​מליאת הכנסת אישרה את הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב-2011. בזה נדחה ערעורן של סיעות העבודה, ש"ס, יהדות התורה רע"מ-תע"ל-מד"ע ובל"ד.

ההצעה, שאושרה בכנסת ה-18 בקריאה ראשונה, נועדה לקבוע מנגנון אכיפה מנהלי שיפעל ביחס להפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות, שיהווה מנגנון חלופי לאכיפה במסגרת הליך פלילי, במטרה לשפר את האכיפה והפיקוח בתחום הגנת הפרטיות. כמו כן, מוצע לערוך שינויים בחלק העונשין של החוק.

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הציג את ההצעה לקריאה ראשונה במליאה: "מטרת הצעת החוק היא שיפור יכולות הפיקח והאכיפה של הזכות לפרטיות במאגרי מידע.
הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית מוגנת על-פי סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, הפקיד בידי רשם מאגרי המידע את השמירה על הפרטיות במאגרי מידע ואת קיום הוראות החוק הנוגעות במאגרי מידע. הרשם פועל כיום במסגרת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שהוקמה לפי החלטת הממשלה ב-2006, בין השאר במטרה לשפר את הציות לחוק בתחום זה.
בבג"ץ 8070/98, האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד משרד הפנים, ציין בית-המשפט העליון כי אמצעי המחשוב המודרניים והטכנולוגיה המתקדמת בתחום התקשורת מביאים עמם ברכה רבה בצד סכנות גוברות לפגיעה בזכותו של האדם לפרטיות. דוגמה מוחשית לסכנות הגוברות פורסמה לציבור לפני כמה שבועות; לאחר חקירה מאומצת וארוכה הצליחה מחלקת האכיפה ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע לפענח את פרשיית גנבת מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל והפצתו באינטרנט.

התיקון המוצע לחוק נועד להקנות לרשם מאגרי המידע, אשר עם קבלתו ייקרא "הממונה על הגנת מידע", כלי פיקוח וסמכויות אכיפה המתאימים להתגברות הסיכונים המאיימים על הזכות לפרטיות במידע, בשים לב לשינויים הטכנולוגיים והמשקיים באופן איסוף המידע והשימוש בו".


7 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ולא היו מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת החוקה חוק ומשפט להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.