מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 65) (סיום התקשרות בעסקה מתמשכת או ביטולה כמתן הודעת סירוב), התשע"ז-2017, של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני  וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לקבוע כי בעסקה מתמשכת בין מפרסם שהוא עוסק לבין צרכן, לרבות בעסקה להספקת גז בין ספק גז לצרכן גז, יראו את ביטול ההתקשרות או את סיומה כמתן הודעת סירוב לקבל דבר פרסומת מהעוסק, ולא תידרש פעולה נוספת מצד הצרכן כדי להפסיק את קבלת דברי הפרסומת.

מוצע לקבוע שלעניין סירוב לקבלת דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק, יראו גם בהודעה או בקשה של נמען להפסיק לקבל שירות שרכש מהמפרסם כהודעת סירוב. 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – החוק), אוסר על מפרסם לשלוח "דבר פרסומת" לנמען, למעט במקרה שבו אישר הנמען באופן פוזיטיבי כי הוא מעוניין לקבל מהמפרסם דברי פרסומת. יחד עם זאת, החוק מאפשר למפרסמים לשלוח דברי פרסומת גם ללא אישור מפורש של הנמען, בהתקיים כל התנאים המנויים בסעיף 30א(ג) לחוק, דהיינו, כאשר הנמען מסר למפרסם את פרטיו במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו. עוד קובע החוק, כי הנמען רשאי, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, או לחזור בו מהסכמתו לקבל דברי פרסומת, ככל שניתנה, וזאת באמצעות שליחת "הודעת סירוב" למפרסם.

לעניין זה, מוצע לקבוע כי יראו כהודעת סירוב כאמור גם הודעה של הנמען כי ברצונו להתנתק משירות שרכש מן המפרסם. באופן זה, במקרה שבו הנמען לא מעוניין עוד להיות לקוח של המפרסם, והודיע לו כי ברצונו להתנתק מהשירות, יראו את הבקשה כהודעת סירוב האוסרת על המפרסם להוסיף ולשלוח לנמען דברי פרסומת נוספים."

ח"כ מקלב: חוק הספאם אוסר על מפרסם לשגר דבר פרסומת למי שאין לו קשר איתו, אבל בחוק יש החרגות ואם אותו לקוח יוצר קשר עם הספק, מטבע הדברים הוא מסכים לקבל ממנו חומרי פרסום, אבל מה קורה אחרי שהקשר המסחרי בניהם נפסק? המפרסם ממשיך לשגר לו דבר פרסומת. צריך להפסיק את זה שחברות מסחריות מחזיקות מידע על הלקוח ומשתמשות בו לכל מיני צרכים.

29 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.