בדיון לעניין התקנות לשיתוף מידע בינ"ל לגבי חשבונות בנקים, הוסיף ח"כ משה גפני: "נעבוד על כך ברצף אך אני מבקש מרשות המיסים גמישות כשמתעוררות בעיות, הרוב המוחלט בציבור אינם מעלימים מס ופתאום נכנסים להם לחשבונות, יש לקחת בחשבון גם את הציבור והפרט". ראש רשות המיסים הנכנס, ערן יעקב הופיע לראשונה בוועדת הכספים: "מקווה לקדם בשיתוף את הנושאים השונים, לעניין ה-crs אנחנו אחרי הדקה ה-90". דיון המשך נקבע לשבוע הבא
ועדת הכספים קיימה היום (ד') דיון בתקנות מס הכנסה שהינן נגזרת מהסכם בין למעלה ממאה מדינות - הסכם ה- CRS (קומון ריפורטינג סטנדרט) עליו חתומה גם מדינת ישראל, הסכם המחייב חילופי מידע בין רשויות המס השונות. על פי ההסכם על בנקים במדינות השונות לרכז את המידע אודות תושבי מדינות זרות המתגוררים במדינות בהן יש להם חשבונות בנקים והפוך. זאת מתוך מגמה שקיימת מזה מספר שנים בארגונים בינלאומיים שונים, כגון ארגון ה- OECD להגביר את שיתופי הפעולה בין המדינות ובכלל זה, בין רשויות המס השונות, בין השאר על-מנת להעמיק את גביית המס ולהילחם בהעלמת מס. התקנות הללו, שיאפשרו להוציא לפועל את הוראות ההסכם, יחייבו את הבנקים להגיש את המידע אודות אזרחי מדינות מחו"ל שמתגוררים בישראל לרשות המיסים תחילה וזו תעביר את המידע לידי רשויות המס במדינות השונות.
עפ"י הערכות מדובר בכמיליון לקוחות של הבנקים בישראל, שעשויים להיקרא לבנקים על-מנת למלא תצהירים ודוחות מס שונים. רשות המיסים בישראל מעוניינת ביישום התקנות, במידה רבה, על-מנת שתוכל גם היא לקבל מידע מרשויות מס זרות לגבי אזרחי ישראל המתגוררים בחו"ל או שיש להם חשבונות בנק בחו"ל.
במהלך דיונים קודמים בתקנות, נעתרו אנשי רשות המיסים ומשרד האוצר לדרישות יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני והסכימו להוריד את הרף שיחייב את הבנקים לדווח על חשבונות של בעלי גמ"חים תושבי חוץ כך שהחובה תחול רק על חשבונות של גמ"חים שבהם 50 אלף דולר ומעלה. מדובר בהישג חשוב אשר יימנע טרטור מיותר של לקוחות בעלי גמ"חים קטנים, שכן מרגע שיאושרו התקנות, הבנקים יהיו חייבים לזמן את כל בעלי החשבונות שהם תושבי חוץ ולדרוש מהם דיווחים ולהחתימם על תצהירים בנוגע לכספים שבחשבונותיהם, כולל בעלי גמ"חים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "זו ישיבה ראשונה שערן יעקב, מנהל רשות המיסים נמצא פה, אנחנו מברכים אותך על התפקיד שאתה ראוי לו והוא ראוי לך. בקדנציה שלך אני מאמין שהרשות תהייה במצב עוד טוב יותר, לא צריך לראות הכל תחת הכנסות המדינה, יש גם אנשים שעומדים מאחורי כל תשלום, לפעמים צריך להתגמש".
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים: "אני מודה על הברכות, אני מקווה שנוכל לקדם יחד את הנושאים השונים בצורה מיטבית. אמירה שלך על קידום התקנות חשובה, כי כל המוסדות הפיננסים אמורים להיערך לתהליך הזה. מתוך כלל המדינות אנחנו בין האחרונים להצטרף לתקנות, כבר קיבלנו תכתובות שאנחנו מתועדים להיכנס לרשימה השחורה, המערכות הפיננסיות של המדינה יפגעו, תהייה פגיעה גם ברמת החברות הישראליות בזירה העולמית ויקשה על הכלכלה".
ח"כ גפני: "אני הולך לעבוד על זה ברצף, אבל אני מבקש שכשיגיעו בעיות תהיו גמישים. הרוב המוחלט בציבור אינם מעלימים מס, ופתאום נכנסים להם לחשבונות, נקדם את התקנות אבל זה לא הגון כלפי אנשים רבים שהם אנשים ישרים. אנחנו מסתכלים על המכלול, גם על הציבור ולכן אנחנו מבקשים את הגמישות. אישרנו את הפטקא והיו הרבה בעיות לגורמים שונים".
יעקב: "אנחנו למודי ניסיון מהפטקא, חלק מהדברים הובאו בחשבון בתקנות הללו, יש לנו גם ברשות לא מעט ויכוחים בשל הדבר הזה. בעינינו ה-crs הוא גם נדבך בינ"ל אבל ברמת מדינת ישראל הוא חלק חשוב ביכולת שלנו כמדינה אל מול אזרחנו בצורה הכי טובה, כדי לומר אנחנו עושים מה שאפשר כדי להילחם בהון השחור, בארץ ובעולם".
ח"כ מיקי לוי: "אני מלווה את התקנות זמן רב, היו כמה נושאים שחשש מהם היו"ר, חלקם בצדק, חלק באו על מקומם. התקנות חשובות מאוד, אני מבקש לקבוע דיונים בהקדם, לסיים עם זה. חלילה וחס יבואו בחירות והכנסת תושבת, והתקנות ידחו לסיבוב הבא זה נזק רציני מאוד".
אורנה לוי, נציגת לשכת רואי החשבון: "אנחנו מברכים על התקנות אבל אנחנו חייבים להתנגד לנוסח המוצע שמטיל את בדיקת הנאותות על הבנקים. זה מביא למצב שהלקוח שלהם נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית, מצד אחד הרו"ח מציע ללקוח למלא את הטופס בצורה מסוימת, הבנק לא מקבל ומבטל את ההצעה של הרו"ח. זה בעיה בפטקא וכאן תהיה בעיה גדולה יותר כאשר מבקשים תושבות לנושא מס".
פרידה ישראלי, משנה לממונה על הכנסות המדינה: "אני מצרה שלא פנו במשך כל הזמן הזה, הייתי רוצה שלשכת רו"ח יצביעו על הבעיה ויציגו את ההצעה שלהם לתיקון ושאלה יעמדו בדרישות התקן".
ח"כ מיקי רוזנטל: "התלונה המרכזית היא שהבנק שולח אותך לרו"ח, להליך מיסוי. אזרח מן השורה שצריך לעבור את כל התהליכים האלה יש פה בעיה, שולחים את האזרח להליכים מטורללים בחלק מהמקרים ואתם צריכים להסדיר את זה ולא להפוך את האזרח לבן ערובה".
עו"ד איתי ברכה: "היום שאדם עולה לישראל הבנק לא מקבל את העלייה, מבחינת הבנקים אתה עדיין תושב המדינה ממנה עליתה לעניין חישוב מס. ההצהרות הישנות שנעשו עד היום נעשו בצורה לא כשרה, עם אקדח לריקה – בדרישה: תחתום שתושבות המס שלך היא מדינת המוצא שלך. צריך לעשות זאת מחדש בתקנות הללו".
לוני בכר, איגוד הבנקים: "כל אזרח יכול לגשת לבנק ולתת הצהרה חדשה במידת הצורך. לפני שיהיה דיווח במסגרת התקנות תהייה פניה מצד הבנקים לכל לקוח".
מאיר דמן, איגוד הגמ"חים: "בתקנות הפטקא היו 3 מסלולים לגמ"חים איך להתנהל, אני רוצה לוודא שזה נמצא גם פה, כדי שנדע איך להתנהל".
לימור תוסיה כהן, משרד המשפטים: "המסלולים בתקנות ה-crs מקבילות גם בפטקא לעניין הגמ"חים, אך במקביל פקע הסדר הוראות המעבר בפטקא".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "בישיבה הבאה נתחיל בהקראה, אני צריך שתביאו פתרון לבעיה הזו וכן לבעיות אחרות שצפו כאן, תעשו שיעורי בית כדי שנקדם זאת מהר".
