​

מאז הקמתה של קרן 'מעגלים' במימון של 600 מיליון ₪ לפני שבע שנים - שבעה עובדים בלבד קיבלו פנסיית גישור; מנהל אגף הכשרה במשרד הרווחה, שולי אייל: "קורס טבחים שעולה 390 ש"ח לשעת הוראה, הקרן רוכשת ב-1,500 ש"ח לשעה"

יו"ר הועדה ח"כ שלי יחימוביץ': "תמונה מדאיגה מאוד באשר להתנהלות הקרן. לא לילד הזה פיללנו. סכומי עתק הועברו לגופים פרטיים מבלי שברור איך נבחרו ומדוע; יש כמה גופים שעשו כסף יפה מאוד מהסידור הזה." שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "הקרן הוקמה למען המעסיקים. לפי החוזה אני לא מחויב לוודא שעובד שעובר קורס יועבר לתפקיד פחות שוחק לאחר מכן." שולי אייל, מנהל אגף הכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד הרווחה: "אני יכול לספר פה על מכללה אחת, ב.ג. לניר, שהוקמה במיוחד עבור קרן מעגלים. כששאלתי את המנהל איזה קורסי הכשרה ביצע קודם לכן – הוא נחנק." לשאלת יו"ר הועדה, האם ימליץ לשר העבודה והרווחה לסגור את הקרן, השיב "מעדיף לא לענות." דוד בונלי, אגף הכשרה במשרד הרווחה: "למעלה מ-50% מפעילות הקרן כלל אינה מפוקחת, אנחנו לא יודעים מה מתבצע שם."

הועדה לביקורת המדינה התכנסה היום (ב) לדיון בנושא ליקויים חמורים וחוסר אפקטיביות בקרן מעגלים, כפי שנמצא בדו"ח מבקר המדינה 67ב (2017): "מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים – אפקטיביות וסדרי ניהול."

יו"ר הועדה ח"כ שלי יחימוביץ': "קרן מעגלים הוקמה בשנת 2004 בעקבות העלאת גיל הפרישה, כדי לסייע למי שנפגעו מהעלאת גיל הפנסיה –עובדים במקצועות שוחקים פיסית שנותרו ללא פרנסה או עבודה חלופית – לזכות בהכשרה מקצועית או בפנסיית גישור, ולסייע לעובדים החלשים ביותר, שאינם מסוגלים להמשיך ולעבוד בעבודה הפיסית הקשה שעבדו בה כל חייהם.

הדוח קשה ונחשפנו בו לליקויים רבים, אבל בדיון כאן למדנו דברים קשים אף יותר. עלה כאן חשש כבד מאוד באשר לסכומי העתק שהועברו מהקרן לגופי הכשרה פרטיים, מבלי שברור לנו כיצד נבחרו, על סמך אילו קריטריונים, ומדוע שולמו להם מחירים מנופחים. מדובר בסכום עצום, 600 מיליון ₪ מכספי המדינה – שהועבר בפועל לניהול התעשיינים וההסתדרות - ומהדו"ח עולה תמונה בלתי קבילה בעליל לפיה לא נעשה בכספים האלה שימוש ראוי. אני לתומי חשבתי ש-600 מיליון שקלים הועברו כדי לסייע לעובדים ועכשיו אני מגלה שהם הועברו כדי לעזור למעסיקים.

איך יכול להיות שאין לכם יעדים ברורים בנוגע להסבה מקצועית של עובדים? ואם אין לכם יעד כזה, מדוע אינכם מבקשים מהגופים שאתם מזרימים אליהם הון עתק בתמורה ל'הכשרות' דווח כלשהו? אני לא רואה שום קשר בין ההתנהלות של הקרן ובין המטרות שלה, וזה שננפנף בנייר, ונגיד מה החוזה מחייב אותנו – לא יכפר על כך.

הדיון לא מוצה כלל. אני מתכוונת לעקוב אחר דו"ח המבקר, ודורשת לקבל מכל הגורמים את כל הנתונים הרלוונטים שכרגע פשוט אינם: כמה עובדים קיבלו הכשרה, באילו קורסים, והאם ככלות הכל הקורסים הביאו להסבה מקצועית או שדרוג אחר. אני דורשת לגבש בהקדם מדדים ברורים של יעילות ואפקטיביות: לא יעלה על הדעת שאין מדדים כאלה - לא לוגית, לא מעשית, לא כלכלית וגם לא מוסרית. עוד אבקש לראות רשימה מלאה של גופי ההכשרה – מפוקחים ולא מפוקחים - ואיך ועל פי מה נבחרו, כמו גם להבין כיצד נבחרים הקורסים והאם יש הלימה בינם ובין דרישות המשק. מה שראינו כאן מעלה חשש כבד לאופי העברות הכספים לגופים עלומים ובלתי מפוקחים, ואני מבקשת ממשרד המבקר להכין בהקדם תמונת מצב מעודכנת מאז הדו"ח ובה גם תשובות לשאלות הקשות שהועלו כאן".

בני גולדמן, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה אמר כי המבקר בחן עד כמה הקרן אפקטיבית. "משרדי הממשלה לא בדקו לאורך השנים האם היא אפקטיבית, והאם ההכשרות מתאימות לאנשים. הם עסקו בכמות הקורסים בלי לבדוק את התאמות העובדים אליהם. עולה חשש שעובדים בחרו קורסים לשם העשרה ופנאי בלי שהם שודרגו מקצועית. ראינו אינדיקציות המטילות ספק גדול מאוד באשר לאפקטיביות של הקרן."

מתוך 102 מיליון ש"ח שהוקצו לפנסיה מגשרת, נוצלו 5 מיליון ₪ בלבד עד 2016, וב-2017 עוד 100 אלף. רק שבעה עובדים קיבלו פנסיית גישור עד 2017.

לטענת גולדמן לא סביר שלקרן של 20 עובדים יהיה יו"ר פעיל בחצי משרה, ומנכ"ל בהוצאות של חצי מיליון ₪ בשנה. "אין שם מספיק אכיפה ובקרה על כספי מדינה מאוד יקרים. על וועדת המעקב העליונה של הקרן לבדוק את אפקטיביות הקרן ולבדוק את ההסכם מול המדינה לטובת הציבור. על משרד העבודה להעמיק את הפיקוח על הקרן כדי שכספי הציבור לא יפגעו".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר קרן מעגלים: "תכלית הקרן היא לסייע למעסיקים שמצאו עצמם ‏בבעיה נוכח רצון האוצר להעלות את גיל הפרישה. לפי החוזה אני לא מחויב לודא שעובד שעובר קורס הסבה ‏מקצועית יועבר לתפקיד פחות שוחק לאחר מכן. יכול להיות שמתוך 16,700 העובדים שהקרן הכשירה אפילו אחד לא החליף עבודה, וזה בסדר. ההעברה או ההסבה המקצועית היא לשיקול דעת של המעסיק ‏ובהסכמת העובד. מבחינה תיאורטית, ולפי החוזה, יכול להיות שכל 16 אלף האנשים שעברו את ההכשרות ‏ימצאו עצמם בדיוק באותו מקצוע לאחר ההכשרה.‏

סקרים שערכנו מראים שביעות רצון גבוהה מאוד של העובדים שעברו את הקורס, ועצם שליחתם של העובדים לקורס כבר מטפלת בשחיקתם. בקרן חשבנו שהסקרים שערכנו מספקים מבחינת מדדי אפקטיביות, אבל לאור דבריו של מבקר המדינה ‏החלטנו לשכור שירותיו של יועץ חיצוני לבדיקת האפקטיביות.‏

לשאלת התפקידים בקרן והכפילות בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל, אמר ברוש: "בתקנון הקרן אין הגדרה של תפקיד מנכ"ל אלא רק של יו"ר הקרן; מסיבה זו אני ‏מכהן כיו"ר ועדת ההיגוי, ובפועל תפקיד היו"ר והמנכ"ל אוחדו. אם אתם רוצים – תקראו לזה יו"ר-מנכ"ל."

זאב חושן, יו"ר אגף הכספים בהסתדרות הכללית: "‏עובד שמעוניין בפנסיית גישור יכול לפנות למעסיק או לקרן, אל אנו לא רואים שהביקוש עלה. הסיבה שמספר הנהנים מפנסיית הגישור כה מועט היא בגלל ‏הוראות החשכ"ל: עובדים לא רוצים לוותר על העבודה שלהם ולהרוויח פחות כסף. אזכיר שבתחילה הסכום לו עובדים יכלו להיות זכאים עמד על ‏שכר המינימום, ולאחר מו"מ הצלחנו להעלות אותו ל-7,500 ש"ח לחודש. עדיין, אין מספיק ביקוש מצד העובדים ‏ואנו לא מקבלים פניות בנושא.

שולי אייל, מנהל אגף הכשרה ופיתוח במשרד העבודה והרווחה: "הפיקוח שנערך על ידנו עבר שדרוג מאז ‏כניסתו של דוד בונלי לתפקיד. במסגרת תפקידו הוא עובר על כל תשלום שנראה לו חריג. בין היתר, מצאנו ‏חריגות משמעותיות בין התשלום שמשרד הרווחה משלם על קורסים, ובין התשלום על קורס דומה עליו ‏משלמת הקרן. למשל – קורס טבחים שעולה לי 390 ש"ח לשעת הוראה, הקרן רוכשת ב-1,500 ש"ח לשעה. ‏מצאנו, למשל, שמכללת השף, וחברת הבת שלה, מכללת ב.ג. לניר – שהוקמה אך ורק לצורך הקרן – קיבלו 5 מיליון ₪ לשנה. מדובר במכללה שאינה ‏מפוקחת על ידי משרד העבודה. או למשל קורס קצבות – שאצלי הוא 100 שעות, ובקרן הוא 600 שעות. כאשר שאלנו את הקרן איך אושרה ההתקשרות, נענינו תשובה לא מספקת ולכן ‏עצרנו את התשלום למכללה זו. חשוב לציין שאנחנו, באגף להכשרה מקצועית, מתקשרים עם המכללות לפי ‏מכרז; הקרן לא מחויבת לקיים מכרז, והתוצאות ניכרות. חשוב לציין שלמרות שאין חובת מכרז, התעריפים ‏שהקרן משלמת צריכים להיות דומים לתעריפי האגף, עם אפשרות לחריגה של עד 15% מהמחיר; בפועל ‏מדובר בחריגה משמעותית.‏"

זה הסכם מאוד חריג, שיש בו חורים רבים. למדינה אין רוב בוועדת ההיגוי, וכשהדברים חורגים מנקודת מבטה - היא עדיין בדעת מיעוט.

לשאלת יו"ר הועדה מדוע המדינה איננה מפסיקה את ההסכם, על אף שיש לה הסמכות לעשות זאת, השיב אייל כי הנושא נתון להחלטת השר, וכי הוא מעדיף שלא לפרט כיצד היה מייעץ לשר לנהוג בנושא זה לו היה נשאל.

דוד בונלי, ממונה אזורי אזור ת"א והמרכז באגף להכשרה מקצועית שבמשרד הרווחה:  "כיום אני הרגולטור של הקרן מטעם משרד העבודה והרווחה. התחלנו ‏לבצע פעילות ביקורת קדחתנית בעקבות דו"ח מבקר המדינה. הביקורת שלנו העלתה ש-53% מהתקשרויות ‏ הקרן עם מכללות שונות אינן מפוקחות על ידי המשרד. זה אומר שהמשרד עיוור ביחס לתמונת המצב ‏בקורסים: אין לנו יכולת לדעת האם ניתנת תעודת סיום קורס, האם יש בדיקת נוכחות בקורסים, מה התכנים ‏המועברים, האם יש מבחן סיום קורס."

אסף סגל, ממונה על הכשרת מבוגרים במחוז ת"א: "העובדה שניתנים קורסים לא מפוקחים נוגדת את רוח ההסכם. ‏בהסכם קיים סעיף שמאפשר להתקשר עם מכללה לא מפוקחת, רק אם מדובר בענף בו למשרד אין ידע מקצועי ‏ויכולת לפקח בפועל על הקורס ועל התכנים. חשוב להבין: המשמעות של קורס לא מפוקח היא ש'אני עיוור;' אני לא יודע אם העובד קיבל תעודה, כמה שעות הקורס, מה נעשה וכן הלאה. היום גם מקצועות מפוקחים שנלמדו במכללות לא מפוקחות. בבדיקה שערכנו מצאנו שגם בענפים שיש בהם מכללות מוכרות - ‏הקורסים מועברים ע"י מכללה לא מפוקחת. כמו כן, הקרן לא בוחנת את התאמת המשתתפים בקורס לקורס, ‏למשל בלניות שלמדו קורס עיצוב שמלות: הן כמובן נהנות מהקורס אך בפועל מדווחות שאין להן כוונה לעבור ‏לעסוק במקצוע זה. " ‏

שלומית משה יועמ"ש קרן מעגלים: יש לנו הסכם עם המדינה. בהסכם יש את נספח ד', הכולל קריטריונים ברורים: מי שעומד ב-2 מהם יקבל הכשרה. אני מצטטת: "תוענק עדיפות להכשרה שתצליח להשאיר את העובד במקום עבודתו." כמו כן, ניתנת עדיפות להסבה מקצועית שיש בה כדי להאריך את העסקת העובד אצל המעסיק, עד להגיעו לגיל הפרישה. מעסיק מבקש הכשרה X בשביל העובד והעובד רוצה - אנחנו נותנים. לבדוק האם הוא פרש ואז עשה הכשרה, זה לא שייך. אם עובדת עובדת במפעל עופות, והיא מסוגת ומעוניינת – היא יכולה לעבור קורס בישול, טיפוח היופי, וכו'. למשל, חדרניות ומנקות שקיבלו הכשרה ועברו לעבוד בספא של המלון. 

אם היה ליקוי שאומץ בחום על ידינו, זו בדיקת האפקטיביות. ועדת ההיגוי מטפלת במדדים, והיא שכרה שירותו של גורם מוכר במשק שיגיד מה הקריטריונים בהתקיימם הקורס הוא האפקטיבי.

קרן חחיאשוילי, רכזת משרדים חברתיים באגף החשב הכללי אמרה: "וועדת ההיגוי לקחה יועץ לבדוק את האפקטיביות של הקרן ובקרוב יהיו ממצאים סופיים". כשנשאלה על ידי היו"ר יחימוביץ' האם באוצר מרוצים מפעילות הקרן השיבה: "אין לי תשובה. אוכל לבדוק ולעדכן אתכם".