מליאת הכנסת קיימה דיון לציון יום הבטיחות בדרכים.
יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר: מאז קוּם המדינה ועד היום נהרגו בתאונות דרכים בישראל יותר מ-32,000 בני אדם. זהו נתון בלתי נתפס ואסור לאיש מאתנו להשלים עם ההיקף האדיר הזה של אובדן חיים בכבישי הארץ. יום זה חייב להיות עבור כולנו תמרור אזהרה שכך אסור להמשיך. זהו גם "רמזור אדום" הקורא לנו לעצור, לחשוב, לתת את הדעת למגיפה זו ולהפנים - שאין מדובר בכוח עליון שאין לנו שליטה עליו, אלא באתגר שההתמודדות אתו היא בידינו.
שני גורמים מרכזיים משפיעים על הבטיחות בדרכים: תשתית נאותה ותרבות נהיגה. התשתיות מצויות בפיתוח מואץ, כפי שרואה כל נהג בכבישי ישראל בשנים אלו, ואני משוכנע שהרבה עוד ייעשה. אולם ועדות שישבו על המדוכה כבר לפני למעלה מעשור המליצו כי לצד אלו, השיפור בתרבות הנהיגה בישראל עשוי להתרחש באמצעות מערכת יעילה המשלבת הסברה, חינוך, אכיפה וענישה. הנסיון מלמד, כי שימוש מושכל באמצעים אלו עשוי לחולל שינוי. לכולנו מטרה משותפת- לצמצם את כמות ההרוגים והנפגעים, את הצער ואת הכאב הנורא הנגרמים להם ולבני משפחותיהם, לצד נזקים כלכליים וחברתיים למשק ולחברה הישראלית.
יוזם היום, ח"כ חמד עמאר: בנושא של בטיחות בדרכים אנחנו דנים פעמים רבות כאן בכנסת ואני קורא הרבה מחקרים, אני קורא הרבה נתונים. כל תאונת דרכים שקורית במדינת ישראל – אני כבר מעודכן באופן מידי. הדבר הראשון שאני עושה כשאני פתוח את האי-מייל שלי בבוקר – בודק את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. זה קשה. זה כואב. אתה מצפה לא לראות עוד הרוג, ואתה רוצה שזה ייעצר ואתה רואה שכל יום יש לנו תוספת של הרוג.
לפי הסטטיסטיקה שלנו, כמעט כל יום במדינת ישראל נהרג בן אדם בתאונות דרכים – אני לא רוצה לדבר על הפצועים, על בן אדם שנפצע, על בן אדם שנהיה מרותק לכיסא גלגלים, בן אדם שנהיה מרותק למיטה, על הריסת משפחות שלמות בגלל תאונות דרכים. לכן, אנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול, כאן בכנסת, על מנת להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ השיב בשם הממשלה: הייתה יוזמה ציבורית בשנת 2003, נדמה לי של תנועה חוץ-פרלמנטרית, להקים את הרשות לבטיחות בדרכים. זה דבר נכון שיהיה גוף אחד מרכזי. אבל חקיקת חוק הרשות מלכתחילה היה חוק חסר במובן שלא רצו להעביר לה סמכויות.
המקום היחידי שאין לרשות שום בעיה זה משרד התחבורה כי עובדים יחד – בין אם היא הייתה חלק מהמשרד ובין אם היא נפרדת וכפופה אלי כשר. אבל העבודה שלה מול כל משרד אחר היא מאוד בעייתית. אז המציאו פטנט. חשבו שממציאים פטנט. אבל אנחנו מכירים את פקידי האוצר – אי אפשר לעבוד עליהם. הרשות תקבל תקציב עבור חמש מאות חמישים מיליון שקלים – מעולם לא היה תקציב כזה. עוד כשהוכרז לא הוצע מעולם משהו קרוב לסכום הזה.
היום עמד השר לביטחון הפנים בכנות, ביושר ובנטילת אחריות בכנס שהיה, והוא גם אמר את זה בוועדת כלכלה והוא גם אומר את זה – יש לו מודעות לבטיחות בדרכים. הוא אמר: "אני אחראי על האכיפה" – אני זה הוא; "אני אחראי על המשטרה, על אגף התנועה"; "אני צריך לקבוע את חלוקת המשאבים בין התחומים בתוך המשטרה". הוא יתגבר ניידות, ויעשה דברים. כשהקימו את הרשות הלאומית ולא ציידו אותה בסמכויות האלה ולא בתקציב קבוע מוגן, לדברים האלה עשו כאן עוול. אפשרו לגורמים להסתתר מאחורי הרשות, כולל חברי כנסת שאני מקווה שמי שהשתמש בטיעונים זה היה מחוסר ידיעת העובדות. העובדות הן מאוד ברורות, וזאת הדרך שהייתה. אנחנו הפסקנו את הדבר הזה. אני מיניתי את האלוף במילואים גיורא רום. אני מיניתי שלושה אנשים לראשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
