​

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 115), התשע"ז-2017 (קריאה שניה וקריאה שלישית) של ח"כ דוד אמסלם.

מוצע להסדיר את סמכותו של מוסד תכנון להתנות קידום הליכי תכנון בהפקדת כתבי שיפוי לעניין תביעות לפי סעיף 197 לחוק. כמו כן, מוצע להסדיר גם כתבי שיפוי שניתנו או שנדרשו לפני תחילת החוק המוצע.

בדברי ההסבר נכתב: "חוק התכנון והבניה  מסדיר בסעיף 197 זכות לפיצוי בשל פגיעות תכנוניות. חובת התשלום בחוק בגין פגיעות אלו מוטלת על הוועדות המקומיות. החובה החוקית המוטלת על הוועדות המקומיות אינה מבחינה בין תכניות שהיוזמה להכנתן היא של הוועדות המקומיות, לבין אלו שאינן כאלו, ולעתים הן אפילו בניגוד לרצונן ולדעתן של הוועדות המקומיות. בפועל התפתח נוהג רב שנים, שזכה לעיגון הן בחקיקה והן בפסיקה, ולפיו יזמי תכניות שאינן הוועדה המקומית או הרשות המקומית נדרשים לתת כתב שיפוי, כתנאי להפקדת התכנית או לאישורה, בשל תביעות שתוגשנה מכוח סעיף 197 לחוק.

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט העליון נקבע, כי הנוהג האמור נעדר הסמכה חקיקתית, ולפיכך לא ניתן להמשיך ולנהוג לפיו. מוצע לפיכך לעגן מפורשות את הנוהג במסגרת סעיף 198, הקובע מיהו העשוי להיפגע מקבלת התביעה, שחייבים לשתפו בניהול התביעה. הנוסח המוצע נוקב בפרוש הן בכתב שיפוי הניתן מכוח החלטת מוסד תכנון, והן כזה הניתן מכוח הסכם שבין הוועדה המקומית לבין יזם או מגיש תכנית. התיקון המוצע מבקש לשמר נוהג בן עשרות שנים, על מנת למנוע את אי הוודאות ואי היציבות שעלולה להיגרם כתוצאה מפסיקת בית המשפט העליון."

ח"כ אמסלם: "היום הרשויות בכלל לא מאשרות תכניות כי הם אומרות אם אנחנו חשופים לתביעות כשאנחנו בכלל לא צד בעניין הם פשוט לא מאשרים תכניות ובצדק מבחינתם. לכן היום יש מאות תכניות תקועות וחשוב להסדיר את זה כמה שיותר מהר על מנת לשחרר את הפלונטר הזה והרשויות יפסיקו לעכב את התכניות."

בקריאה שלישית תמכו 40 ללא מתנגדים.