​מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק גילויי עניינים של נבחרי ציבור, התשע"ג-2013, של ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה).

 

הצעת החוק שנדחתה, נועדה לאחד את הדין בעניין גילוי העניינים האישיים של נבחרי הציבור בשלטון המרכזי והמקומי, וכן להסדיר את העמדת העניינים האישיים לעיון הציבור. החוק המוצע מטיל על נבחרי הציבור חובה להגיש "דוח גילוי", שהינו תצהיר המפרט את כלל הזיקות שיש בהן כדי להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. הוצע להטיל על מועמד לכהונה כנבחר ציבור חובה להגיש דוח גילוי כבר בעת המועמדות לתפקיד, אשר יאפשר לציבור לעמוד עליו טרם קבלת הכרעה בקלפי. הוצע לחייב נבחרי ציבור מכהנים להמשיך ולהגיש דוח גילוי שנתי בגין כל שנת כהונה בתפקיד. עוד הוצע לקבוע כי משרד מבקר המדינה ירכז את נושא הגשת הדוחות, בחינתם והעמדתם לעיון הציבור וכן הוראות למקרים בהם עולה חשש לכאורה לניגוד עניינים מן הדיווח האמור. עוד הוצע לאפשר מחיקה של מועמד לכנסת או למועצת רשות מקומית מרשימת המועמדים אם לא הגיש את הדוחות הנדרשים כאמור.


ח"כ יחימוביץ', שהציגה את ההצעה, אמרה: ההצעה לגילוי ושקיפות של נבחרי ציבור אומרת דבר מאוד פשוט, נבחרי ציבור יכולים להיות עשירים, אנשי מעמד הביניים ולא משנה מה הונם הם יהיו חייבים בגילוי נאות לציבור. הציבור צריך לדעת מה הונם של מי שמצביע בעד גזירות שגוזרים עליו. ההצעה קיימת בארה"ב וזה דבר שבשגרה בכל המדינות המערביות. אני לא מצליחה להבין מדוע ההצעה נדחית כל פעם מחדש. מה יש לכם להסתיר? הנה בעקבות הסיפור האחרון של העיתונאית לילך ויסמן בגלובס מתברר שיש מה להסתיר, ראש הממשלה החזיק חשבון במקלט מס באי ג'רזי.

 
שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט, השיב בשם שרת המשפטים: ההסדרים הנרחבים מעלים שאלות שבהם יש להכריע, וההצעה הוגשה למליאה לפני שנדונה בוועדת שרים והממשלה לא נתנה דעתה להצעה.


ח"כ יחימוביץ הגיבה: מה שיפה בקואליציה שההתכתשויות על רקע תהליך השלום הן רבות וקשות והשוני עצום, אבל יש דבר אחד שעליו אין מחלוקת וזאת מדיניות ימנית כלכלית שבה יש אחדות דעים מוחלטת בממשלה.


בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "תוך הבנה לכך שנכסיהם, מקורות הכנסותיהם והתחייבויותיהם של אדם ומשפחתו יכולים להציבו במצב של ניגוד עניינים, כבר חוקקה הכנסת בעבר חוקים המסדירים הגשת הצהרות הון על ידי נציגי ציבור. כמו כן קבעה הממשלה הסדר להגשת הצהרות הון לראש הממשלה, לשרים ולסגני שרים.

אלא שנכסים, מקורות הכנסה והתחייבויות של אדם ומשפחתו אינם הגורמים היחידים שיכולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים אישי. תפקידים שמילא או ממלא אדם בגופים – אף בהתנדבות – כמו גם קשריו העסקיים, קשריו עם מקורביו ועם חבריו הקרובים, עלולים אף הם ליצור ניגוד עניינים. אלה זכו להתייחסות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות המדינה. אלא שהנחיות אלה, החלות כמובן מאליו על שרות המדינה, אינן חלות על נבחרי ציבור.

לציבור זכות לבחון בעצמו האם נבחריו, אשר אינם אלא נאמניו הפועלים בשירותו, מצויים בחשש לניגוד עניינים. בנוסף, העמדת המידע לעיון הציבור מתמרצת את נבחר הציבור להימנע מראש מהימצאות בניגוד עניינים, ויש בה כדי להגביר עד מאוד את אכיפת האיסור בדבר ניגוד עניינים".

19 ח"כים תמכו בהצעה ו-32 התנגדו לה.