תוכן דף
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את שתי הצעות חוק בתי המשפט (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת שופטים), התשע"ג-2013, שהגישו ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) וקבוצת ח"כים וח"כ זהבה גלאון (מרצ) וקבוצת ח"כים.
הרכב הוועדה לבחירת שופטים כולל 9 חברים: נשיא בית המשפט העליון ועוד שני שופטים מבית המשפט העליון, שר המשפטים וחבר ממשלה נוסף, שני חברי כנסת ושני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין.
הצעת החוק של ח"כ לביא נועדה לתקן את חוק בתי המשפט ולחייב ייצוג לאישה אחת לפחות בכל אחד מהגורמים המנויים – לפחות אישה אחת משני נציגי הממשלה, לפחות אישה אחת משני נציגי חברי הכנסת, לפחות אישה אחת משני נציגי לשכת עורכי הדין ולפחות אישה אחת מבין שלושת שופטי בית המשפט העליון שיכהנו כחברי הוועדה החברים בה.
הצעת החוק של ח"כ גלאון נועדה לתקן את חוק בתי המשפט, בו נקבע אופן בחירת חברי הוועדה למינוי שופטים, ולחייב בחירה של אישה אחת לפחות מבין שני נציגי חברי הכנסת שיכהנו כחברי ועדה ובנוסף, בחירה של אישה אחת לפחות מבין שני נציגי לשכת עורכי הדין שיכהנו בה.
בדברי ההסבר להצעה של ח"כ לביא נכתב כי "הוועדה לבחירת שופטים מוסמכת מכוח החוק לבחור את שופטי ושופטות ישראל לכהונה בערכאות השונות. אף שמספר חבריה עומד על תשעה חברים, בכנסת הקודמת היו חברות רק שלוש נשים – וזאת בחוסר הלימה ליחסן של הנשים באוכלוסיית ישראל, העומד על כ-50%. לחברותן של נשים בוועדה זו חשיבות רבה, הן מההיבט הציבורי של שוויון בין גברים לנשים, והן מבחינת תרומתן של נשים לעבודת הוועדה עצמה".
בדברי ההסבר להצעה של ח"כ גלאון נכתב כי "לאורך השנים כיהנו בבית המשפט העליון 64 שופטים, מתוכם רק 10 נשים. האישה הראשונה שנבחרה להיות שופטת עליון, היא השופטת מרים בן פורת אשר מונתה בשנת 1988, 40 שנה לאחר הקמתו. כיום, מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון, ישנן רק 4 נשים. אין מנוס מלהסיק כי לייצוגן של נשים בוועדה תהיה השפעה ישירה על הרכב הרשות השופטת ככלל, ועל ייצוג הנשים במשרות שיפוטיות בפרט".
יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד) התנגד לחוק מתוך חשש לקומבינות פוליטיות בין האופוזיציה לקואליציה בכנסת.
34 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ לביא בקריאה טרומית, ח"כ אחד התנגד ואחד נמנע. 29 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ גלאון בקריאה טרומית, ללא מתנגדים ונמנע אחד. ההצעות יועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתן לקריאה ראשונה.
