​ יו"ר הוועדה ח"כ עמרם מצנע: "בתור אלוף בצבא גם אני יכול להעיד שצה"ל עושה גם מעשים בלתי מוסריים. רק שיחה על הנושאים הללו תחזק את הצבא ואת התלמידים

 

 

 

 

בתום דיון סוער בנושא פרשת המורה מקריית טבעון קרא יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע (התנועה) להנהלת אורט להחזיר לעבודה את המורה מקרית טבעון שהביע דעות פוליטיות במהלך שיעור. בדיון השתתפו חברי כנסת מכל סיעות הבית, תלמידים שהגיעו לתמוך במורה, אנשי חינוך ומנכ"ל רשת אורט צביקה פלג. אלירז קראוס, ראש אגף חברה ורוח במשרד החינוך אמרה בדיון: ""יהיה גיבוי עקרוני למורים אפילו כשהם יעשו טעויות – זו המדיניות".

 

במהלך הדיון התייחסו המשתתפים לפרשת המורה מטבעון למרות שנקבע כי הדיון יתקיים בנושא העקרוני -  האם מותר למורה להביע דעות אישיות שנויות במחלוקת במהלך שיעור. ח"כ עמרם מצנע אמר בפתח הדיון כי הוא מוטרד  מכך שאין שיח אזרחי פתוח. "חינוך לערכים ולמידה משמעותית מחייבת עיסוק של המורים באקטואליה ובסוגיות שנויות במחלוקת. אסור למורה להטיף אבל ראוי להציג בפני הכיתה את הדעות השונות גם אם מדובר בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת".

 

מנכ"ל רשת אורט צבי פלג פתח את דבריו ואמר: " לרשת אורט שני דגלים עיקריים – ערכים ומדע וטכנולוגיה. אנחנו רוצים שכמה שיותר תלמידים יתגייסו לצה"ל ואנחנו מדורגים גבוה בדירוג לצה"ל. גיוס לצה"ל בנפשנו ואנחנו לא מוכנים שישמעו ויאמרו אמירות חד צדדיות מול תלמידים בנושא".  בנוסף אנחנו מקנים זהות יהודית ומורשת דרוזית ובדואית לתלמידנו". הוא המשיך ותיאר את המקרה: "לפני חצי שנה היתה אי הבנה בין המורה לתלמידה. התלמידה טענה שהמורה רמס אותה והמורה טען שהתלמידה רמסה אותו. התקיים בירור פנים בית ספרי והם התבקשו להתנצל האחד בפני השני, אך הדבר לא קרה. המורה התבטא אז באופן פוליטי בצורה שלא נראתה לתלמידה וגם לא להנהלת בית הספר.  בעקבות כך החליט המורה שאינו רוצה ללמד בבית הספר בו לומדת התלמידה והודיע שבכוונתו להוציא צו הרחקה נגד התלמידה. המורה שינה את דעתו החליט להישאר בבית הספר ואז הוא זומן לשימוע. עוד לא התקיים השימוע ואנחנו לא אמרנו עדיין שום דבר". הוא הגיב לקריאות שעלו בעקבות פרסומים על השתייכותו המפלגתית ואמר: "אני לא איש פוליטי".

 

ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה (העבודה): הדיון אינו עוסק במקרה הספציפי של המורה מטבעון אלא בתופעה. מערכת החינוך של מדינת ישראל מפחדת לדבר ולכן לא מלמדים את ההיסטוריה של מדינת ישראל משנת 67. מותר ללמד אבל אסור לעודד הפרת חוק.

 

דב חנין (חד"ש): מבחינתי הדיון הזה הוא לא על המורה ולא על התלמידה אלא על שאלות עקרוניות של מערכת החינוך. למשל מהו מעמדו של המורה בתוך הכיתה, בבית הספר. האם אפשר לחנך בלי לדבר על פוליטיקה? ביה"ס הוא חלק מהדמוקרטיה ודילמות המוסריות צריכות להידון בביה"ס".

 

ח"כ באסל רטאס (בל"ד): "יש פה מגמה שהיא שככל שעובר הזמן שהימין בשלטון, חופש הביטוי נעשה צר עוד יותר במרוצת הזמן. אדוני המנכ"ל ומנהל ביה"ס אם בטבעון, בעיירה ישראלית ממוצעת, אשכנזית ממעמד הביניים אסור למורה להתבטא על דעותיו זה אומר לך שכל הספקטרום יזוז ולא יהיה חופש ביטוי בכלל. אני אומר המסוכנות במעשה שלכם הוא דווקא בזה שאתם מדכאים את הקולות של מי שנמצא בקצה וכתוצאה מכך כל המערכת מדוכאת".

 

ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): "אני גם בעברי הייתי מורה, וניהלתי סדנאות שעסקו בסטריאוטיפים ודעות קדומות. ישבו אצלי סטודנטים מכל המגזרים, אך מעולם לא הפגנתי את דעתי. השגיאה של המורה הוא שבגיל קריטי בעיצוב הזהות הוא מתערב וקובע מה. אחרי הכל חופש הדיבור הוא לא חופש 'הזובור' על הערכים שלי ועל החיבור שלי למדינה".

 

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "אני לא מופתע מהנטייה שקיימת לאחרונה לייצר דעות מסוימות וזרם מסוים, הניסיון הזה הוא אב טיפוס של ציד מכשפות, וזה מזכיר תקופות אפלות." לאחר מכן פנה למנכ"ל רשת אורט ואמר: "אתה יודע למה אתה עושה את זה? אתה עושה את זה כי אתה יכול, אני מבקש ממך לשקול את צעדיך."

 

עודד שגב, תלמיד בביה"ס אורט בטבעון: "אני תלמיד של המורה אדם, אני חייב להגיד קודם כל שהוא מורה מדהים ובנאדם מדהים והוא מעולם לא הטיף לנו דעה. ספיר עשתה זאת רק בגלל נושאים אישים ובגלל שהוא שמאלני, הא אפילו אמרה את זה בחדשות. שאלו אותה והיא ענתה שאם הוא היה מדבר על התנחלויות היא לא הייתה כותבת את המכתב. יש הבדל בין להטיף לדעה ולהכריח תלמידים להקשיב ולהסכים ובין לשים את הדברים על השולחן כבנאדם כנה ואמיתי, ושתלמידים יראו, יבינו ויסתכלו על העולם לא רק דרך העיניים של רשת אורט. צריכים להגיד את הדעה, לשים אותה על השולחן וכך התלמידים יוכלו ללמוד ולראות עוד דעות."

 

ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי): "אני קולט שפתאום אנו דנים ב-האם בעצם המושג חינוך לערכים קיים. אני חש שיש כאן חשש אמיתי בבי"ס בישראל להגיד שכן אפשר לדבר על ערכים. כל המשמעות של חינוך לערכים היא לומר שיש ערכים מובילים בחברה, וכשמגיע מורה שקורא לצה"ל צבא אכזרי וצועק "ויווה פלסטין" הוא נוגד את הערכים, וצריך להוקיע את זה. לא יכול להיות שנשב כאן וניתן לגיטימציה בשם חופשים כאלה ואחרים, נהיה צבועים ויפי נפש ונבהל מלהגיד בצורה ברורה ולהוקיע מורה שקורה תיגר על מדינת ישראל, זה דבר לגיטימי? לאיפה הגענו?"

 

אבי שוורץ, מנהל ביה"ס אורט בטבעון: "אני רוצה לומר שלמורה הזה אישית לא נעשה משפט שדה. אני חושב שהוא מורה נהדר, באורט טבעון יש מורים נהדרים שמחנכים לערכים. המורה היה בשיחה ולזכותו ייאמר שהוא אמיתי וישר. הוא הסכים עם רוב הדברים שהתלמידה כתבה במכתבה, ולא נסוג מהדברים שהוא אמר ובעיקר מהקישור שלהם. אנו אמורים ללמד את הילדים שיש חוקים וכללים, ואם רוצים לשנות משהו מגיעים לכנסת. אני חושב שכתוצאה מזה שהכל כל כך זמין היום לעיתונות נעשה דיספרופורציה לדברים."

 

ח"כ ישראל חסון (קדימה): "אני רוצה לומר שהמורה הזה מלמד את הבן שלי בטבעון, והוא כרגע, לגמרי במקרה נמצא איתו בסיור, ואני לא נראה היסטרי שמא הוא ידרדר אותו למחוזות אחרים. אני חושב שהדיון הזה יוצא מהמסלול, המורה הזה מחנך כיתה ט' בביה"ס האנתרופוסופי בטבעון, וכשאני מגיע לאספות הורים אני נפגש איתו. החברים של הילד שלי אמרו: "כן, הוא חושב ככה, אז מה? אני לא חושב ככה, ואני מתווכח איתו", ילדים בני 15 וחצי. אני מעדיף אנשים שמעוררים מחשבה ואומרים את האמת מאשר אנשים שיודעים את האמת. שאלתי את הבן שלי אם בשיחות בכיתה קיים איזון האם יש השמעה של דעה אחרת? והבן שלי אמר שכן. אני יוצא מאוד מוטרד מהאופן שבו אתה (צביקה, מנכ"ל רשת אורט) מניח את הדברים. אני רוצה שהילדים יהיו המטרה, כשהם יצאו מכאן אני לא בטוח שהם יחשבו שאתה צודק."

 

דור זימל, תלמיד בביה"ס אורט בטבעון: "רציתי לומר שהגענו לכאן מספר תלמידים עם מספר דעות. לפי דעתי זה טוב וחשוב שדעתו של מורה תאמר בכיתה, והיא צריכה להגיע במסווה, הוא יכול להציג את הדעה אבל לא יכריז עליה כדעתו שלו. אם המורה לא יציג לי דעות שאני לא מסכים איתן אני לא אלמד ולא אפתח לחשיבה ביקורתית, אני לא אדע להתווכח עם אנשים. יאכילו אותי בכפית זהב, וכשאתבגר לא יהיו לי את הכלים להתמודד עם דעות שהן לא שלי. אדם המורה אמר שהוא מפחד לחזור לביה"ס, כי תלמידים איימו בפייסבוק להורגו. לא רק שתלמידים איימו להרביץ לו ואיימו על חייו, הספרן שלנו בביה"ס שידוע שהוא שמאלני, הותקף בספרייה וקיבל בקבוק בראש. הוא פרסם בזמן ההפגנה שלנו תמיכה בהפגנה בבלוג שלו, לאחר מכן חסמו את דבריו וישר הזמינו אותו לשימוע." ליאור תלמידה מבית ספר טבעון הוסיפה: "אם אדם המורה קיבל איומים על חייו וספרן קיבל בקבוק בראש מה אני אמורה להרגיש בתור תלמידה? יכולים לעשות לי דברים חמורים הרבה יותר."

 

אהרון פיזם, מורה בבית הספר: אנחנו המורים מפחדים להביע דעה פוליטית וזה לא קשור בכלל לרשת אורט. הכללים בחוזר המנכ"ל הם מאוד דיפוזיים וכל אחד מבין מה שרוצה להבין. אילו לקחתי את התלמידים לביקור במערת המכפלה היו מוחאים לי כפיים ואם הייתי אומר שצריך להחזיר את השטחים הייתי מפוטר". לעניין הספרן שהוזכר כמי שנפגע מאלימות תלמידיו אמר המורה  שכיהן גם כיו"ר ועד המורים: "אני מצטער ששתקנו על כך. היינו צריכים לעשות מעשה".

 

ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל): "מן הראוי היה שהמורה אדם יגיע לכאן כדי שנשמע אותו. אי אפשר לבנות תלמיד אם המורה הוא פחדן, חסר עמוד שדרה, ומורה כמו אדם צריך להישאר במערכת החינוך."

 

אמנון רבינוביץ, מורה בביה"ס זיו בירושלים: "אני רוצה להתחבר לדברים של המורים כאן, המשימה שלנו היא לחנך לערכים בתרבות מחלוקת. אני רוצה להגיד שצריך לתת לתלמידים קצת יותר קרדיט, יש לנו תלמידים ערכיים, הם לא כלי ריק שאפשר פשוט להחדיר להם דברים למוח. יש דיון חזק שלא נשמע כאן והוא העניין של גיבוי ותמיכה במורים. אם אנחנו לא נגבה את המורים שלנו ולא ניתן בהם אמון לא תהיה לנו כאן מערכת חינוך. המסר שנובע מתוך זה שיש כאן שימוע למורה זה ללכת לכיוון ההפוך ולא לתת אמון."

 

ח"כ זהבה גלאון (מרץ): "זה מרגש לראות את התלמידים שהגיעו מטבעון מוקדם בבוקר, ההתייצבות שלהם כאן אומרת את הדברים בצורה הכי ברורה. אני מודה שחסר לי קולו של שר החינוך שנעלם ונאלם, בסוגיה כל כך משמעותית, של להחזיר לבית הספר את תרבות הדיון, הוא לא נמצא. אנו טומנים את הראש בחול ולא מתמודדים עם המציאות שיש לנו, מורה אומר משהו וישר עושים לו שימוע. מערכת החינוך כל כך לא מתגמלת ובנוסף כל מורה צריך לחשוב האם הדברים שלו הם ב"רוח הרשת"."

 

ח"כ חנין זועבי (בל"ד): אני חושבת שהנושא הוא לא המורה אדם ולא התלמידים, הנושא הוא תרבות של רדיפה ושל הפחדה בתוך החברה הישראלית, וכדוגמה לזה בתוך בית ספר אורט. התנחלויות זה לא ערך, צבא זה לא ערך, ח"כים כאן מעמידים קונצנזוס כערכים. החובה שלנו כמורים וכבני אדם היא להטיף לערכים של שוויון וצדק. המורה אדם ותלמידיו הם החסינות של החברה הישראלית שהיא חברה שבשנים האחרונות מחזקת קונצנזוס ביקורתי ואלים שמדכא ערכים. צריך לצאת מכאן עם גיבוי לדעת המורים ולדעת המיעוט".

 

אלירז קראוס, ראש אגף חברה ורוח במשרד החינוך: "הדילמה הזאת בין הערך של חופש הביטוי ובין גבולות השיח, היא דילמה שלא תגמר ואנחנו צריכים להיות כל הזמן עסוקים בה. אנחנו עסוקים כרגע בפיקוח על האזרחות על פי בקשתם של המורים לאזרחות שעוסקים בנושאים שנויים במחלוקת בכיתות ונתקלים בתגובות קיצוניות. אני מקווה שנצליח לתת את הכלים להתמודד עם הדברים. אני רוצה לומר שניתן גיבוי למורים שרוצים לעסוק בדברים שנויים במחלוקת בכיתה. קראוס הקריאה מתוך חוזר המנכ"ל את ואמרה הקו שלנו הוא קו מאוזן, אני מקווה שמתוך האחריות שלנו נשמור על כל מטרות החינוך ביחד. היא סיימה את דבריה באמירה: "יהיה גיבוי עקרוני למורים אפילו כשהם יעשו טעויות – זו המדיניות".

 

יו"ר הוועדה מצנע סיכם ואמר כי מדובר בדיון החשוב ביותר שהתקיים בוועדה בתקופתו. "יש חשש במערכת להביע דעה. אנחנו עושים הרבה פגישות עם מורים והם חוששים להביע דעתם בכיתה. אני חושב שכל נושא יכול לעלות במהלך השיעור עם מורה מיומן". הוא פנה אל מנהל בית הספר ומנכ"ל רשת אורט: "אני לא יודע מה היה שם בכיתה ויכול להיות שחשבתם שהתהליך שעשיתם נכון, אך הסכנה במשמעויות של המהלך הזה יותר גדולה מהמהלך עצמו. יכול להיות שהמורה שגה והלך כמה צעדים רחוק מדי, אך הסכנה בכך שמורים ירגישו מאוימים בצדק או שלא בצדק גדולה יותר מהסכנה שלא תטפלו בנושא כפי שחשבתם. אני פונה אליכם בבקשה להחזיר את המורה לכיתה כבר מחר".  עוד אמר "חשוב לנהל גם  דיון גם בנוגע לאם צה"ל הוא צבא מוסרי. אני אומר את זה בתור איש צבא 30 שנה – צה"ל עושה לפעמים גם דברים לא מוסרים – ואני אומר את זה מתוך אהבה לצבא. אני חושב ששיחה בנושא הזה רק תחזק את הילדים".