאגר הביומטרי, טענו נציגי הוועדה המייעצת שפיקחה על תכנית הפיילוט כי אין סיבה לקצר את תוקף מסמכי הזיהוי שיינתנו על בסיס מאגר תמונות פנים בלבד לפחות מעשר שנים, כפי שנעשה בכל מדינות העולם המערבי. עוד אמרו כי באיזון בין הסיכונים מהמאגר הביומטרי לבין הניסיון למנוע הרכשות כפולות וגניבת זהויות מסוכן יהיה לאגור טביעות אצבע. לעומתם, נציגי הרשות הביומטרית חזרו על טענתם המקורית לפיה הזיהוי המדויק ביותר יהיה על ידי שילוב של טביעות אצבע ותמונות פנים וכי אם יוחלט על תמונות פנים בלבד יהיה צורך להחליפן כל חמש שנים כדי להשיג את הדיוק המרבי בשל השתנות הפנים

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, המשיכה היום (ג') לדון בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2016 להכנתה לקריאות שנייה ושלישית. הצעת חוק נועדה לתקן את ההסדרים שנקבעו בחוק המאגר הביומטרי לקראת החלתו על כלל תושבי המדינה.

הצעת החוק בנויה מהוראת קבע לפיה יהיה מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר בצו תקופה ארוכה יותר. בנוסף, תיקבע הוראת שעה של חמש שנים מכניסת החוק לתוקף (1.3.17), אותה ניתן יהיה להאריך ללא הגבלה בתקופות נוספות של חמש שנים.

אמיר אריאן מהרשות הביומטרית: "צריך להיות מעצמה טכנולוגית ברמת מדינה כדי לזייף את התעודות החדשות. כשלא ניתן לזייף תיעוד האנשים יתחזו בשמות שונים ויוציאו תיעוד אמין בלתי ניתן לזיוף שיעיד שזה הם ולכן קם המאגר הביומטרי. אנחנו המאגר היחיד בעולם שלא מחזיק נתונים ביוגרפיים על אזרחים. זיהוי אנושי של אדם שמזהה 2 תמונות פנים שנלקחו באותו יום טועה ב-9%. ברגע שמגיעים למאגר מבוסס פנים ל-10 שנים היכולת למנוע הרכשה כפולה כמעט לא קיימת. בהינתן מאגר של עד 5 שנים, אנחנו מסוגלים לעמוד במטרות החוק עם פנים בלבד, כלומר- מניעת הרכשה כפולה. המאגרים האמריקנים עומדים על 14% פספוס ולכן מעבר לנתונים הדמוגרפיים האישיים על אדם הם מטרטרים חזרה אחד מחמישה אנשים. בהשלכה על ישראל זה אומר ש-2000 מתוך 10,000 שמגיעים בארץ ללשכה מדי יום- ייקראו חזרה".

מיקי כהן יועץ לרשות הביומטרית: " אני עובד בהצפנת מידע קרוב ל-30 שנים ומייצג את ישראל בוועדות התקינה הבינ"ל. רוב המדינות מתבססות על טביעות אצבע כי פנים משתנים עם הזמן וקשה למאגרים לזהות את האזרח. יצרנים לא יכולים לתת לנו פתרון להתבגרות של מעל חמש שנים. לפי היצרנים אין דוגמה למערכת שעובדת עם פנים בלבד בהיקפים ובתנאים שישראל רוצה. ככל שהתמונות מזדקנות- המערכת תיתן יותר מתשובה אחת".

עו"ד נעמה בן צבי היועצת המשפטית ומרכזת הוועדה המייעצת: "יש מחלוקת מקצועית בין הרשויות וההערכות של מה שיקרה בתום חמש שנים הן רק הערכות ואנחנו קוראים את הנתונים אחרת. בהתחשב במאגר של כשמונה מיליון, הגיעה הוועדה למסקנה שאפשר להסתמך על מאגר פנים לחמש שנים וגם ל-10 שנים. מבחינת נתונים על מאגרים בעולם – תמונת המצב לא אחידה. רוב המדינות המערביות משתמשות בתמונת פנים בלבד ל-10 שנים. הוויכוח הוא על מספר השנים שהמאגר יכול לשאת תמונה. קשה להגיע למידע מדויק על הנעשה במאגרים בחו"ל בגלל ההיבט הביטחוני. בפרויקטים הללו תמיד מאזנים בין כמה מטרידים אזרחים על פספוסי זהות לבין כמות המתחזים".

חברי הכנסת דרשו שוב ושוב לקבל נתונים על הרכשות כפולות וזיופים:

חה"כ חיים ילין (יש עתיד): "יש פה מחנה בעד ומחנה נגד המאגר ויש פה שיח חרשים. אנחנו לא מצליחים לקבל מתחילת הדרך נתונים על כמה זיופים יש. בכל מאגר שתעשה יזייפו נתונים והחשש הוא שמאגר כזה שיכיל את הנתונים של טביעת האצבע והפנים במרוכז רק יקל על זיוף כשידלוף. אנחנו ממשיכים לראות שנפתח פער בין הוועדה המייעצת לבין הרשות בנתונים וזה מוציא אותי מכליי".

חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "ביחס להרכשות הכפולות, תכלית המאגר הייתה לצורך תיעוד אזרחי של לשכת האוכלוסין והשאלה אם כל המיליארדים שווים לצורך פתרון בעיה שכמעט לא קיימת". היא חזרה על שאלותיה מהדיון הקודם בנוגע ליכולות הפיילוט להשליך על המאגר, על הדרישה לבדיקת חלופות כמו הבדיקה הסטטיסטית ועל האפשרות להציג תיעוד ללא מאגר

חה"כ יואב קיש (הליכוד): "לא יהיו טביעות אצבע במאגר והשאלה לכמה שנים תרצו את מאגר התמונות והאם אפשר לרווח. אבקש להבין אחת ולתמיד מה הסיכונים".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "יש לאמץ את מסקנות הוועדה המייעצת שבאיזון הסיכונים אומרת שלא חייבים טביעות אצבע ושמספיק תמונות פרופיל ל-10 שנים. בהנחה שיש בעיית הרכשה שזה עדיין בסימן שאלה כי לא שמענו מה היקף התופעה, אבקש לדעת מה ההפרש בסיכון שלא מזהים אותי לבין החמש עד 10 שנים, מה הדלתא של הסיכון".

דורון שקמוני מומחה לסייבר ואינטרנט: פנה ליועצי הרשות: "אבקש תשובה על מה מהמידע ההשוואתי שניתן רלוונטי לבדיקות ההרכשה הכפולה שמבוצעות בישראל. הנתונים שהביא היועץ כהן מבוססים על זיהוי מול תעודה ולא על תהליך הרכשות כפולות שברוב המדינות בכלל לא נעשה. ברוב המדינות אין מאגרים שמשמשים למטרה הזו של הרכשות ולכן המידע הוא מחוץ לקונטקסט. הסיבה שחלק מהתיעוד הבדוי מושג במרמה הוא כי בחלק מהמדינות אין כלל תעודות זיהוי".

עו"ד יהודה זימרת היועץ המשפטי של משרד הפנים: "המאגר כיום בפיילוט ולכן אדם שנכנס למאגר מגן על עצמו אבל מי שלא נכנס- אחר יכול להיכנס במקומו. בעיות ההרכשה הן לא ערטילאיות מרגע שעברנו לתעודות חזקות יותר".  חה"כ קיש הגיב לדבריו: "אתה הולך סחור סחור. אמרת שהיום מכיוון שזה לא חובה הנתון של הרכשות כפולות לא רלבנטי". אריאן השיב כי להערכת המשטרה מדובר כיום על עשרות אלפי מקרי זיוף של תעודות זהות.

ממלא מקום יו"ר הוועדה חה"כ אורי מקלב (הבית היהודי): "השאלה שנשאלה לאורך כל הדיונים וכל הדוברים כמה היום מזייפים תעודת זהות וכמה ניסיונות של הרכשות כפולות יש. מחקרים מהעולם לא תמיד תואמים את האופי הישראלי. אין לכם נתונים אבסולוטיים אלא רק הערכות וניסיון למנוע".

איתן אדלר יועץ למאגר הביומטרי במשרד הפנים מומחה לביומטריה וביצע את כל בדיקות הדיוק של המאגר, הציג ניסוי של התיישנות (אייג'ינג): " כדי לבדוק את ההתיישנות בדקנו את אי ההתאמה – שלא אהיה דומה למישהו אחר ומה הסיכוי שלא אהיה דומה לעצמי. בדקנו ברווחים של חצי שנה והדוח האחרון הוא בין שנתיים וחצי לשלוש. במאגר של חצי שנה יצא 0.9% לטעות בזיהוי. ההערכה הייתה שהפער יגדל כי אני דומה לעצמי פחות עם השנים אבל שהסיכוי שלי להיות דומה למישהו אחר לא קיים. ביחס לדמיון לעצמי- מצאנו שכל חצי שנה הסיכוי שאהיה דומה לעצמי יורד. במנוע החדש נמצא שההתיישנות משפיעה אבל מגיעים ל-3% טעות בין שנתיים וחצי לשלוש".

ממלא מקום היו"ר חה"כ מקלב סיכם את הדיון: "אנחנו עסוקים היום במחלוקת על עובדות כאשר הרשויות הרלבנטיות חלוקות לא מבחינה ערכית או על ניתוח העובדות אלא על העובדות עצמן. זו מחלוקת חריגה בהצעת חוק ממשלתית ולא נוכל להתקדם כשהעובדות במחלוקת"