​

היו"ר ח"כ סלומינסקי: "אחרי 50 שנה המחוקק צריך להתייחס ל-450,000 שליחינו ברחבי הארץ שמעמדם היה תלוי"

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), החלה היום (ג') לדון לקריאה ראשונה בהצעות החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, שיזמו הח"כים בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), יואב קיש (הליכוד), שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) וח"כים נוספים ובהם היו"ר הוועדה, ח"כ סלומינסקי.

בוועדה חברים מטעם ועדת החוקה, הח"כים סלומינסקי (יו"ר), נורית קורן (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכאלי (ש"ס), רויטל סויד (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ואורי מקלב (יהדות התורה). מטעם ועדת החוץ והביטחון חברים הח"כים קיש, אמיר אוחנה, שרן השכל (הליכוד), מועלם-רפאלי, רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) מיכל רוזין (מרצ) עמר בר-לב וציפי לבני (המחנה הציוני).

לפי הצעות החוק, כשנבנתה התיישבות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון, בתום לב או בהסכמת המדינה,  אם מדובר על אדמה לא מוסדרת שלא הוכיח אדם לגביה בעלות, היא תירשם על שם הממונה על הרכוש הממשלתי באיו"ש. אם אדם הוכיח לרשויות כי הוא בעל הקרקע- יופקעו זכויות השימוש בקרקע ויועברו לממונה הממשלתי; לפי חלק מהיוזמים, ההפקעה תעמוד בתוקפה עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות הישראלית בו. בנוסף, מרגע ‏תחולת ‏החוק ‏יופסקו ‏כל ‏הליכי ‏ההריסה ‏נגד מבנים ‏בהתיישבות הישראלית ‏ביהודה‏ ושומרון,‏ כולל‏ אלו‏ שלגביהם‏ הוצא ‏כבר‏ פסק‏ דין‏ הדורש ‏את‏ הריסתם. עוד מוצע כי מי שהוכיח בעלות על הקרקע יקבל פיצוי בשווי של 125% מערך הקרקע או שיקבל קרקע חילופית‏

היו"ר ח"כ סלומינסקי הבהיר כי הוא "מתכוון לערוך דיון אמיתי ארוך ולא פופוליסטי. ייתכן שיביאו הצעות במהלך הדיונים שייתרו את החוק. מדובר בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה- אחרי 50 שנה המחוקק צריך להתייחס ל-450,000 שליחינו ברחבי הארץ שמעמדם היה תלוי. הנושאים כבדים עם אחריות גדולה. אנחנו רוצים מערכת משפט חזקה ויציבה כמו שאנחנו רוצים מערכת מחוקקת חזקה ויציבה כך שאין שום רצון לגמד או לפגוע באחת המערכות. צריך לעשות סדר ואולי לשים גבולות". לחברי האופוזיציה אמר: "חצי מההתיישבות הוקמה ע"י ממשלת העבודה ואחרות אז צריך לדבר בצניעות. מה לא אמרו – על כל ישוב שקם והשמיים לא נפלו, לפי דרך הפעולה שלכם ישראל לא הייתה קמה. פעם אחר פעם הציבור מצביע בבחירות ומחליט אז אל תאמרו שזה לא דמוקרטי".

ענת אסיף, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים, הקריאה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוצגה בפני הממשלה: "אין מקום לקדם את הצעת החוק בשל אי החוקיות החמורה הגלומה בה העולה עד כדי מניעה משפטית". חברת הכנסת רוזין הביעה מחאה על כך שהיועמ"ש לא הגיע בעצמו. זה זלזול בכנסת. חברי הכנסת סמוטריץ וקיש הצטרפו לדבריה. 

ח"כ סמוטריץ: "אין כאן מלחמה ומאבק אלא רצון להשיג תכלית שתתיישב עם עקרונות המשפט החוקתי והמנהלי. החוק משקף שינויים חיוביים והכרחיים המתחייבים מכוח כללי הצדק היושר והמוסר. לא נעים לי לפוצץ את הבלון שנקרא מפקד צבאי. מי שקובע את המדיניות הוא לא המפקד הצבאי – שום צו לא ניתן לו לחתום ללא אישור אנשי משרד המשפטים ומי שקובע בסוף היום את המדיניות היא הממשלה. שאלת התכלית הראויה היא פוליטית וצריכה להיות מוכרעת כאן ואל מול אלפי בתים באיו"ש ביחס לאנשים שלא גרו שם מעולם- זה מדתי לתת פיצוי כספי. החוק חוקתי, מדתי ועומד בסטנדרטים הבינ"ל".

ח"כ קיש: "העשייה והחקיקה באה מהכנסת בסמכותה לחוקק כריבון. אין כוונה לפגוע בבג"ץ אלא להבהיר מדיניות דרך חקיקה כשהמדיניות היא שתוביל את בג"ץ לפסיקות שונות. אני תמיד מקבל כל החלטה של בג"ץ ועם כל הכאב אם לא יהיה שינוי של המציאות החוקית אכבד את פינוי עמונה".

חברת הכנסת לבני: "זה אחד הימים הקשים בכנסת. סרט רע קורה למדינה שלי. זה חוק לא חוקי לסיפוח השטחים. התוצאה תהיה מדינה דו לאומית ובוודאי לא דמוקרטית. הפלסטינים ידרשו זכות הצבעה לכנסת וינהרו לקלפיות זו הסכנה האמתית למדינה. אתם נותנים כלים בידיי הבי די אס שישמשו נגדנו ומסירים את השכפ"ץ מחיילי צה"ל. גם אם נתניהו יצטרך להיות מתישהו בבימ"ש ישראלי- הדבר האחרון שאני רוצה- שיהיה בבימ"ש בהאג. צריך להיערך דיון בדלתיים סגורות על משמעות החקיקה ביחס להליכים בביה"ד בהאג". לבני דרשה כי היועמ"שים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים יופיעו לדיון.

חברת הכנסת גרמן: "החוק ב9-D חקיקתי הורס את מעוז הצדק האחרון שלנו ומקעקע אותו. הכוח לשלוט הוא לא שלטון הכוח וזה מה שהממשלה הזו עושה – הופכת לשלטון הכוח. הצעת החוק מקעקעת את יסודות קיומנו כמדינה דמוקרטית, מזלזלת בבימ"ש העליון ומעמידה בסכנה את הישוב היהודי הקיים ומקבלי החלטות בצה"ל  שיועמדו לדין".

ח"כ אוחנה: "ישראל ידעה בעבר, יודעת בהווה ותדע בעתיד להפקיע קרקע פרטית למהדרין כדי לסלול כביש או פסי רכבת. השאלה אם ניתן להחיל את אותו חוק על איו"ש. כאן לא זורקים מישהו מביתו ורוב הסיכויים שאילו יקיימו את ההרס והגירוש לא יקומו בתים במקומם. הפיצוי הוא תכלית ראויה ומדתית ביחס לאלטרנטיבות של הרס וגירוש".

חברת הכנסת רוזין: "מדובר פה לא בהפקעה אלא חד משמעית על סיפוח יהודה ושומרון. דגל שחור מונף מעל החוק הלא דמוקרטי הזה. מדובר במיעוט משיחי. רוב מצביעיכם לא רוצים לספח את איו"ש. מה שאתם עושים הוא לא דמוקרטיה אלא עריצות שלטון הרוב. איך תסבירו לילדים חוק גנבה וגזל? גם אם נשיא ארה"ב אומר שנעשה זאת זה לא הופך את זה למוסרי. לא ייתכן שנקדם מהלך רטרואקטיבי. אל תסתתרו מאחורי מילים של הסדרה".

חברת הכנסת סויד: "הדיון הזה לכאורה ניסיון הממשלה שנוציא לה את הערמונים מהאש בחקיקה פרטית. תתכבד הממשלה ותכריז אחת ולצמיד מה דין השטחים- חלק מהמדינה או לא. יש או אין ריבונות. אנחנו בדרך למלחמת אחים של תפיסת עולם. למי אנחנו מדמים עצמנו- לצפון קפריסין? אי אפשר לעצום עיניים כי יש השלכות להאג".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אנחנו שוב בדילמה עד כמה להשתתף בדיון כזה שהוא הצגה של דמוקרטיה. מדובר בחוק שהוא ביטוי לעמדה פוליטית של סיפוח השטחים תוך התעלמות מהמצב המשפטי ועימות חזיתי איתו. בעבר היה ניסיון של הכנסת להכשיר את ערוץ 7 ובימ"ש פסל זאת. גם כאן הדרג הפוליטי מנסה להכשיר פעילות עבריינית. זו חקיקה שנועדה להכשיר שוד מזוין של אדמה פרטית. התיאבון הולך מעבר לעמונה- לכל שטחי C. אתם לוקחים את הציבור לעימות ששני העמים ישלמו עליו. אין לכם זכות לגרור את כל האזור לכך".

ח"כ סעדי: "בכפר אום אל חירן מדובר ב-1000 תושבים שזו כבר הנכבה השניה שלהם. המדינה רוצה לפנותם אחרי 50 שנה להרוס את כל הבתים ולהקים ישוב יהודי בשם חירן. אני וחברי שהעלינו את הנושא אמרו שאנחנו מבזים את שלטון החוק כי יש פס"ד חלוט של בג"ץ. יש אלף פתרונות אבל כשמדובר באזרחים ערבים אתם זורקים אותם לכלבים ולא שואלים לאן ילכו בחורף ובעמונה כשנתנו צווי הריסה המשיכו לבנות כשידעו שזו קרקע פרטית".

חברת הכנסת מועלם-רפאלי: "אני מקווה שנגיע להחלת ריבונות באיו"ש אבל זו לא מטרת החוק. אם ראש הממשלה או מישהו אחר יביא דרך אחרת במקום החוק לבטל את החרב המונפת מעל המתיישבים אדרבה. בציונות שלי הקמת ישוב אינה צורך פרטי אלא צורך לאומי. שאלת ההתיישבות היא הכרעה מדינית ולא משפטית. אין פה שום ניסיון לפגוע בבית המשפט העליון".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "יש כאן חוסר החלטה של ממשלה חסרת אומץ שמסתתרת מאחורי ח"כים לחקיקה פרטית. השרים עושים במכנסיים ומפחדים מהמתיישבים. בצד הרגשי אני לא רוצה שאף משפחה תפונה אבל אנחנו מתעסקים במשילות ולא ברגשות".

ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני): "הממשלה פועלת באופן תבוסתני דרך הצעות חוק פרטיות. בכנסת הקודמת הצעתי את החלת הריבונות והתנגדתם. הצעתי שבשטחים הללו של איוש לא נספח כלום עד הסדר מדיני וגם לא נעקור אף אחד. הפלתם את זה כי אתם היחידים שמחזירים אדמות ועוקרים יהודים. מעבר לחירוב המדינה, תהפכו אותנו למדינה דו לאומית. אני רוצה לדעת כיהודי שאכפת לו מאיו"ש – מה יהיה שייך לנו לנצח נצחים ומה לא".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "בכל רגע שאנחנו דנים בחוק זו פגיעה בבג"ץ. אל תהיו צבועים פחדנים ונמושות. בדמוקרטיה שלכם יש מיליון מצביעים ו-40,000 מאוגדים וכל שר פוחד על הפריימריס שלו. בעופרה יש בעיה עם הבתים והחוק הזה מקריב אותם. הקמת הבתים היא פרטית. אין בה שום דבר ציבורי".

פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "אתם מכריחים את בימ"ש העליון לסוגיה של עד כמה הוא צריך להסתמך על המשפט הבינ"ל בבואו לדון בחקיקה ישראלית. בנוסף, פעולת החקיקה הזו, משמעותה שבימ"ש העליון יתחיל לבחון פעולות נרחבות של ישראל לאורם של חוקי היסוד. פותחים את כל חוקי ישראל לביקורת שיפוטית דבר שעד היום נמנעו ממנו".

עינת אמיתי גננת 14 שנה בעמונה: "אני מביאה אלכם את קולם של כ-200 ילדי עמונה. כל השנים לא גזלנו לאף אחד את הקרקע. לא היה שם כלום. אנחנו משרתים בצבא ומשלמים מיסים ועושים כל מה שהמדינה מבקשת מאתנו. מה נאמר לילדים?" (מצ"ב סרטון של דבריה)

יהוידע נזרי תושב עמונה: "הגעתי בתחילת 1998 לעמונה בתודעה של יישוב ארץ ישראל. לא היה שם כלום היו סירה קוצנית וסלעים. המדינה סללה לנו את הכבישים והיה ברור שהיא איתנו. לא עשינו שום דבר רע. אם אתם רוצים זכויות אדם תדאגו שלא ירצחו אותם אם הם מוכרים"

ד"ר אוראל ארנון, שייצג חלק מתושבי עמונה בבג"ץ: "כשבוחנים כל מוקש לגופו אין משהו חריג- יש קביעה מפורשת בבג"ץ ההתנתקות שקבע שניתן לחוקק באיו"ש. מבחינת הדין הבינ"ל- לא מעניינת אותו הפרוצדורה אלא התוכן- לכן אין משמעות לעניין המפקד הצבאי. כל מי שסבור שפעילות כזו באיו"ש לא חוקית – אומר שסגירת מרפסת בגילה או בגולן אינה חוקית".

עו"ד יוסי פוקס, יו"ר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל הנותן ייעוץ למתיישבים: "אפילו שהחוק עושה שימוש במינוח הפקעה – יש סעיף מפורש שקובע שהכל כפוף להסדר מדיני- אנחנו לא מכירים הפקעה שתלויה במשהו ולכן זה "שימוש" ולא הפקעה. בנוסף, יש הפקעת קרקע מבעלים שהוכיח בעלותו על הקרקע. במגרון ובעמונה אף אחד לא עבר עדיין תהליך הוכחה. המדינה הודתה שמדובר בקרקע פרטית אך לא יודעים של מי. כמו כן בשונה מהפקעה רגילה- כיום מפקד האזור לא מאפשר לאף אחד שימוש והחזקת קרקע לכן זו אפילו לא הפקעה תיאורטית כי מי שתוכר בעלותו יקבל פיצוי על משהו שלא היה מחזיק לעולם".

ליאור עמיחי מ'שלום עכשיו': "בעמונה מדובר על קרקע מוסדרת עם שמות ופנים של אנשים. החוק חמור כי התושבים הללו לא חלק מהדיון בכלל. כאן לוקחים אדמה לא לטובת הציבור אלא לטובת ציבור מסוים פרטי. לפי הנתונים הרשמיים כשליש מההתנחלויות נמצאות על קרקע פרטית ולכן יש השלכות חמורות לחוק".