​התשובה וההצבעה בקריאה טרומית על הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון – תוספת להגדרה של מעשה טרור), התשע"ג-2013, של ח"כ איתן כבל (העבודה) וקבוצת ח"כים, נדחתה למועד אחר.

 

הצעת החוק נועדה להרחיב את ההגדרה של "מעשה טרור" בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, כך שמעשה ייחשב "מעשה טרור" גם אם נעשה מתוך מניע של גזענות כהגדרתו בחוק העונשין, התשל"ז–1977.

 

ח"כ כבל שהציג את ההצעה אמר שהממשלה לא עושה כלום כדי להוקיע את התופעות האלה. החוק עוצר בקו הירוק וכל דבר מעבר לכך מתנהל כמו במערב הפרוע. אם זה נראה כמו טרור, אלים כמו טרור ומרגיש כמו טרור – זה טרור. ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו), העיר כי האיסורים נמצאים כבר בחוק הקיים, צריך רק לאכוף אותו.

 

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "אירועי "תג מחיר" שהתרחשו בתקופה האחרונה חשפו את אוזלת היד המתמשכת של המדינה בטיפול בתופעה. הצעת החוק נועדה לתת מענה בין היתר גם לפעילויות מסוג "תג מחיר" להחמיר את הטיפול והענישה במקרים מסוג זה. ההצעה נועדה לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם ההתמודדות עם איומי הטרור מחוץ ומבית שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, בשל ייחודה של תופעת פשיעה זו, הבאה לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה מאידך גיסא. לטרור פנים רבות והוא פועל בשיטות מגוונות כלפי יעדים שונים. כך למשל פעיל טרור עשוי לפעול באופן עצמאי או להשתייך לקבוצה מאורגנת, פעולת טרור עשויה להתבצע באמצעות כלי נשק קונבנציונלי, בלתי קונבנציונלי או בכל אמצעי אחר, יעדי הטרור עשויים להיות אנשים או רכוש, מטרה מוגדרת מראש או שרירותית וכן הלאה.

ההצעה מבקשת להוות כלי הרתעה ולתת בידי הרשויות מגוון כלים שתכליתם למנוע את התקיימותם ופעילותם של ארגוני הטרור ולעצור את אותם מפגעים שבשימוש כוזב בשם היהדות, מפוררים את המרקם החברתי העדין שלנו, ועלולים לגרור את האזור להסלמה".