בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה על רצח נשים נחשף:
תיקה של אישה מוכה יוצאת אתיופיה נסגר ללא ידיעתה לאחר שהבעל הופיע עם מתחזה שטענה כי סלחה לבעל
4 שנים לאחר דוח מבקר המדינה הנהלת בתי המשפט עדיין מתקשה להעביר למשטרה את צווי ההגנה"

על אף הפעילות שנעשית במאבק באלימות במשפחה, ולמרות העלאת המודעות, כולנו דורכים במקום ואפילו הולכים אחורה", אמרה היום יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עליזה לביא בדיון על רצח ואלימות כלפי נשים: "אני מברכת על הקמת תת הוועדה למאבק באלימות נגד נשים ליד ועדת השרים למלחמה באלימות, משום שלראשונה יש תקווה לסנכרון בין כל הרשויות המטפלות, אבל חייבת לקום רשות עצמאית, עם תקנים משלה וסמכויות, שתאגד ותטפל בצורה הוליסטית. הוועדה שלנו בכנסת רוצה לסייע לתת הוועדה במיפוי נקודות החולשה, ומבקשת ממנה להציג בפניה לו"ז להצגת תוכנית עבודתה. עם זאת אנו דורשות את הקמת הרשות".

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור: " "לאור העובדה שמקרי רצח רבים של נשים נובעים מסכסוכי משפחה מן הראוי לא רק לנקוט באכיפה אלא לעסוק במניעה. משרד המשפטים משקיע וישקיע את מירב המאמצים, קודם כל במסגרת בתי הדין הדתיים שעוסקים בסכסוכי גירושין, להעמיד סיוע וייעוץ למשפחות על מנת להנמיך את החיכוך ולמנוע את הרצח הבא. מן הראוי לזכור שאין במדינת ישראל חינוך מוסדר לחיי משפחה ולהתמודדות עם משברים בחיי המשפחה ולצד הצורך לתת מענה בתחום האכיפה יש לעסוק גם בחינוך ובמניעה".

המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום: "האירועים הטרגיים האחרונים הביאו אותנו לבחינת הפעילות במשטרה ובכל היחידות הנוגעות לנושא במשרד – רשויות מקומיות, עיר ללא אלימות, מצילה, הרשות למלחמה בסמים. צריך לבדוק לעומק. יש עשייה רבה, אבל חסר הסינכרון. צריך לזהות ולסגור פערים. במשטרה יש רגישות רבה והנחיות ברורות מאד איך לנהוג עם תלונות, אבל יש גורמים נוספים בשרשרת – בתי המשפט, רשויות. לכן צריך לזהות את הפערים ולטפל".

רונית ארנפרוינד כהן, התנועה לקידום שוויון: "הבעיה שאין מדיניות גג לכל משרדי הממשלה, אין המשכיות. תת הוועדה שהוקמה מונה בעלי תפקידים שלא יוכלו להתפנות. צריך להקים רשות שאליה יופנו משאבים. שכל משרד ממשלתי יקצה עובד שיעסוק רק בזה. רק רשות כזו תפיח תקווה ותוכל לעשות שימוש בתקציבים הקיימים".

גיל רונן, "הפמיליסטים": "מאז 2010 יזמנו מספר כנסים בינלאומיים על אלימות במשפחה. יש מחלוקת גדולה בין רוב החוקרים לבין אידיאולוגיה מסוימת שמנסה להתאים נתונים להשקפה. מדברים על 200,000 נשים מוכות. יש הסתרת ועיוות נתונים. כשאומרים שגם הילדים נפגעים צריך לשאול מי פוגע בילדים. מי מכה ילדים. כשאתם אומרים שאתם נלחמים באלימות במשפחה, אתם נלחמים רק באלימות נגד נשים".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד: "לאורך שנים יש כשל בטיפול המשטרה ומערכת המשפט. התחלתי לעסוק באלימות במשפחה ב-94. הרבה לא השתנה מאז. צריך חוק שיפוט מהיר לעברייני אלימות במשפחה, שהמשטרה תפעל מאד מהר ושהטיפול המשפטי לא ייקח שנתיים, כי ככה אין הרתעה. עו"ד שמייעץ ללקוח שלו להגיש תלונת שווא, צריך לשלול את רישיונו".

עו"ד חנית בכר אברהם, מהנהלת בתי המשפט דיברה על הממשק בין בתי המשפט למשטרה לאחר הוצאת צווי הגנה: "דובר על ממשק ממוחשב. זה בעייתי בשל חשש לדליפת מידע. הנוהל היום הוא העברה ידנית או בפקס. זה עדיין לא מושלם כי יש קושי להשיג אנשים בצד המשטרה".

עו"ד מאירה בסוק מנעמ"ת העירה: "מדברים על זה מ2010. ארבע שנים לא מצאתם פתרון?" עו"ד חנית אברהם: "אכן בעקבות דוח מבקר המדינה יש נוהל, אבל עדיין יש קשיים בממשק. עובדים על זה".עו"ד עירית בוטון-אלוני, מרכז נוגה לנפגעי עבירה: "מרכז נוגה מפעיל מוקד ייחודי לסיוע וייעוץ משפטי. אין מידע למי לפנות, איך ממלאים טופס צו הרחקה. המוקד שלנו נסגר מהעדר תקציב. אין במדינה גוף שמרכז ידע למי לפנות. יש גם מחסום השפה. לאישה אתיופית מוכה נודע שהתיק שלה נסגר ללא ידיעתה, לאחר שהגבר האלים הופיע בבית המשפט עם אישה אחרת, שאמרה שסלחה לו".

בובה לוי, "קול האישה": "לאחרונה טיפלנו באישה שברחה לעיר אחרת מבעל אלים מאד. הוא הוציא נגדה צו מניעה והיא הוכרחה לחזור לעיר שלו. ספק אם האישה הזו תגיע לדיון בבית המשפט שנקבע ל-2015.